מה עשה הפטריארך של הכנסייה היוונית באשדוד?

פטריארך הכנסייה היוונית אורתודוקסית בירושלים, תיאופולוס השלישי הגיע בשבוע שעבר אל אשדוד. הסיבה לביקורו ממצאים ארכיאולוגיים בחפירות אשדוד- ים, לפיהם מתחם כניסייתי נמצא במקום, הביקור כלל גם טקס תפילה וסיור באתר. את פני הפטריארך ופמלייתו קיבלו סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון ומנכ״ל החברה לתיירות עופר דרי. האם מדובר בביקור רגיל, או כמו שגורמים בקרב החרדים חוששים חשש לעבודה זרה בחסות העירייה?

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

תושבי רובע י״א שיפשפו עיניהם בתימהון ביום חמישי 29‪.7‪.21, כשראו בין הוילות בקרבת אתר החפירות אשדוד-ים אנשי כנסייה. מדובר בפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים שהגיע מלווה בפמלייה לביקור בחפירות  בעיר התחתונה של אשדוד ים. בהודעה לעיתונות שהוציאה החברה לתיירות באשדוד נאמר כי ״ הביקור כלל טקס תפילה של נציגי הכנסיה במקום וגם סיור ודיון בנוגע לעתידו של האתר״.  את פני האורחים קיבלו סגן ראש העירייה שמעון כצנלסון ומנכ״ל החברה לתיירות עופר דרי, וכן אנשי רשות העתיקות ונציגי המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת ת"א, אשר מבצעים את החפירות במקום, בניהולו של ד"ר אלכסנדר פאנטלקין.

חפירות אשדוד-ים

אשדוד-ים, ששכנה באזור החוף הדרומי של העיר אשדוד (בסביבות אזור י"א של היום), הייתה אחת מהערים החשובות בחוף הים הארץ-ישראלי בתקופה הביזנטית. העיר, המכונה במקורות בני התקופה "אזוטוס פארליוס", השתרעה על פני שטח נרחב, ובמפת מידבא הנודעת מתוארים בה מבני ציבור, לרבות כנסיות וכו'. החל משנת-2013, מתבצעות באשדוד-ים חפירות ארכיאולוגיות מטעם המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת ת"א. באוגוסט 2017, במהלך עונת החפירות על האקרופוליס של אשדוד-ים, אשר מתוארך לתקופת הברזל, הוחלט לערוך בדיקה מוגבלת בעיר התחתונה,  בחלקו הצפוני של האתר. במקום, בו לפני כ-40 שנה נתגלו עקבות רצפת פסיפס במהלך פעילות הבנייה המודרנית, התגלו כיום ממצאים עשירים ממתחם כנסייתי מהתקופה הביזנטית. אחד הממצאים המרהיבים ביותר הוא גילוי סדרת קברים של כתובות זיכרון לדיאקוניות ולדיאקונים שנמצאו יחד בסטרה הצפונית של הכנסייה. כמו כן, התגלה גם קברה של קדושה מעונה  (מרטירית) באאפסיס המרכזי של הכנסייה.

 בחפירות נמצאו בנוסף שרידים של כנסייה גדולה

 בחפירות עד כה עד כה נמצאו בנוסף שרידים של כנסייה גדולה, בעלת אולם תווך ושתי סיטראות ובהן רצפות פסיפס מעוטרות, לצד קפלות משוכללות בצדה הצפוני ומספר יוצא דופן של כתובות מתוארכות – אשר השתמשו בשיטת תיארוך ייחודית, ששולבו ברצפות הפסיפס ומצביעות על כך שהמתחם שימש במאות ה-5 – 6 לספירה, שלושה בישופים שונים של אשדוד מוזכרים בכתובות הללו (שניים מהם לא היו ידועים עד כה במחקר) וגם הכהן הראשי של הכנסיה. וכאמור קברה של קדושה מעונה  (מרטירית) באאפסיס המרכזי של הכנסייה.

נמסר כי ״החברה לתיירות, רשות העתיקות והכנסיה היוונית בוחנים בימים אלה את אופן השימור הראוי לאתר והכל במטרה לבצע זאת בעתיד הקרוב״.

ד״ר לסרי: ״אנו פועלים לשמר ולכבד את העבר״

לדברי ראש עיריית אשדוד , ד״ר יחיאל לסרי: "אשדוד נבנתה באיזור בו התרחשו אירועים היסטוריים משמעותיים, ועברה נחשף ומתגלה ללא הרף בשלל חפירות ארכיאולוגיות. אנו פועלים לשמר ולכבד את העבר ולהנגישו בשימור נאות לקהל לעתיד״

ממ״ק ראש העיר כצנלסון: ״מחכים בהתרגשות לחשיפת הממצאים בפני הקהל הרחב״

 סגן ראש עיריית אשדוד שמעון כצנלסון  ויו״ר החברה לתיירות אמר כי: "אנו מחכים בהתרגשות לחשיפת הממצאים בפני הקהל הרחב ולמבקרים הרבים שיגיעו להתרשם ולחוות את ההיסטוריה של אשדוד".

ביקור או עבודה זרה בחסות העירייה?

חלק מתושבי העיר התרגשו מהביקור והממצאים שהתגלו בחפירות. אולם היו גם תושבים שהביקור של הפטריארך ובעיקר טקס התפילה הכעיס אותם. מדובר בתושבים המשתייכים לחרדים בעיר שלדעתם מדובר לכאורה בעבודה זרה ועוד בחסות העירייה. באתר החרדי ״אשדודים״ כתבו על הביקור: ״בעירייה שמחו על קיום האירוע, וראש העיר התייחס אליו ואמר שיש לשמר את העבר וככל הנראה, האירוע התקיים ללא הודעה מוקדמת לחברי המועצה הדתיים והחרדים״ בידיעה  נטען כי הסיעות החרדיות בעיר הביעו הסתייגות מהאירוע וציטטו תגובה שהוצאה טרם הביקור מגורמים לסיעת אגודה באשדוד " אנו תפילה כי נבואת הנביא זכריה על אַשְׁדּוֹד; וְהִכְרַתִּי, גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים…וְנִשְׁאַר גַּם-הוּא, לֵאלֹקֵינוּ; וְהָיָה כְּאַלֻּף בִּיהוּדָה, וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי. תתקיים במלואה בקרוב. אשרינו שאנו זוכים לראות בחורבן ע"ז בימינו, ועוסקים באלוף ביהודה – בבניית בתי תלמוד לתורה ותפילה הנושאים בגאון את תורת משה בארץ ישראל".

ממ״ק ראש העיר ויו"ר ש״ס אבי אמסלם: ״שימור האתרים ההסטוריים הוא חלק בלתי נפרד מהאינטרס העירוני״

״כידוע בתחומי העיר אשדוד ישנם אתרים היסטוריים שנחשפים במסגרת חפירות ארכיאלוגיות בשנים האחרונות וביניהם גם אתר 'המצודה’‫. שימור האתרים ההסטוריים הוא חלק בלתי נפרד מהאינטרס העירוני ומהווה פן נוסף ברב תרבותיות של עירנו וחשוב מאד לקידום התיירות‫.

גם בבירתנו ירושלים עיר הקודש ישנם במקביל לאתרים יהודיים היסטוריים גם אתרים נוספים הקדושים לדתות אחרות‫. לכן, איני רואה לנכון להפוך את הממצא הארכיאולוגי האחרון באתר המצודה לנו‫״.

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן