הרב צעדי מרגיש נבוך כאשר אני מטלפנת לתאם את הראיון עמו. כמי שעשרות שנים מבצע מלאכתו מאחורי הקלעים מתוך מסירות ושליחות, קשה לו עם החשיפה, אך הוא מתרצה ומסכים, כאשר אני מבקשת לתת מודל חיובי למורים ולתלמידים באשר הם, בעיקר בתקופה כל כך מורכבת.
גילו המדוייק הוא 68 וארבעה חודשים, ובמערכת החינוך הוא מתחיל, שימו לב, את שנתו ה-49 כמחנך בישראל, בכיתה י"ב באמית י', ממשיך עם תלמידיו זו השנה השלישית ברצף, מכיתה י'.
הרב צעדי נולד ברחובות, בן להורים שעלו מתימן, האמצעי 'הסנדוויץ' מתוך חמשת האחים. אביו היה איש חינוך, מורה בחינוך הממ"ד ביבנה, אחותו הגדולה הייתה גננת, אחיו שנפטר היה מורה ומנהל בית ספר בטבריה, וצעדי עצמו התנסה בניהול בתי ספר ואז שב לעבודתו כמחנך. צעדי נשוי לרותי ואב לשגיא (43) העובד כיועץ חינוכי באשקלון.
גילו המתקדם אינו מובן מאליו במסגרות חינוכיות, אך מבחינת הסובבים אותו זהו יתרון. מנהל המקיף, ירון כרמי, בעצמו מנהל מוכשר ורב פעלים, שמקדם את התיכון במקצועיות, אמר על צעדי: "הוא אמנם המורה הכי מבוגר, אך בעל מרץ כמו בן 18..למרות הגיל הוא מצליח להיות משמעותי ורלוונטי עבורם.. זכות גדולה והשראה עבור כלל הצוות החינוכי שלנו".
מה דעתך על התלמידים של היום לעומת התלמידים של פעם?
"בכל מקום ובכל זמן יש תלמידים מצויינים במערכת, מתוקים, מחונכים, מתורבתים, וכמובן יש את המאתגרים, כולם נפשות טהורות שצריך לדאוג להם בלי יוצא מהכלל".
אני מניחה שבכיתתך יש אפס בעיות משמעת?
"נכון, אין אצלי בעיות משמעת כלל. אני עובד בעזרת שני מקלות, מקל נועם ומקל חובלים, וכך ניתן להגיע להצלחה".
האם יש שוני בין הרב צעדי בעבר לבין הרב צעדי כיום?
"לא, נשארתי אותו אחד, שמשקיע את כל מרצו ויכולתו לטובת תינוקות של בית רבן".
אם יותר לי לשאול, כיצד מנהל חוזר לעבוד כמורה?
"התשובה פשוטה. הייתי נוסע לבית הספר שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור עד שנשברתי. אמרתי לראש המועצה שמבחינה בריאותית אני לא מוכן להמשיך, הייתי עולה לכביש אחר הצהריים עייף מאוד והנסיעות הפכו מסוכנות. כשפניתי לפיקוח הציעו לי לעבור לחנך ברשת אמית באשדוד והסכמתי מייד. כיום אני בין המורים הוותיקים במקיף, נכנסתי כשזה היה מוסד צומח, בשנה בה פתחו לראשונה את כיתה י'".
איך אתה מתמודד עם הקידמה בחינוך- הוואטסאפ, הכלים הדיגיטליים, הבינה המלאכותית?
"במה שאני מסתדר אני מסתדר ובמה שלא, יש לי צוות חינוכי מקסים שעוזרים לי בכל דבר ולכן נעים לי וטוב לי. כל המנהלים שאיתם עבדתי תמיד פירגנו וזה מחזק אותי".
היכן הסיפוק המרכזי בעבודה?
"אני מכניס לתלמידים את הערכים והאמונה בבורא עולם ל'עורקים' וגם אם זה לא נראה כיום, זה יחלחל וישפיע בעתיד ואני מאושר מכך שאני זוכה לראות תוצאות מוגמרות, רואה את הפירות המתוקים בעמלי".
ומה עם מנוחה לעצמך? האם יתכן שאתה פשוט חושש מהיציאה לפנסיה?
"אספר לך מה היו התוכניות המקוריות שלי.. תמיד חשבתי בראש שכשאגיע לגיל 67 בעזרת השם, או שאלך ללמוד בכולל או שאלך להתנדב בבית החולים "קפלן" ברחובות. אבל בסוף החלטתי להמשיך לחנך את תלמידי ישראל ובית החולים והכולל ימתינו לי…"
חשבת כבר על השנה הבאה? תתחיל שוב לחנך כיתה י'?
"עוד לא יודע. אסיים את השנה ואחליט."
מה לאחל לך לרגל השנה החדשה הבאה עלינו לטובה?
"בעזרת השם בריאות איתנה לאורך שנים, שהקדוש ברוך הוא ייתן לי כוחות אדירים להמשיך לחנך את ילדי ישראל."
