דני קליין נמצא במערכת החינוך באשדוד משנת 98 .הגיע מרקע של חינוך למרות שבאופן פורמלי על לפי התואר הראשון שלו הוא היה אמור לעסוק בדברים אחרים. קליין מחזיק בתואר ראשון בביולוגיה. הוא במקצועו אגרונום. "כמעט הצלחתי להתקבל לעבוד כפקח של משרד החקלאות בנמל אשדוד" הוא מספר בראיון ראשון שלו מחוץ לתפקידו בעירייה. ואז באה ההצעה להיכנס למערך החינוכי באשדוד. משה מירון אז מנהל מקיף א' הציע לו לשמש במקיף כמורה לביולוגיה. קליין לקח את התפקיד.
. היית מורה לביולוגיה?
"כן. קרוב לשנה במקיף א'. חזרתי בחזרה לפקולטה ללמוד לתעודת הוראה. רציתי להיות מורה. חזרתי ועבדתי שלוש שנים במקיף א'".
לאחר שהתחתן עם גילה קליין, ששימשה יו"ר האופוזיציה בהסתדרות המורים הוא עבר לעבוד בכפר הנוער 'יוהנה ז'בוטינסקי', ובכפר הנוער 'עיינות' זאת במקביל לעבודתו במקיף א'. לקראת 95 הוא ניגש למכרז בחולון וזכה בתפקיד מנהל בית ספר אותו ניהל כשנתיים. אבל הלב שלו היה באשדוד וכשהתפנה תפקיד והתפרסם מכרז לתפקיד מנהל מחלקת חינוך על יסודי בעיריית אשדוד הוא ניגש למכרז וזכה בו, ומאז ועד ליום שני השבוע, הוא כיהן בתפקיד.
אז בעצם אתה מנהל את האגף הזה גם תחת ראש העיר הקודם, צבי צילקר ז"ל, וגם תחת ד"ר לסרי שיבדל לחיים ארוכים, עם מי אהבת יותר לעבוד? עם מי הסתדרת יותר?
"האמת שלא ראיתי איזשהו הבדל מהותי בין שניהם. לא זה ולא זה הפריעו לי בתפקיד. אני עובד לא מול ראש עיר, אני עובד מול ראש מינהל. את ד"ר לסרי הכרתי עוד בשלב שהוא היה אופוזיציונר. ביחד ניסינו אז לקדם איזושהי תכנית ביחד עם יהודה פרנקל, שהיה אז ראש מינהל החינוך. רצינו לקדם פתיחת תכנית איזור רשום, התוכנית הזו בסופו של דבר לא יצאה לפועל. היו לה המון התנגדויות, גם מצד מנהלי בתי הספר".
וזה עדיין כך? כל מנהל לעצמו?
"לא. בניתי תכנית רפורמה יסודית והפכנו את המנהלים מחבורת אנשים בודדים לחבורה עובדת משותפת. אני חושב שזה היה השינוי המהותי שנשמר עד היום, של מנהלים שעובדים ביחד”.
בוא נדבר על העשור האחרון. הזכרת את יהודה פרנקל, שבתקופתו הוא הצליח לראשונה יחד איתך לחצות את אחוז הזכאים מעל 70 אחוז. מאז אשדוד מדשדשת מתחת לזה.
"נכון, ביחד טיפלנו בנושא הזה של הבגרויות. בשנה האחרונה היה אחוז הזכאים כ-70 אחוז זכאים, אבל אתה צריך להבין למה זה קורה, אנחנו לא מדשדשים, אתה מסתכל על נתונים של עיר, ואנחנו לא יכולים להשפיע על חלק מבתי ספר שלא יכולים, בדיוק כמו שאנחנו לא יכולים להשפיע”.
אתה מדבר על החרדים?
"החרדיות. אני מדבר על החרדיות, החרדים הם כמעט לא במשחק. בתי ספר של חרדיות בעיקר אשכנזיות. הם נכנסו ללופ הזה של בגרויות בערך לפני 7-8 שנים, באותה שנה לפי התכנונים שלנו היינו אמורים לעבור את ה-70 ברייס, אז גילינו שבמקום לעלות אנחנו יורדים, מה שמסתבר איך נבנה האחוזים המופלא הזה, יש לך סה"כ ניגשים סה"כ שנתון, כאשר למכנה שלך מצטרפים 300-400 תלמידים בעיקר תלמידות שלא ניגשות לבגרות ולא עושות בגרות זה מפיל אותך מיד. ולכן ההסתכלות על כלל העיר, אין מה לעשות”.
תירוצים ידועים שמפילים הכל על החרדים…
"אני גמרתי לתרץ את הדבר הזה. אני מסתכל כרגע על בתי ספר שאני יכול להשפיע בהם, מה הפעימה מה הם יכולים לעשות, אני לא יכול להשפיע על שום בית ספר חרדי ושום בנות חרדיות שניגשות, לא יכול, ואני גם לא מנסה. אז אם אתה מסתכל על בתי הספר שהם בפיקוח עירוני מקיף א', מקיף ג', מקיף ד', מקיף ה', מקיף ו', מקיף ז', מקיף ח', מקיף ט', מקיף י', מקיף י"א והאולפנא, אתה תבדוק את בתי הספר האלה, בתי ספר שמשפיעים שם אתה תראה הבית ספר הכי נמוך הוא בסביבות 88%, הכי נמוך”.
הזכרת את החרדים, איך אתה רואה בעשר שנים הבאות ואת השנה האחרונה וגם שנה שעברה אחוז של עולי כיתה א' הם היו רוב 51% חרדים
" אתה לא מצפה שאני אענה לך. למה חשוב לך דעתי, אני ראש העיר? אני ראש מינהל חינוך? אתה יכול לשאול אותם. אני אומר לך לשאלה הזו אין לי מענה, העובדה הזו היא עובדה. אם אתה מסתכל על המספרים, אני לא יכול לראות מה יהיה בעוד עשר שנים. ברור שאתה מסתכל על כיתה א' מול כיתה א' ואתה רואה שהמספרים הם דיי דומים, מה יקרה בחינוך העל יסודי, אני לא יודע, חלק גדול מהתלמידים בעיקר הבנים הם לא לומדים בעיר בכלל”.
לאיפה החינוך הזה הולך?
"תשאל את ראש העיר, אין לי תשובה על הדבר הזה”.
האם זה מטריד אותך?
"האם זה מטריד אותי? מה שמטריד אותי הוא העובדה שנכנסו פה מתחת למחנה תלמידות שהן חביבות ונחמדות, לומדות יפה, אבל אין סיכוי שהן יקבלו בגרות והן מורידות בצורה כזו או אחרת את אחוז הבגרות העירוני, ועם זה אני לא יכול להתמודד. לכן אני הפסקתי להתמודד עם הדבר הזה".
אני רוצה להראות לך הודעה שיצאה לעיתונות על חמש יחידות מתמטיקה. אשדוד למטה בטבלה?
"אני לא צריך לקרוא, אני מכיר את הנתונים. שוב אתה מסתכל על אותו סיפור מהזווית שדיברנו עליה".
אז כל פעם שהחינוך בירידה באשדוד תאשימו את החרדים?
"אתה לא יכול לעשות כלום. הם לא אשמים בשום דבר. אתה רוצה לשפוט את המערכת תשפוט את המערכת של על יסודי שקשורה למשרד החינוך והיא מפוקחת על ידינו. אין לי תשובה להגיד לך מה קורה אצל החרדים. זה אורח החיים שלהם, זה מה שהם בחרו אני לא יכול לעשות שום דבר. אתה תשאל אותי על בית ספר X Y Z מה אחוז המוביל ב-5 יח' תקבל תשובה".
ב-25 שנות כהונתך, ממה אתה גאה יותר וממה אתה מתגאה פחות ומה לא הספקת ואתה אומר חבל.
"תמיד אפשר לעשות עוד ועוד דברים שלא הספקת לגעת בהם. אני זוכר שאמרתי במכרז לתפקיד, שאני בא להכניס את היד בפדגוגיה עמוק עמוק. אתה לא יכול להשפיע ברצינות במערכת החינוך, אתה לא יכול להשפיע באחוזי הבגרות אם אתה לא נכנס עמוק לפדגוגיה. בהתחלה אולי קצת לעגו על האמירה הזו אבל אני חושב שעם הזמן אנשים הבינו שהפדגוגיה היא זו שתשנה את הדברים. לא תוספת של הכיסאות לא תוספת של השולחנות, שזה חשוב אבל פדגוגיה זה הסיפור"
למה לזלזל, מה הם חשבו?
"יהודה פרנקל לא בא מתחום ההוראה, והמנהלים, כמו שאמרתי בהתחלה, כל אחד עבד ופעל עצמאי. באנו עם רעיון, ולא התקבל ממש בברכה”.
ככה ממש אף אחד לא התלהב?
"הוא התקבל במקיף ב' בברכה מאוד גדולה. מנהל בית הספר שם קיבל את זה בשמחה, כעבור אחרי 5 שנים אותו מנהל שקיבל את זה בשמחה, קיבל פרס חינוך. אחוזי הבגרות שלהם שם היו 20% זכאים. כעבור 5 שנים קיבלו פרס חינוך”.
ושאר מנהלי בתי הספר?
"הם זלזלו. אמרו "לא צריך.. מי אתם, אנחנו יודעים, עזוב אותנו, מי אתה? מי זה יהודה?.." לקח קצת זמן, לקח שנתיים , הם הבינו שזה פועל והכניסו לאט לאט את התכנית שלנו לבתי הספר ואני זוכר שיהודה אמר אתה יודע כשנגיע ל-60% בגרות אני לוקח את כל המנהלים ונוסע איתם לחו"ל. המערכת הפתיעה את עצמה ככה בערך שנתיים וחצי הגיעה ל-70 אחוז זכאים".
והכל עניין של תגבורים?
"תיגבורים וגם קיבלנו החלטה להקים ועדת עתודה, מודל שבנינו פה בעיר וכעת הוא מיושם בכל הארץ היום. הרעיון פשוט: היכולת להניע את כל הדברים בבת אחת שנובעת מזה שהמנהלים הפכו לקבוצה עובדת מגובשת עד כמה שניתן וככה עד היום כל מה שעושים, עושים ביחד, מקבלים החלטה ועושים יחד”.
אופן מפתיע לא הזכרת את אריה מימון, ראש מינהל החינוך. זה בגלל שהוא יותר כוחני, יותר רוצה לשמור על עצמו ולא על האחרים ולא כמו יהודהפרנקל שהיה נותן לך לעבוד? מה אתה חושב עליו כמנהל?
"אני לא אגיד שום דבר”.
למה?
"ככה"
תגיד דברים טובים
"בסדר יש לו יכולת ניהולית”.
יש מנהלים שעוזבים בגללו ובגלל היחס שלו.
"מי עזב את העיר? אנשים לא עזבו בגלל אריה, עזבו בגלל שהם רצו להתקדם”.
מנהלת מחלקת הגיל הרך שהתקבלה והוא דרש ממנה לא לנהל שיח עם הממונה שלה והיא ברחה לאחר שכתה בתפקיד ועברה כעת לעבוד במשרד החינוך. יש מנהלת תיכון שעזבה בגללו (שמה שמור במערכת)..ןעןד תלונות
"לא אתייחס לזה, ברשותך. אני לא אתייחס לגופם של שמות של אנשים”.
לגבי יהודה פרנקל כן התייחסת
"תראה עכשיו אריה מימון קידם תכנית מצליחה של רשת אמית, ישיבה טכנולוגית שמאוד מאוד מקדמת ויפה, לבנות האולפנא יש מדרשה לבנות ויש את מקיף י' . בסה"כ נעשתה עבודה טובה, הבית ספר נמצא כרגע במקום טוב, לא נמצא במקום שהיה לפני שנחשף, אז הנה דבר אחד״.
״יש שינויים לטובה בחינוך״
תראה כמה מעט דברים טובים אמרת עליו והתאמצת לומר על עשר שנים וכמה דברים טובים אמרת על יהודה
"מה אמרתי על יהודה"
שיחד שעשיתם דברים נפלאים בהעלאת אחוזי הבגרויות
"זה כי אני צנוע, כי לא רציתי להגיד לך. תראה אנחנו עובדים, אני עובד איתו, אנחנו מקיימים, אנחנו עושים דברים"
בעינך אריה מימון הוא באמת איש כוחני?
"אריה בעצמו לא מסתיר את העובדה שהוא מנהל כוחני יותר מהאחרים, לא מסתיר זה לא סוד צבאי, הוא גם אומר את זה, יש לו אופי אחר".
בנוגע לאחוזי הנשירה. אני קורא שיש דווקא שינויים לטובה
"השינוי בכל מקום, בנשירה, בהישגים, בהתנהגות, בכל דבר. בתכנית למניעת נשירה שנקראת "נחשון", שהצעתי לאריה. אמר שהיא יקרה בהתחלה ולאחר שבנינו אותה במשך שנתיים הוא תמך וסייע. ברגע שהיא התחילה, התוצאות התחילו לבוא, היום יש תוצאות״.
זה שאין אוניברסיטה באשדוד וצעירים רצים לאשקלון שדרות תל אביב באר שבע ולא באשדוד. מה דעתך?
"כאזרח וכתושב בלי שום קשר למקום שהייתי בו בהחלט הייתי רוצה שתהיה פה אם לא אוניברסיטה בשלב הראשון, לפחות מכללה כוללת, שיש בה אפשרות לעשות תואר ראשון במקצועות האקדמיה. אשקלון במובן הזה הקדימו את אשדוד קצת במכללה שלהם כסניף של בר אילן שזה יפה, אני אהיה שמח אם יהיה פה משהו כזה. בהחלט אני חושב שזה דבר חשוב. איפה שיש מכללה שאפשר אחר כך להפוך אותה לאוניברסיטה ודאי שאשמח, בכל עיר שיש בה אוניברסיטה באופן טבעי משנה את תדמית העיר, גם מקומות תעסוקה הכל. אני סופר בעד הקמת אוניברסיטה".
תגיד הציעו לך לשמש יועץ חינוך? משהו? עם הניסון האדיר שלך בחינוך
"אף אחד לא הציע שום דבר, יכול להיות שיגיעו הצעות”.
מהעירייה ראש העיר מישהו הציע?
"לא. לא הציעו לי שום דבר, אני רגוע, אף אחד לא הציע שום דבר. אני לא נדבק לאף אחד, ירצו יוכלו, לא ירצו לא יוכלו לא עושה שום דבר ".
מה התכניות?
"אעשה כל מיני דברים, יכול להיות שאני אחזור ללימודים. התחלתי בזמנו בסוף הקדנציה של יהודה, דוקטורט בבר אילן”.
איזה עוד אופציות יש?
"אופציות אחרות יש, חשבנו לנסוע קצת לטייל להתאוורר קצת חו"ל ולא יוצא. אני אחזור קצת לצייר".
ספר לי על המחליפה שלך יהודית ביטון?
"יהודית היום למעשה ותיקת ממנהלי מקיף בעיר, עשתה דרך ארוכה מאוד ויפה. היא התחילה בעצם באופן יחסי ממקום נמוך יותר, אבל היא עשתה שינוי מהותי במקיף ד', היא עשתה דברים גדולים מאוד יפים, חוץ מזה שהיא הביאה את אחוזי הבגרויות למקום מאוד גבוה, פתחה את מגמת הרפואה, מגמה לתפארת למדינת ישראל והעיר הזאת, אני חושב שהיא הגיעה למקום גם מבחינת מעמדה בין המנהלים היא הגיעה למקום שהיא יכולה להדריך אותנו וללוות אותנו, ולכן חשבתי לנכון לישר קו בעניין גם אני וגם אריה. הוא שאל לדעתי ואני אמרתי שאני ממליץ . חשבתי שהיא מתאימה, אני חושב שהיא תעשה עבודה טובה”.
מה היית ממליץ לה, כמה עצות, טיפים לקראת התפקיד?
"בשיחה בינינו העברתי לה כמה טיפים יפים. כמובן לשמור על קבוצת המנהלים שהיא עובדת ומגובשת שהם בעצם המנוע שבכל עבודה חינוכית בעיר”.
ושתדע לתמרן פוליטית?
"נכון. צריך להבין צרכים פוליטיים, צריך להבין את זה. זה לא פירמה עסקית. זה גם וגם, יש פה אנשים ושם אנשים, זה לא כמו בית ספר תיכון. אמרתי לה גם שהראייה שלה צריכה להפוך ממנהלת בית ספר למנהלת מערכת גדולה, אמרתי לה כל מה שתצטרך אני פה, אני לא רחוק".
