טורים

חיי הלילה, זר לא יבין

יש קוראים לזה גל שני, יש שיאמרו סתם אדווה,הכותרת לא בעצם כל כך חשובה.מציאות חדשה שהשתלטה על חיינו,בילבלה ושיבשה באכזריות את עולמנו.עטיית מסיכה, איזה משימה

השמיר המריר

ממש לפני שהקורונה פרצה אל חיינו,נערכו בחירות בפעם השלישית במחוזותינו.והסתבר שבנימין נתניהו אהוב על רוב העם,בחירות בהליך דמוקרטי מוסכם על כולם.לאחר דין ודברים ומהומה גדולה,הוקמה

"חיים שלי, כפרה, נשמה", אוי איזה שפה דלה

בכל תכנית 'ריאליטי' שאלינו מגיעה,אני חושבת בלבי שהנה הגענו לשיא הרדידות והזוועה.עד כה בריאליטי התוודענו לשיאים של טמטום,והאמנתי שיותר לא יוכלו לחדש לי כלום.באמת ובתמים

נמרים בכלוב

לחיות בשניים זה לא דבר קל,לעיתים זה החוט הדק שבין להיות מאושר או אומלל.לא טוב היות האדם לבדו אמרו כבר מזמן,ואני אומרת לעיתים הלבד הוא

הייתה פה קורונה

הנה חלפה שנה ושוב הגיע חג שבועות, חג הכי לבן שיש,שהחיינו והגיענו לכאן, יותר מזה פשוט אסור לבקש.עברו עלינו שלושה חודשים שכמותם לא ידענו מעולם,מגיפה

עו"ד שירה קופמן: "המערכת המשפטית פעלה כדי להעלים את 'מירוץ הסמכויות' שהיה ידוע בהיבט הרכושי, אולם באותה נשימה יצרה מירוץ סמכויות חדש, בעניין הקשר של ההורה עם ילדיו!"

במדינה אחת (ישראל, כמובן), שתי ערכאות ושתי גישות – הייתכן? כך עולה מן הסיפור הבא: בחודש יוני האחרון הגיעו למשרדה של עורכת הדין לענייני משפחה

דילוג לתוכן