טורים

אי-מהות

זהו טור שמיועד לנשים ולכל מי שחוותה הריון ולידה,לכל אישה שהגיע תינוק לחייה, להיות בצל קורתה. מי מבינינו הנשים לא זוכרת את ההתרגשות, החוויה,את כל

על מפלצות ועל ילדים

תינוק בא לעולם בשמחה הכי גדולה…במשפחה הגרעינית והמורחבת שמחה וצהלה.ומהיום הראשון אתה מרגיש צורך לגונן על היצור הקטן,לשמור עליו מכל משמר, כי העולם מסוכן…אתה מכסה

על מנורה ועל תורה

למדתי לפני עשרות שנים בבית הספר היסודי "אחדות",מוסד שגידל דורות של ילדים עם ערכים ותרבות. בתקופה הזאת למדנו בבית ספר יסודי 8 שנים,לפני שהחלה תקופת

תינוקות של בית רבן

אחרי שבועות של כתיבה על נושאים אודות שינאה ורוע,בא לי לכתוב על נושא, שגורם לי נחת ומרגוע. רוצה לכתוב על נכדי האהובים, היצורים הקטנים האלה

חורבן הבית שלנו

בחודש הזה זוכר כל יהודי את חורבן בית המקדש, אם אתה חרדי, דתי, חילוני, זה לא משנה ממש. נולדת יהודי, וגם אם תתכחש לבריאה ולבורא עולם,זה

חיי הלילה, זר לא יבין

יש קוראים לזה גל שני, יש שיאמרו סתם אדווה,הכותרת לא בעצם כל כך חשובה.מציאות חדשה שהשתלטה על חיינו,בילבלה ושיבשה באכזריות את עולמנו.עטיית מסיכה, איזה משימה

השמיר המריר

ממש לפני שהקורונה פרצה אל חיינו,נערכו בחירות בפעם השלישית במחוזותינו.והסתבר שבנימין נתניהו אהוב על רוב העם,בחירות בהליך דמוקרטי מוסכם על כולם.לאחר דין ודברים ומהומה גדולה,הוקמה

"חיים שלי, כפרה, נשמה", אוי איזה שפה דלה

בכל תכנית 'ריאליטי' שאלינו מגיעה,אני חושבת בלבי שהנה הגענו לשיא הרדידות והזוועה.עד כה בריאליטי התוודענו לשיאים של טמטום,והאמנתי שיותר לא יוכלו לחדש לי כלום.באמת ובתמים

נמרים בכלוב

לחיות בשניים זה לא דבר קל,לעיתים זה החוט הדק שבין להיות מאושר או אומלל.לא טוב היות האדם לבדו אמרו כבר מזמן,ואני אומרת לעיתים הלבד הוא

הייתה פה קורונה

הנה חלפה שנה ושוב הגיע חג שבועות, חג הכי לבן שיש,שהחיינו והגיענו לכאן, יותר מזה פשוט אסור לבקש.עברו עלינו שלושה חודשים שכמותם לא ידענו מעולם,מגיפה

דילוג לתוכן