מודה שהיה לי קושי רב בכתיבת מאמר זה. ערבוב של רגשי שמחה, תדהמה, פליאה ומבוכה הוציא אותי מריכוז במשך מספר ימים… אך עדיף שנספר את הסיפור והשלכותיו:
ביום ה- 7 באוקטובר רביד אריה כץ, יהודי ישראלי בן 51, אב משפחה, נעדר בקיבוץ ניר עוז ולאחר מכן התקבלה ההודעה כי הוא נחטף ע"י מחבלי החמאס.
לאחר מספר ימים, וכשנודע דרך מקורות מקטאר כי אזרחים זרים אמורים היו להשתחרר בעדיפות ראשונה, משפחתו של רביד פתחה במסע של אי וודאות מפרכת על מנת לבקש עבור רביד אזרחות פורטוגלית, בהתבסס על כך שאימו הינה ספרדייה ממוצא תורכי. בסיוע משרד החוץ הישראלי ושיתוף הפעולה המדהים של שגרירות פורטוגל בישראל, הצלחנו להגיש הבקשה ושהיא תעבור בדיקה תוך מספר ימים. לצערנו, וכצפוי, הבקשה נדחתה ע"י הלשכה למרשם האוכלוסין בפורטו, על סמך תקנת – חוק 26/2022, שחוקקה בחודש מרץ אותה שנה, ובו נוספו שתי דרישות אשר אין אפשרות לקיים אותן, וכי ביטלו הלכה למעשה את תוקפו של החוק הנ"ל. עקרונית, המבקשים נדרשו להוכיח קבלת ירושות בפורטוגל (לא לצחוק, בבקשה), או לחילופין להוכיח מספר נסיעות לפורטוגל במשך עשר השנים האחרונות. טריקת דלת אחורית ברורה לחוק, עליה כבר התקבלו תלונות רבות מטעם ארגונים לזכויות האדם למיניהם, עורכי דין וכו', אך ללא כל תוצאה מעשית.
בעקבות התשובה השלילית של מרשם האוכלוסין, המשפחה שקלה לפנות לערכאות. וכך הוגש מיד סעד בפני בית הדין האדמיניסטרטיבי של פורטו, כנגד סירוב ההחלטה. שופטת בית הדין, בהחלטה משפטית אמיצה, זריזה, נרחבת ומנומקת, קבעה כי תקנת החוק הממשלתית נ"ל מנוגדת לחוקה, ודורשת ממרשם האוכלוסין להמשיך עם ההליכים בתיק לאזרחות פורטוגלית, ללא כל התייחסות לדרישות המגבילות שהוכנסו בתקנה. כתוצאה מכך, רביד אריה כץ אמור היה להפוך במהרה לאזרח פורטוגלי.
התוצאה הישירה מהאירוע הזה, שנראה כאילו הוצא מטלנובלה טרגית כלשהי, (וכאן ניתן להבין כמה המציאות עולה על כל דמיון), הינה כי מלכתחילה נפתח חלון עבור אלפי יהודים ספרדים, שתתאפשר להם גישה לאזרחות הפורטוגלית, מאחר ויכלו לבקש ממרשם האוכלוסין, או במקרהו מבית הדין, את יישום התקדים המשפטי הנ"ל, כדי לקבל האזרחות כאמור.
אבל עדיין אין אנחנו יכולים להרים כוסית: צפויה תגובת ממשלת פורטוגל, שתנסה לשנות או להביא לדיון התקנה המרושעת הזאת בפני הפרלמנט, על מנת שתאושר ובכך לדלג על אי החוקתיות שלה. לא יהיה להם קל וזה לא יתרחש במיידי, אך סביר להניח שהדבר ייצא לפועל, ומשום כך על בעלי העניין להזדרז בהגשת הבקשות. פיזור הפרלמנט בחודש ינואר הקרוב ע"י ראש הממשלה אנטוניו דה קוסטה, כרוך בפרשת שחיתות שערורייתית, וההכרזה על בחירות בחודש מרץ 2024 מציגים בפנינו תמונה של אי וודאות משפטית, אך עליה לדחות במספר חודשים כל החלטה בקשר לחוק הלאום הפורטוגלית… למרות שהדבר הנכון לעשות הוא לפתוח בהליך מיד. ויפה שעה אחת קודם.
ברצוני לסיים בתודתי העמוקה והכנה להוריו של רביד אריה כץ (ז"ל), אשר עת כתיבת מאמר זה קיבלו מצה"ל הבשורה המרה על מות בנם, ובשמי ובשם אלפים אשר ייהנו מפסק הדין התקדימי הזה, רוצה לומר לכם כי מאמצכם לא עלה בתוהו אלפי אחים ואחיות של רביד יפיקו תועלת מזה. נוח על משכבך בשלום ונשמתך עדן.
ואולי, כמתנה אלוהית תמורת כל המאמץ העילאי הזה, אחותו דורון ושני אחייניו, בני 2 ו- 4 שנים, היו החטופים הראשונים ששוחררו, ב- 24 בנובמבר האחרון.
אוף… איזו התרגשות! אני מודה כי כיהודי שומר מצוות, לא מפסיק לתהות למה בורא עולם מתנהל כך… וזה לא מקרי שפסק הדין הזה פורסם בעיצומו של חג החנוכה, המועד המתאים ביותר להפצת ניסים…
אליאס בנדהן חמו (מלילייה, ספרד, 1969) הינו כלכלן, יועץ משפטי ומנהל משרד הייעוץ www.soysefardi.com
