מתן פרץ (30) נולד בקרית ארבע למשפחה מסורתית. בכיתה ט' משפחתו כבר עברה להתגורר בעיר הסמוכה לאשדוד, גן יבנה. פרץ למד בישיבה התיכונית 'אור עציון' הנמצאת ליד העיר קרית מלאכי. כשהתבגר הפך לדמות מוכרת מאוד במקומות הבילוי באשדוד.
במשך כשלוש שנים הוא עבר בבר ה'שלומפר' באשדוד בנוסף לעבודות נוספות, שחשפו אותו לקהל הצעירים והצעירות באשדוד. בשנה האחרונה הוא פרץ לתודעה התקשורתית בישראל, בעקבות עליית תכנית ה'בלוגים' האינטרנטית, 'פרויקט קליזו' למסך הגדול, תכנית המצולמת בוילה ענקית, המתעדת את חייהם של ארבעה צעירים, המלווים במסיבות, הומור ומתיחות שלעתים יוצאות משליטה.
במהלך התכנית בה השתתף פרץ, הוא חשף את עצמו ודיבר על טראומת ילדות, שליוותה ומלווה אותו עד היום. ההשמנה. החשיפה עוררה הד תקשורתי גדול. בראיון ל'השבוע באשדוד' מספר פרץ על ההתמודדות הלא פשוטה, על הקשר הקרוב לעיר אשדוד, על חייו ככוכב רשת (וגם כרווק נחשק) ועל חלומות לעתיד.
ספר על התכנית 'פרויקט קליזו'
"זו הפקה של הוט בידור ישראלי, של מאחורי הקלעים של הסרטונים שאנחנו עושים ב'יוטיוב'. התכנית מציגה בעצם את הצד הזה שהצופים לא רואים ברשת. איך אנחנו מתכננים את הדברים ואיך מוציאים אותם לפועל. ניתן גם לראות את הויכוחים והקשרים הבין-אישיים. בגדול, את כל מה שלא ניתן לראות בבלוגים. הבלוגים זה מה שנקרא 'הפאנץ" ופחות את ההתלבטויות, אז התכנית משלימה את החסר."
מה מידת ה'פופולריות' של התכנית?
"בטלויזיה אנחנו פחות יודעים, אך ממה שהבנו זה עבד מאוד טוב. היו הרבה צופים, היה הרבה עניין בתכנית ואנשים ממש ראו את זה. קיבלתי מלא הודעות ב'אינסטגרם' וב'פייסבוק', על זה שאנשים מאוד נהנו ממנה. זאת תכנית שלא מיועדת לילדים, אלא יותר לקהל של חיילים וסטודנטים, כמו הבלוגים שלנו. זה היה נחמד לראות שאנשים בגילאים יותר בוגרים רואים את התכנית. ב'יוטיוב' אנחנו מעלים סרטונים בפלטפורמה של שלוש פעמים בשבוע, בימי ראשון, שלישי וחמישי. כל סרטון יש לו בין 150 ל-200 אלף צפיות."
״מגיע לקידוש כל שישי״
איך החל הקשר שלך עם אשדוד?
"גדלתי בקרית ארבע. עברתי לגן יבנה בגיל 15 בערך. הייתי בכיתה ט'. ולמעשה כל החיים שלי הייתי באשדוד. עבדתי ברמן ב'שלומפר' שלוש שנים, עבדתי ב'ג'נטלמן' בקניון הסיטי. כל העבודות שעבדתי בעצם מאז שהתחלתי לעבוד, היו באשדוד. למדתי בישיבת תיכונית 'אור עציון', במרכז שפירא, ליד קרית מלאכי. אפשר להגיד שגדלתי על ברכי החינוך הדתי מגיל אפס. אני אמנם כבר לא חי אורח חיים דתי, אך בודאי חי את המסורת. מניח תפילין ומגיע לארוחות שישי אצל המשפחה בגן יבנה לקידוש."
מה הביטוי 'שמנופוביה' גורם לך להרגיש?
