המציאה בחל"ת ערק שהפך להצלחה: "אני בולדוזרית בעולם של גברים"

את חגיגות יום האישה אנו פותחים עם סיפורה מעורר ההשראה של מירב אלופר (קורדובה), 38, גרושה ואם לשלושה. מירב גדלה באשדוד כילדה שחלמה להגיע לתל אביב ולהצליח בגדול. היא הבחורה היפהפייה שנישאה בחתונה המונית לאורן מפאב ה"מלאיה" אך התגרשה ממנו תוך שנה, לאחר מכן נישאה לאיש עסקים עשיר, התגוררה שנים ארוכות בצפון תל אביב והתגרשה שוב * הגרוש פשט את הרגל, הפסיק לשלם מזונות ויצא לחפש את מזלו בחו"ל, מותיר אותה לבדה עם הילדים וחסרת הכנסה, אך היא לא אמרה נואש. מירב עבדה בחברת "ארגל" באספקת ציוד למסעדות ואז הגיעה הקורונה ומירב הוצאה לחל"ת. והמצב הכלכלי שוב איים עליה, אך הראש המבריק שלה ביחד עם אהבת השתייה המשותפת עם לילו אביה, הובילה את השניים לייצר ערק לימונים ולמכור בעשרה שקלים מהאוטו לחברים. הערק הפך להצלחה מסחררת, הם החלו לייצר במפעל באשדוד ומירב הבינה ש”רק השמיים הם הגבול. ההישרדות כאישה גורמת לך להילחם, חלמתי בגדול- ואני מגשימה!"

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

השיחה המהנה עם מירב גורמת להפנים שוב את הקלישאה הנצחית, תחלמי- תגשימי. ולא- זה לא בא בקלות, ולעיתים הנפילה חדה וכואבת, אך אחריה מגיעה ההצלחה המשמעותית, שהופכת את החיים שלך למה שבאמת רצית.

מירב אלופר (קורדובה), כיום בת 38, גרושה פעמיים ואם לשלושה. היא בתם של לילו מהנמל, אמא עובדת עירייה, המשפחה התגוררה ברובע י"א. לאחר סיום לימודיה במקיף ו', שירתה בצבא בקריה ולאחר מכן החלה לעבוד בבורסה ליהלומים, כשהיא מושכת תשומת לב כאשדודית שנוסעת מידי יום מאשדוד לרמת גן ללטש יהלומים.

יש מי שיזכרו דווקא מהחתונה ההמונית והמתוקשרת לאורן מפאב ה"מלאיה". החתונה אמנם הייתה גרנדיוזית, הנישואים קצת פחות, וכעבור שנה השניים פירקו את החבילה והלכו איש לביתו, ללא ילדים.

החיים הטובים בצפון תל אביב

בהמשך עברה לעבוד בחברת ספנות באשדוד ומשם לתל אביב. בגיל 26 נישאה לבעלה השני מראשל"צ, אבי ילדיה. לאחר שנים ארוכות השניים התגרשו והוא נסע לחפש את מזלו בחו"ל, מותיר אותה ללא מזונות ועם ילדיה, מנסה להתפרנס מחדש.

מירב צוחקת כשהיא מנסה למנות את כל מקומות העבודה שעברה: "זה תמיד כמה עבודות במקביל, כל מה שאני יודעת אני מנסה".

במשך שנות נישואיה השניים התגוררה בצפון תל אביב ברמת חיים גבוהה מאוד: "הייתה לי אופר צמודה, כל מה שרציתי, לא עבדתי, ביליתי בקניון רמת אביב, בחדר כושר, החיים הטובים".

כאשר התגרשו והגרוש הפסיק לשלם מזונות, הכל השתנה שוב: "הוא פשט את הרגל ונסע לחו"ל לחפש את מזלו. עבדתי בנדל"ן כמתווכת בצפון תל אביב אך המשכורת לא הייתה יציבה וחיפשתי משהו אחר".

נדרשת לחשב מסלול מחדש.. איך עשית זאת?

"הרמתי את עצמי על הרגליים, אמרתי לעצמי שאני לביאה וחייבת לעמוד בזכות עצמי. אני נשארת בשכונת תל ברוך ולא מוותרת על רמת החיים שהתרגלתי אליה."

בארבע השנים האחרונות היא מפרנסת לבדה בכבוד רב כעובדת בחברת אספקת מזון למסעדות "ארגל" וכמבשלת לתושבים העשירים בפארק צמרת וכפר שמרייהו.

מה את מבשלת להם?

"בעיקר מה שלא ניתן להזמין.. ורק למי שיכולים להעסיק מישהי כמוני כי אני לא מבשלת בזול. בישלתי בסכומים מאוד גבוהים את כל המאכלים שהכרתי מבית אמא, תבשילים חריפים, קוסקוס, כל מה שגדלתי עליו".

ואז.. הגיעה גם הקורונה. מירב הוצאה לחל"ת מהחברה ושוב המצב הכלכלי דעך: "הבנתי שהפעם אני במצב שאני לא יודעת איך להתרומם. פשוט לא יודעת".

חשבת לעזוב הכל ולחזור לאשדוד?

"לא, ממש לא. אשדוד היא העיר בה גדלתי ותמיד אוהב אותה, אבל לא הסכמתי לגדל את הילדים שלי בשום מקום אחר. בתל אביב יש הכל מהכל, מסורת עם חופש, שישי אחד עושים קידוש ושישי אחר מזמינים סושי. אני אחת שחולמת מגיל 13 לגור בתל אביב. עוד כשהייתי ילדה מופרעת ושובבה ולא השתניתי אגב".

הכל בזכות הערק

ואז.. מירב הגיעה לביקור משפחתי אצל אביה, סימון, הידוע כלילו מהנמל. שניהם מורגלים לשתות יחד מגיל מאוד צעיר "אני מבינה בשתייה כמו גבר" היא צוחקת.

בבית באשדוד השניים יצרו ערק לימונים טעים ואבא לילו פרסם פוסט. חברים טובים רצו לפרגן והחלו להזמין מהקרטון שעמד ברכב: "בעשרה שקלים לבקבוק, בלי שום מיתוג, רק למכור".

מאז, הכל כבר היסטוריה. הערק הטעים הפך ללהיט, הייצור עבר למפעל באשדוד ומירב עצמאית לחלוטין "ורק השמיים הם הגבול".

זה לא עיסוק קצת גברי?

"ייצור ערק זה עיסוק גברי מאוד מאוד. ואני הכי גברית בעולם, כי החיים עשו אותי כזאת. מצד אחד אישה יפה ונשית ומצד שני, ההישרדות  כאישה גורמת לך להילחם. אז אני בולדוזרית בעולם של גברים".

הצלחת בגדול ובכל זאת, הכל ורוד? לא היו משברים בדרך?

 "היו משברים ברור, כל הזמן. הייתה תקופה בה הלוויתי כסף מבעלים של מבית קפה כי הכרטיס אשראי לא עבר לי בסופר. החברות והמשפחה עזרו לי אבל תמיד סמכתי על עצמי וידעתי שאני מתל אביב לא עוברת".

במבט לאחור, פירוק שני הנישואין היה הצלחה או כישלון?

"הגירושין היו הצלחה ברור, כי הייתי מספיק אמיצה לקום ולא להישאר מתוך נוחות. בחרתי באושר ולאושר אין מחיר".

מה המסר שלך לנשים?

"אל תפחדו. תחלמו בגדול- וצאו להגשים. חלמתי בגדול ואני מגשימה!"

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן