במסגרת תפקידה היא מבצעת ביקורי בית למטופלים מרותקים, מבצעת ליווי הריון, סקר גנטי, מקבלת קהל לפני בדיקת רופא נשים, נותנת מענה טלפוני לנשים שפונות למרפאה ובעיקר משמשת משענת לנשים רבות בדרכן להיות אימהות. "אני אוהבת לעבוד עם אנשים, לעזור להם ולתת מענה רפואי, להיות לצידם ברגעים השמחים ולהעצים אותם גם ברגעים הקשים", היא מתייחסת לבחירתה במקצוע האחות. "במקצוע הזה יש התפתחות בצורה מתמדת, כל יום לומדים דברים חדשים. אספר לך סיפור: יום אחד הגיעה אישה למיון נשים, בתל השומר שם עבדתי, עם כאבי בטן ודימום בשבוע ה-9 להריון. בשיחה עמה המטופלת עדכנה כי עברה טיפולי פוריות. המטופלת הייתה אם חד הורית והגיעה לבד, ביקשה שאכנס עמה לבדיקת רופא. במהלך הבדיקה לא נצפה דופק והבשורה למטופלת הייתה מרה וכואבת. ביציאתנו מהרופא המטופלת שפכה את ליבה והייתי לאוזן קשבת עבורה ברגע כה קשה. הרגעתי אותה, עודדתי אותה וליוויתי אותה בהמשך בתהליך ההפלה. לאחר כשנה המטופלת חזרה אלי שוב כשהייתה בשבוע ה-25 וסיפרה שהגיעה להודות לי על אותו יום בו לא השארתי אותה לבד. מאוד התרגשתי מדבריה. שם הבנתי שבחרתי במקצוע הנכון".
איך הצלחת להתמודד עם פרוץ הקורונה, העבודה האינטנסיבית ושני ילדים בבית?
"רוב העבודה התבצעה בטלפון. נשים העדיפו שלא לצאת מהבית ולכן היה צורך וחשיבות לביצוע אנמנזה טובה כדי לברור את המקרים המצריכים הגעה למרפאה. היה לי קושי לתפקד בכל המצב שנוצר משום שבעלי עובד בבית החולים ונאלץ לעבוד שעות ארוכות מהרגיל. רגע של משבר היה כשהבנתי שהילדים לא הולכים למסגרות ואצטרך את עזרתה של חמתי, אלא שהיה לי קשה מפני שחמתי בקבוצת סיכון ולא יכולנו להיעזר בה. לאחר שהבנו שאין ברירה ואני חיונית למערכת, כל המשפחה נרתמת לסייע, מה גם שידעתי שהמטופלות סומכות עליי שאהיה שם בשבילן ככל שתצטרכנה".
מתי להערכתך תסתיים סאגת הקורונה?
"הקורונה כאן בשביל להישאר, נצטרך ללמוד להתמודד עם המחלה לאורך הזמן, להמשיך לשמור על התמגנות וכללי היגיינה. כמובן שעדיין קיים הפחד וכל עוד לא נדע שיש חיסון לתרופה אי אפשר לחזור לשגרה".
אפשר לומר שבזכות או בגלל הקורונה כולם מבינים עד כמה משמעותית עבודת האחיות…
"אני חושבת שעכשיו אנשים התחילו להבין עד כמה חשובה האחות במרפאות בקהילה ובבתי החולים. הייתי מאוד רוצה שהסיעוד יקבל את המקום הראוי לו ויקודם לפרופסיה".