"מעבר לחוויות ספציפיות מהילדות, זה יותר הלך רוח מסויים. כשגדלים עם הבנה כזאת שאתה ילד שמן. עכשיו, אני לא מדבר על 250 קילו, כן? מדבר על פשוט יותר שמנמן או שמן מהחברים שלך. זו לא אוירה שכיף לגדול בה וזה לא פשוט. זה משהו שאתה סוחב איתך הרבה זמן. גם כשאתה גדל כבר ומתבגר, ועברת את הצבא, עדיין זה נשאר שם ולא משחרר ממך. מדובר בהרגשה הזאת שכאילו כולם נראים טוב ורק אתה שמן ולא מוריד את החולצה בים ומתבאס שהולכים לבריכה. אפשר להגיד שעד היום יש לי את התחושות האלה. מתקשה להשתחרר מזה. אך עובדים קשה. אין מה לעשות. זה בידיים שלנו."
אחרי הטראומה, מאין אתה שואב את הביטחון העצמי להיחשף כך?
"תראה אין ברירה. זה לא משהו שכיף למשוך אותו וחייבים להמשיך הלאה. חייבים להגיע לאיזשהי הבנה שאתה משלים עם איך שאתה נראה. ואם אתה לא משלים עם איך שאתה נראה, אז חייבים לעשות משהו לשפר את זה. אם זה לאכול בריא יותר או להתחיל להתאמן לדוגמא. לעשות שינוי. כי אם לא עושים שינוי, אתה יכול לבכות עד מחר על איך שאתה נראה. העניין הגדול הוא איך מרגישים בפנים. כי זאת הטראומה האמיתית. אני מכיר אנשים שלא משנה כמה חטובים הם יהיו וכמה יחמיאו להם, הם יביטו במראה, ועדיין יראו בן אדם שמן. לגבי שינוי פיזי, כולם יכולים לעשות שינוי כזה. אני נמצא בימים אלה בתכנית של חלי ממן לאורח חיים בריא. יש לי מנוי לחדר כושר ואני עושה השתדלות להתאמן כמה שיותר. הורדתי כמעט עשרה קילו בחודשיים האחרונים, אז ככה שזה אפשרי וכדי שזה יקרה צריך קודם להתגבר על הבעיה הפנימית."
(צילום: אור גפן)
חולם להיות סטנדאפיסט באנגלית
כמה זמן אתה עוסק בתחום ה'סטנד-אפ' ואיך הגעת לזה?
"אני עוסק בתחום עשרה חודשים. הגעתי לזה בטעות. תמיד רציתי לעשות סטנד-אפ ואף פעם לא היה לי אומץ. אמנם ניגנתי ושרתי על במות במשך שנים. מגיל 17 אני שר ומנגן, אבל לעלות ולנסות להצחיק אנשים אף פעם לא ניסיתי. היה ערב מרתון סטנד אפ של חובבים בפאב 'אקסנטו' באשדוד. וניסיתי לנסות את מזלי בהחלטה של מהרגע להרגע. באתי בתור קהל והחלטתי באותו רגע לעלות לבמה באופן ספונטני. ועליתי, ומשם הכל התחיל. למעשה, אלתרתי הכל ורציתי להראות לעצמי שאני יכול. היה מדהים ומאז הופעתי ב'קאמל קומדי קלאב', וב'קומדי בר' ויש לי הרכב שנקרא ה'נרקיסיסטים', המורכב מחמישה 'סטנד-אפיסטים' בהנחייה של דניאל חן, שהוא מהגדולים בארץ בתחום."
אתה בזוגיות כרגע?
"לא. אני לא בזוגיות כרגע. יש כל כל מיני כיוונים וכאלה, אבל אין משהו קונקרטי."
איך זה מרגיש להיות רווק נחשק?
"(צוחק) לא יודע. לא מסתכל על זה ככה. אני עדיין אותו בן אדם שמחפש בחורה שתוכל להכיל את כל השריטות במוח שלי. וזה הכל. שום דבר מיוחד. אתה יודע, אני לא עכשיו עף על זה. לאט לאט."
מה החלום שלך?
"החלום הכי גדול שלי בחיים זה להיות ה'סטנד-אפיסט' הזה, שמסתובב בעולם. כי אתה יודע, אני עושה גם 'סטנד-אפ' באנגלית. התחלתי לעשות את זה עכשיו. וזה החלום שלי. להיות הישראלי הבין לאומי בתחום הסטנד-אפ, כי אין כזה עדיין."
