המנגנון היעיל לשמירה והגנה על עובדים וזכויותיהם – סיפור הצלחה

שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

אחד המנגנונים המוצלחים שהקמנו בהסתדרות עובדי הבניין היא הוועדה הפריטטית, שבה מתקיימים הליכי בוררות בין עובדים למעסיקים בענף הבניין. הוועדה היא חלק מההסכם הקיבוצי בענף ומדי שנה מגיעים לפתחה אלפי מקרים שמגיעים להסכמות ופתרונות מהירים, ללא הוצאות משפטיות גבוהות, שאילולא הוועדה, היינו צריכים לחכות שנים ארוכות בבתי הדין‫.

לאחרונה ניסתה ההסתדרות הלאומית לרכב על ההצלחה וליצור מנגנון מועתק לשלנו, אך בית הדין קבע שהדבר אינו אפשרי ורק מי שמיוצג תחת ההסכם הקיבוצי-ענפי יכול להגיע לוועדה הפריטטית. זוהי חותמת נוספת וסופית לכך שענף הבניין מיוצג כראוי ובצורה מקצועית ואיתנה במסגרת הסתדרות עובדי הבניין בישראל, ובמסגרתה בלבד‫.

איך הכל התחיל‫?

לפני עשר שנים הייתי עד לדיון משפטי בסכסוך בין קבלן לעובד. השופטת זעמה על הצדדים וקראה לנו בכעס "צאו להתפשר". הפערים בין הצדדים עמדו על 20 אלף שקלים‫.

העובד כבר היה בתחילת קליטה בעבודה חדשה, אצל מעסיק אחר. הוא היה זקוק לפתרון.  הרעיון היה שנתכנס במשרד ונגיע לפתרון. מניסיוני רב השנים כנציג ציבור בבית הדין האזורי לעבודה ובהסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, למדתי שרוב המחלוקות בין קבלנים ועובדים נובעת בדרך כלל מחוסר בקיאות בחוקים ובהסכמים. כשיושבים ביחד ומבינים את סעיפי החוק והזכויות המלאות של העובדים, הדברים מגיעים לפתרון ואין צורך להיות תלויים בעומס שיש ביומן של השופטת‫.

מנצלים את חולשת העובדים הפלסטינים!

הדברים כמובן מסובכים הרבה יותר כאשר מדובר בעובדים פלסטינאים‫.

למי שאינו בקיא במספרים אסביר שבכל יום עוברים את המחסומים 84,000 פועלי בניין שמגיעים לעבודה בישראל באתרי הבניה השונים, בתשתיות ובשיפוצים‫.

הפועלים הללו, שנמצאים סגורים בתוך אתרי הבניה, יוצאים מביתם בשעה 04:00 ושם עומדים בתורים ארוכים. לאחר שעתיים הם מגיעים לצד הישראלי ושם ממתינה להם הסעה מטעם הקבלן שמעבירה אותם לאתר הבניה.

לפועלים הפלסטינאים קשה מאוד להגיע לעבודה בישראל ולעבור את המחסום.

קשה לדמיין כיצד מצליחים פועלים אלו להגיש תביעה בישראל כשעליהם להתגבר על קשיי שפה, פערי ידע ומידע, להתמודד עם חוקים ישראלים ולהביא את תביעתם בפני בית הדין בישראל.

קושי זה ניצלו עורכי דין שונים שגבו כספים רבים מהעובדים מתוך זכויותיהם.

בתור זה שעיצב ויצר את ההסכם הקיבוצי בענף הבניין ואף חתם עליו, כך חשבתי באותו יום, אני מכיר את זכויות העובדים ולכן אם אזמין את העובד והקבלן למשרדי – לבטח אוכל לסיים את המחלוקות ביניהם בתוך שעה-שעתיים. אני בטוח שגם הקבלן ישמח לסיים את העניין ולחסוך זמן יקר וסכומים רבים שהיה צריך לשלם לעורכי הדין שלו על ניהול המשפט. העובד שפנה אלי בטוח ישמח, חשבתי לעצמי  לקבל את מה שמגיע לו כבר השבוע במקום עוד שנתיים.

לכן, אזמין אלי את העובד והקבלן ואגשר ביניהם. אולם  לקבל את כולם במשרדי היה ייצור מצב של הארכת תקופת הזמן הסביר לגישור ביניהם, ולכן ממידע שאספתי, מצאתי כי קיימים אלפי סכסוכים בין עובדים וקבלנים בענף במשך כל שנה והגעתי למסקנה שיש לספק לעובדים פיתרון מערכתי‫.

התקשרתי ונפגשתי בזמנו עם מר ניסים בובליל, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, הצגתי לו את הנושא והוא שמח על הרעיון של הקמת וועדה פריטטית ליישוב חילוקי דעות, בנוסף שוחחתי על כך בזמנו גם עם מר אורי רובין, יו"ר ועדת העבודה של ההתאחדות והארגונים הכלכליים, גם הוא היה בעד הרעיון וכך בשנת 2010 נחתם הסכם קיבוצי ענפי שכלל את הקמתה של הוועדה הפריטטית שהינה המנגנון לישוב מחלוקות‫.

כיום, שנים לאחר מכן, הוועדה הפריטטית שהקמנו היא מנגנון ליישוב חילוקי דעות מיומן, מנגנון שחוסך בזמן, הוצאות שירות וטיפול מידי‫.

לאורך השנים הוועדה הפריטטית טיפלה באלפי תיקים משנת 2017 ועד שנת 2021 טופלו ארבעת אלפים שמונה מאות שישים ושבע תיקים מה משמוכח כי הוועדה הפריטטית שמורכבת מנציגי התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומהסתדרות עובדי הבניין היא סיפור הצלחה‫.

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן