איציק סוויסה (54) נולד בעיר קינטרה שבמרוקו ועלה בגיל חמש עם משפחתו לארץ ישראל. כמעט את כל חייו העביר בעיר אשדוד. סוויסה (נשוי פלוס בת) עוסק באמנות ובציור, מנסה להתפרנס בכבוד מהתחום שהוא כל כך אוהב, אך לרוב נאלץ להתפשר ולצייר קריקטורות באירועים ומסיבות אליהם הוא מוזמן.
בשבוע שעבר שודרה התכנית 'גוט טאלנט', בה הודח בשלב רבע הגמר, למרות שבאודישן שלו היה מצוין וצייר בפחות משלוש דקות, דיוקן נפלא של הזמרת ושופטת התכנית נועה קירל. גם לפני כשנה וחצי הופיע סוויסה בתכנית 'פריים טיים', כאשר הוזמן לתכנית 'מועדון לילה' בהנחיית ארז טל. במהלך התכנית צייר סוויסה את הקומיקאי ישראל קטורזה והפליא את הצופים.
ההופעות הטלויזיוניות של הצייר ה'אשדודי' המקורי אמורות להוות עבורו קרש קפיצה לפרויקטים ותערוכות עתידיות. בראיון מיוחד למערכת "השבוע באשדוד", מספר סוויסה על התכנית, על אמנות ועל חלומות, ומציג אישיות מיוחדת, המוכיחה שבנוסף לכשרונו המופלא, הינו גם אדם צנוע ונעים הליכות ומספר כי החל לצייר ממש בגיל צעיר."זה היה בכיתה א', בגיל שש וחצי בערך. ציירתי ציור במהלך השיעור והמורה התפעלה מאוד וקראה לשאר המורים לבוא לראות", הוא מספר. "כולם התלהבו והחמיאו לי על הציור וקראו בקול –'וואו, איזה ציור יפה'. ואז הבנתי שאני מיוחד ומאז כולם קוראים לי 'איציק הצייר'. כמו שיש בעלי מקצוע שקוראים להם על שם המקצוע, זה שם התואר שקיבלתי."
ואיך הגעת לתכנית 'גוט טאלנט'?
"אני לא פניתי אליהם. הפנייה הגיעה מהם. הופעתי כבר בערוץ 2 בתכנית 'מועדון לילה' והם כנראה הכירו אותי משם. הם גם ראו סרטון שלי ב'פייסבוק' ומאוד התרשמו ושאלו אותי אם אני מעוניין להופיע בתכנית כשרונות. בהתחלה אמרתי שאני לא מעוניין ואחרי כמה ימים, כשפנו אליי שוב, שיניתי את דעתי והחלטתי לנסות. הגעתי לאודישן ולכל מיני תחקירים. הייתי צריך לבצע 5-6 פעמים את אותו אודישן לפני כל מיני במאים שהסתכלו, עד שעברתי לטלויזיה. לפני התכנית גם הייתה חזרה גנרלית. עשיתי את זה 'על יבש' מה שנקרא, לפני שזה שודר."
איזה חוויות תיקח מהתכנית?
"באופן כללי היה מגניב. נתנו לי הרבה קומפלמנטים והריעו לי. היה מעניין ונחמד. פוגשים שם כל מיני אנשים מוזרים וצבעוניים. למשל רקדנים מאפריקה, או 'טרנסג'נדרים' ו'דראג-קווינים'. גם הייתה אחת שבאה עם שורש על הראש, בצורה של עץ. היו כל מיני מופעים ומיצגים שונים ומשונים. אז החוויה הייתה טובה. אנשים שרים, רוקדים, צבעוניים, משתוללים. היה נחמד גם לפגוש את עופר שכטר ואסי ישראלוף. הכי טוב היה האודישן עצמו שעשיתי להם את הקטע. שיחקתי להם אותה כי הם לא ידעו כלום עד לרגע האחרון. ברגע האחרון הפכתי להם את הציור והם היו בהלם. אז כל החוויה הייתה טובה. ציפיתי להמשיך לחצי הגמר. היה לי הרבה הפתעות מדהימות לעשות. אבל אתה יודע, כשאתה נפלט בשלב מסויים בתכניות כאלה, אין מה לעשות. לא נורא."
התאכזבת מהתוצאה?
"כן. כי אם אני רואה אנשים שהם פחות מעניינים והם מגיעים לחצי הגמר, אז… אתה יודע. אתה רואה איזה מרוקאית עושה 'קו-לו-לו-לו', אז זה נקרא כישרון? על זה עולים לחצי גמר? זה נחמד ומשעשע אבל זה לא מתאים. נשאר קצת טעם מר, אבל שטויות. זה חפיף. הרי רק אחד זוכה בסוף. ולפעמים גם עליו לא שומעים יותר מדי. אני גם לא רצתי אחרי זה, הם פנו אליי ובסוף הסכמתי. זה גרם לי לחשיפה אז ככה שהרווחתי מכך."
קיבלת תגובות מאנשים על ההשתתפות?
"כן. בטח. אני כל הזמן מקבל תגובות. באים אנשים ורוצים לעשות איתי 'סלפי', כאילו שאני איזה צביקה פיק. אתה לא יודע מה זה. בכל מקום אומרים לי- 'אתה הצייר מגוט טאלנט?', 'אפשר תמונה איתך'?. אפילו אנשים אמרו לי-'אתה היית צריך לזכות'. זה עשה אותי קצת 'סלב'. אבל שטויות. זה רק גימיק. זה לא הביא לי משהו מעבר לכך. לא הביא לי יותר עבודה או משהו כזה. פרסום בטלויזיה שוכחים מהר. יש הרבה מתמודדים."
ספר לי על הקשר שלך עם העיר אשדוד?
"אוהב את אשדוד מאוד. הייתי בעולם. טיילתי קצת וגם כשהייתי צעיר גרתי כמה שנים בתל אביב וחזרתי לאשדוד. אני חולה על העיר הזאת, וגם עשיתי פה שתי תערוכות יחיד כשהייתי צעיר. תערוכות של הציורים שלי שהתקיימו פעם אחת במתנ"ס ד' ופעם אחת בבית האמנים באשדוד. התחלתי גם לאחרונה ללמד בעיר אנשים בעלי מוגבליות לצייר וזו זכות ומצווה גדולה. יש לי 17 תלמידים והם באים לפעילות ואנחנו עושים דברים נהדרים בשיעורים האלה."
מה החלום שלך?
"להיות צייר מקצועי שמציג בתערוכות ומתפרנס מהציורים שלו. כיום אני נאלץ לצייר קריקטורות כדי להתפרנס ואני מקווה שתהיה לי שנה פוריה, כדי שאוכל לחזור לצייר. החלום האמיתי הוא שיהיה לי ספר מפורסם עם הציורים שלי ושהוא יוצג בתערוכה מכובדת."
