בזכות תושייה של עובדיה זוהר, שוטר בדימוס בן 80 ורעייתו אסתר, נמנעה פריצה בבית השכן שלו. ״השכן שלי שגר ממול נפטר והבית שלהם שומם. הילדים כל אחד בבית שלו והמטפלת הזרה שטיפלה בשכן כבר לא גרה בבית״, הוא מספר. עובדיה זוהר היה מראשוני השוטרים באשדוד. ״הגעתי בשנת 1965 עוד שהייתה נקודת משטרה ברחוב סיני״. הוא בגמלאות כבר לא מעט שנים אבל כמו שהוא אומר ״שוטר תמיד נשאר שומר״.
אירוע הפריצה אירע לפני מספר שבועות. בני הזוג זוהר חזרו מירושלים, טיילו קצת בשכונה ונכנסו לביתם. ״אשתי אסתר שמעה את האזעקה של השכנים ממול עובדת ואמרה לי, כי אני כבר לא שומע טוב. הלכנו לבדוק מה קורה למה האזעקה פועלת. הגענו עד ליד השער של הבית של השכן הוא גר ממש מולי. רצינו לפתוח את השער פתאום אשתי צרחה חזק, שאלתי אותה מה קרה? ופתאום מישהו קפץ מעל השער שלהשכן, וכמו שהוא נוחת היה לו אגרופן ביד הוא הנחית לי על המצח מכה חזקה מאוד. אני עוד ניסיתי לרוץ אחריו לתפוס אותו. אשתי מנעה ממני אמרה לי ׳אין לך מה לעשות אתה כולך מלא בדם׳ ירד לי דם מהמצח הייתי המום. הבחור הזה היה כמו ספורטאי״.
זוהר מצר על כי למרות ששמעו את הצעקה של אשתו אף אחד לא בא לסייע. ״יצא רק השכן אלון חסן והבת שלו, שמו לי מטפחת וניסו לעצור את הדם״. הוא אושפז ללילה להשגחה בבית החולים וחזר הביתה
ומה קרה עם הגנבים?
״הזעיקו משטרה ובסוף הם נעצרו. היו 5 פורצים. 2 מהם המתינו לשלל באוטו ושלושה פרצו דרך החלון לבית. לא הדליקו חשמל והיו עם פנסים. זה שפגע בי ברח. עוד שניים אחרים קפצו מעל הגדר. אחד מהם הסתבך עם המכנסיים בגדר ונפל. אחרי שנתפסו מסתבר שהם מהמגזר הבדואי. הם עשו סיורים ותצפיות על הבית. על השער הייתה מודעת אבל של השכן שלי ז״ל והבינו שזה בית בלי אנשים ועם רכוש. למרבה המזל הם לא הצליחו לנטרל את האזעקה וככה הצלחנו למנוע את הגניבה. אני שמח שמנעתי מהם. יש שם דברים שהם חשובים רגשית לילדים, מזכרת מההורים. אבל מצער אותי שחוץ מאלון חסן אף שכן לא יצא. ריבונו של עולם, לא ייתכן שצרחות כמו שאשתי צרחה אף אחד לא שמע. פעם באשדוד, אם היה קורה משהו דומה, חצי אשדוד הייתה מגיעה. עכשיו כל אחד כל אחד עסוק בשלו וטמון בבית שלו ולא שמעו ולא ראו״.
