מתוך ההריסות במרקש: רעידת האדמה במרוקו תפסה רבים מהאשדודים בדאגה עמוקה לקרוביהם, ליקיריהם ולתושבי הארץ. שבה כל כך אוהבים לטייל וליהנות. נכון לשעת כתיבת הכתבה מניין הנספים כבר הגיע לאלפיים וחמש מאות איש ועוד היד נטויה, היות שישנם נעדרים רבים והסיכויים לחיים כמעט אפסו, מה גם שאין במקום משלחות חילוץ חיצוניות שיסייעו.
מי שמייד התארגן ועלה לטיסה למרוקו הוא כמובן ישראל שרלי סבאג מאשדוד, אשר עובד כמנהל בארגון הג'וינט העולמי כבר מעל 30 שנה, במסגרת עבודתו לפחות פעם בחודש הוא מגיע למרוקו ומבקר את יהודי המקום. אך תופתעו לקרוא… שלא שם החל את דרכו המקצועית אלא בארץ רחוקה וקרה.
"המרוקאי שחזר מהכפור"
את ישראל )שרלי( סבאג ראיינתי לראשונה לפני כעשרים שנה, בשנת 2004, לכתבה אז קראתי "המרוקאי שחזר מהכפור". באותה תקופה שודר אז בטלוויזיה בשני הערוצים המרכזיים, סרט תיעודי בשם "רגעים של חסד" על סיפור חייו של הצעיר בן השלושים וחמש, שנולד במרוקו והחליט לצאת לשליחות דווקא בברית המועצות. כן, משנת 1991 יצא לדרכו, ללא שפה ומכרים, ופתח מטעם ארגון הג'ויינט ארגון חסד, אשר סיפק לקשישים היהודיים בקהילות היהודיות סיוע הומניטרי נדרש.
הוא אף הכיר שם את רעייתו מרי ילידת סנט פטרסבורג, שעבדה עמו בג'וינט, וקירב אותה ליהדות. הוא לימד אותה לבשל דגים חריפים, הם למדו יחד להתגעגע לשלג, השתקעו באשדוד, לשניים נולדו שלושה ילדים ומרי עובדת באורט קציני ים אשדוד כמורה לאנגלית. שלושת הילדים פעילים באשדוד: בת במדרשה, תמר מדריכה בבני עקיבא, טל וכינרת תאומים לומדים בבית הספר "שחר".
סבאג (כיום 54) נולד בעיר מקנס במרוקו, אביו מארפוד ואימו ממידלט במקור. המשפחה עלתה ארצה בסוף 1972 עם הוריו ושתי אחיותיו (האחת תאומתו). המשפחה התרחבה בארץ ונולדו לו אחים נוספים, סך הכל שבעה. אביו פתח את החנות "אופנת איציק" ברובע א', האם עקרת בית מסורה שמכינה מטעמים לכל הילדים, הנכדים והנינים.
סבאג הילד למד בבית הספר "אחדות" ובישיבה התיכונית החרדית באשקלון, בישיבת ההסדר "ימית", שירת כקומונר בבאר שבע ובני ברק ובשירות הצבאי בגבעתי-צבר. עם השחרור שמע על אפשרות השליחות בברית המועצות והסידור קסם לו. הוא נשלח דרך מחלקת "נתיב" במשרד ראש הממשלה, כמתנדב בתוכנית "100 ממילים ועוד מילה", שמטרתה הייתה ללמד את היהודים ברוסיה מילים בסיסיות, ולקרבם מעט למושגי היהדות, שיסייעו להם בעלייתם ארצה בהמשך.
הוא לא ידע אז לדבר רוסית כלל, ואת הנאום הראשון הקריא מתוך דף מעוברת, אך עם הזמן למד את השפה על בוריה. סבאג התקדם בארגון ומשמש כיו"ר הג'וינט ברומניה, בארצות יוגוסלביה לשעבר ומרוקו, ומתוקף עבודתו מבלה לא מעט בטיסות בין הארצות.
עם פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לפני יותר משנה, יצא סבאג בשליחות כמנהל מערך הסיוע בסירט, גבול אוקראינה-רומניה מטעם ארגון הג'וינט העולמי ובשיתוף הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה. יממות שלמות המתין באוהל לפליטים לקבלת פנים וכיבד אותם בחיוך ומשקה חם, ולאחר מכן אף סייע להם לעלות לישראל או לעבור למדינות אחרות.
"היהודים במרוקו הרגישו את הפחד והוא ילווה אותם כנראה זמן רב"
בימים אלו במסגרת עבודתו שהה בשבת בקהילה היהודית בברטיסלבה, כאשר לפתע הגיעה הידיעה על רעידת האדמה במרקש. מייד עלה על מטוס ומיהר שוב למרוקו.
ישראל, כבר הגעת למרקש?
"כן בוודאי, לא היה לי שום ספק שאמהר לכאן. אני עובד במרוקו כבר חמש שנים וידעתי שיש צורך. הגענו לפה מייד במוצאי שבת, כדי לחזק את הקהילה ולראות מה אפשר לעזור. היה לי ברור שזה הרגע לקום, ומייד נגיע לתמוך, להיות לידם. לא מספיק לתמוך בטלפון, על כל המשתמע מכך. שבת אחים גם יחד, לחשוב יחד, להרגיש יחד. הכל כמובן בשיתוף פעולה של נשיא הקהילה במרוקו סרג' ברדוגו".
ובהתראה קצרה הגעת לשם?
"כן, התקשרתי לסרג', אמרתי לו שאני אצלו במרקש מחר בבוקר, הוא קיבל אותי בביתו בשמחה ומייד נכנסנו לדיונים איך אפשר לעזור ולתמוך, גם ביהודים וגם בערבים. במקביל הגיעו שני חברים שהגיעו מגריד, JDC GRID, כאשר הם אחראים על הערבים המקומיים ואני על הקהילה היהודית."
איזו הרגשה יש לך להגיע לשם?
"אני עובד בארגון הג'וינט כבר שלושים שנה ויש לי הזכות כמי שנולד במרוקו לבוא ולעזור לאחים שלי במרוקו. במרקש כבר חיכה לי רבי ז'קי קדוש, ראש קהילת יהןדי מרקש, איש חשוב ויקר, שעובד איתנו בשיתוף פעולה מלא ובקשר מצוין למען היהודים".
הנס של משפחת חליווה
על כמה משפחות יהודיות שנפגעו ידוע לכם?
"כרגע ידוע על שתי משפחות יהודיות שנפגעו. משפחת חליווה, שהבית שלהם מיועד להריסה ואין אפשרות לחזור לגור בו. הם ניצלו ממש בנס, בערב שבת סיימו לעשות קידוש ולאכול, גמרו לנקות את השולחן אחרי האוכל, הלכו לחדר, ופתאום שמעו רעש חזק והבינו שזו רעידת אדמה. הם ברחו מייד ברגל וכך ניצלו. הם התגוררו בבית בן 180 שנה וכולו רעד והתמוטט".
לאן הם ברחו?
"בני המשפחה ברחו מהבית לשכנים היהודים וכך ניצלו. כאמור זוהי קהילה קטנה מאוד ומלוכדת, ששומרת על היהדות שלה ביחסים טובים עם 37 מיליון מוסלמים".
מה שלומם כרגע?
"אני חושב שהדבר המרכזי הוא הפחד. במרוקאית אומרים "חופה". הפחד ממה שקרה עצום. ולמרות שאין פגיעות בגוף לתושבים היהודים, בנפש זה ילך איתם הרבה זמן ונעזור להם לעבור את זה. התפקיד שלנו לתת סיוע, לתמוך, ניתן חבילות מיוחדות לחג, ננסה לעזור שהשנה תיכנס בצורה מתוקה".
למרות הטרגדיה, החיים שם חוזרים מהר למסלולם?
"זה האינטרס של כולם, לחזור למציאות מהר. אין להם פריווילגיה להתעכב. כולם רוצים לעשות הכל כדי לחיות את החיים, החיים חזקים מהכל. וזו הזדמנות נפלאה לעבוד בשיתוף פעולה יחד עם נשיא הקהילה במרוקו סרג' ברדוגו. חשוב לנו לתת אהבה לכולם".
למעשה, זו לא פעם ראשונה שיש רעש אדמה במרוקו.?
"נכון. היה רעש אדמה באגאדיר, כבר בשנת 1960, ואז נהרגו המון יהודים, טרגדיה גדולה. כבר אז הג'וינט קם וסייע ביחד עם הקהילה היהודית לכולם, והנה שישים שנה אחרי שוב אנחנו שם, שותפים לגורל אחד ומסייעים ליהודים ולמוסלמים".
מה תפקידו של ארגון הג'וינט במרוקו?
"ארגון הג'וינט העולמי הוקם בשנת 1914, והוא פועל כבר 109 שנה, עוזר לכל היהודים בעולם. אחד המקומות המרכזיים של העזרה הקבועה הוא מרוקו, ארגון הג'וינט עובד במרוקו משנת 1947 מאז שהקהילה הייתה בת 260 אלף איש, קהילה מפוארת, כמעט הקהילה היהודית הגדולה בעולם. כיום נשארו כאמור 1800. במרוקו יש חיים יהודיים, יש בית ספר יהודי נפלא "נווה שלום". אנשים לומדים להתפלל לפני שהם לומדים לקרוא. יש המון בתי כנסת בקזבלנקה, לפחות עשרים, שישה מהם ברחוב אחד. בשבת רואים ממש מה זו קהילה קטנה חיה ונושמת. יש גם גן ילדים יהודי. כולם שרים, שמחים, וכאמור חיים בשלום עם הערבים."
ספר לנו עוד על היהודים במרוקו כיום?
"כן ברור שהאשדודים מאוד רוצים לדעת על החיים במרוקו. כיום יש כאלף ושמונה מאות יהודים בכל מרוקו, כמאה וחמישים מהם במרקש. הקהילה היהודית יפה ומגובשת, חמה ומיוחדת. חשוב שיידעו עד כמה הקהילה מקיימת חיים טובים, קופת חולים משותפת "אוזה", OSE,האליאנס, בית ספר משותף ליהודים וערבים, חב"ד..יש כאן אפס התבוללות ושומרים על הזהות המקורית ועל הערכים היהודיים".
כאשדודי זו הרגשה מיוחדת?
"בהחלט. כל ישראל ערבים זה לזה זו לא רק סיסמה. ותודה לג'וינט שמאפשר את הסיוע והתמיכה. יש פה צוות גדול כולל מחלקה שעוזרת ללא-יהודים. גם למוסלמים אנחנו עוזרים, עם אוכל, עם ציוד, מוצרי היגיינה. יש אלפים שזקוקים לעזרה ומבחינתנו אנחנו גם למענם. המרוקאים אנשים חמים, מאמינים, ונעשה הכל כדי לעזור להם."
