כאשר מערכת אשדוד10 פנתה השבוע לאריאל ז'אנו (21), ה'סמול פורוורד' האשדודי, שחתם בקיץ במכבי אשדוד, הוא נענה ברצון. כשהצגנו בפניו שאלות על רוחניות ומסורת, בעקבות הראיון עם המאמן עופר רחימי בשבוע שעבר, הוא שמח ומסר לנו: "סוף סוף".
ז'אנו שגר ברובע יב' בעיר, גדל במחלקת הנוער של הפועל אשדוד, בהמשך עבר לפרויקט מצטיינים במכון 'וינגייט' ובגיל 18 נרכש על ידי הפועל חולון מליגת העל. ז'אנו לא קיבל הזדמנויות, יצא להשאלות בבת ים ובשהם, בין לבין עבר פציעה ובקיץ האחרון חתם במכבי אשדוד, היורדת הטרייה לליגה הלאומית. החתמת ז'אנו באשדוד מצביעה על מגמה בה סוף סוף תינתן הזדמנות אמיתית לכדורסלנים אשדודים בקבוצה הבוגרת.
כשהיה בכיתה ו', עבר ז'אנו לישיבה התיכונית נווה הרצוג והשתלב בלימוד תורה יומי ואינטנסיבי. החיבור שלו לעולם הרוח מעניק לו מבט מפוכח וצנוע על עולם הכדורסל, מה שאולי ייתן לו יתרון על פני שחקנים אחרים. בראיון אופטימי, מיוחד ועמוק, אריאל ז'אנו מדבר בתבונה בין היתר על הקשר בין כדורסל לתורת ישראל ("שני הדברים שמעסיקים את רוב יומי"), על החיבור עם עופר רחימי והמכנה המשותף שלהם ("בן אדם מאוד מיוחד") ועל ענף הכדורסל בישראל ("נמצא בתנופה").
שלום אריאל. נתחיל בתקופת הקורונה. איך זה עובר עליך?
"כמו כולם הדבר הזה תפס אותי מאוד לא מוכן, יום אחד פתאום הכול נפסק, כל החיים והשגרה שאני מכיר וחי אותה מדי יום. הכול נעצר.
באותו הזמן הייתי בשיא העונה עם הקבוצה בה שיחקתי, מכבי שהם, כשהכול נעצר, כל הליגות המשחקים, האימונים ושלחו אותנו הביתה, בלי שום ידיעה מה יהיה. ואתה מנסה לשמור על איזה שגרת אימונים שתשאיר אותך, בכושר אבל בקושי מצליח
ואז כשהמצב קצת נרגע, הגיעה אליי הצעה מחולון, בגלל המצב המורכב שנוצר, שאני אבוא להתאמן ולשחק איתם עד סיום הליגה. זו חוויה מאוד מעניינת ומיוחדת להיות חלק מקבוצה מרכזית בליגת העל, שלמרות שלא שיחקתי בסוף ממש דקות משמעותיות עדיין זכיתי ללמוד הרבה דברים בתקופה קצרה, שאחריה, ברוך ה', הצלחתי להגיע לקבוצה שאני משחק בה היום. אני חושב שהתקופה הזאת שיצרה משבר לא פשוט בכדורסל בישראל הביאה גם הזדמנויות חדשות להרבה שחקנים צעירים שלא בטוח היו מצליחים לקבל הזדמנות כזאת במצב רגיל ואנחנו צריכים לדעת לנצל אותן."
מה הן החוזקות שלך והחולשות שלך כשחקן?
"קצת לא נעים לענות על זה, אבל אני חושב שהחוזק שלי זה המחשבה וההבנה של המשחק. אני משתדל לנסות להביא חכמה למשחק, לא תמיד מצליח.
חולשות נראה לי לשחק באינטנסיביות כל הזמן, להיות שם עד הסוף כל רגע במשחק, זה משהו שאני מנסה לשפר במשחק שלי ועופר מאוד עוזר לי בקטע הזה.".
מי השחקן שמהווה מודל ספורטיבי עבורך ומי המודל הרוחני שלך?
"אני לא יודע אם יש לי איזה שחקן אחד שאני אומר שהוא המודל הספורטיבי שלי, אני יכול להגיד שאני מאוד מתחבר ונהנה לראות את השחקנים האלה בכל ענפי הספורט, שעובדים, משקיעים ומצליחים בתחומם והכול בשקט ובצניעות, בלי יותר מדי רעש סביבם.
זה משהו שתמיד הערכתי אצל ספורטאים, שאני מקווה בעז״ה להצליח להיות גם אחד כזה.
הדמות הרוחנית שהשפיעה עליי והעמיקה מאוד את עולמי הרוחני והקשר שלי אל התורה, אל העם והארץ הזאת ואני חושב שאפשר לראות לאט לאט איך היא משפיעה וחודרת גם אל כלל העם, היא הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל, שברוחו ובדרכו הלכו המון רבנים, שב״ה זכיתי ללמוד אצל חלקם, שנושאים את בשורתו ומעבירים אותה הלאה אל דורנו".
מה חלקו של לימוד התורה ביום שלך?
"לפני כל מצב הקורונה היה לי לו"ז מאוד מיוחד עם הישיבה בה למדתי. הייתי מגיע ב-9:30 בבוקר, לומד שם עד 13:00, נוסע לצבא ולאימונים שלי ולאחר מכן חוזר בדרך כלל בשעה 18:00-19:00, נשאר בישיבה עד 23:00 ולאחר מכן חוזר הביתה.
גם בתקופה הזאת של הקורונה שהישיבות לא מתפקדות כרגיל, אני משתדל ומתאמץ מאוד שעיקר היום והעיסוק שלי יהיה הלימוד.
אני חושב שעד שאתה לא חווה איך התורה משפיעה ומצמיחה את האישיות שלך, קשה מאוד להבין למה כל הדתיים האלה משקיעים בזה ומה יש בזה, שזה תופס מקום כל כך גדול בחיים שלהם."
מה דעתך על מצבו של ענף הכדורסל בארץ? על רכבת הזרים? על נבחרת ישראל?
"אני חושב שהכדורסל בתנופה פה בארץ. רואים שהמחלקות נוער עברו שינוי מאוד טוב והן משקיעות ונותנות הרבה מאוד לילדים. כל סיפור הזרים הוא סיפור מורכב ולא פשוט. אני מקווה שבסוף יסתדר ויתאזן וככה השחקן הישראלי באמת יקבל את הבמה שמגיעה לו..
נבחרת ישראל בעיני זה הדבר הכי חשוב שיש לנו פה בכדורסל. בסוף רוב השחקנים משחקים כדורסל כי הם אוהבים מאוד את המשחק ונפלה להם זכות גם להתפרנס מזה. אבל בנבחרת הם מקבלים הזדמנות לשחק בשביל משהו יותר גדול מהם, בשביל המדינה שלהם ,ולייצג אותה בכבוד, בכל מיני מקומות בעולם.
אני חושב שזה אחד הערכים הכי גדולים של הספורט במיוחד במדינתנו."
מה אתה עושה חוץ מלימוד וכדורסל?
"בלי ספק אלה שני הדברים שמעסיקים את רוב יומי. אני מאוד אוהב ענפי ספורט אחרים גם, כמו כדורעף וטניס. מתי שיש לי הזדמנויות אני משתדל למצוא זמן קצת לגוון עם הספורט."
איזה תמיכות אתה מקבל מהמשפחה?
"המשפחה שלי לדעתי זו אחת הסיבות הכי גדולות שבגללם אני נמצא איפה שאני היום. כבר מגיל צעיר תמיד תמכו בי ודחפו אותי כל הזמן. גם בזמנים קשים שלא הכי הולך ודברים לא מסתדרים כמו שאתה רוצה.
תמיד ההורים שלי היו שם לדרבן אותי להמשיך ולהשקיע. זה היה גם עזרה נפשית להיות שם בשבילי שקשה ואתה צריך את המילים הטובות והדרבון שיעזרו לך לצאת מזה. וגם טכנית לתת לי את כל הכלים להצליח, אם זה עזרה בנסיעות לאימונים, או לשים אותי במקומות הכי טובים שבהם אתפתח. זה ממש לא ברור מאליו ובעזרת ה' אני מקווה שאוכל להחזיר להם על כל זה."
תתאר בבקשה את הקשר בינך לבין רחימי, האם יש דברי אמונה, האם אתם מדביקים את שאר שחקני הקבוצה? האם התפללת עם רחימי כבר מנחה?
"עופר בן אדם מאוד מיוחד. לא מכיר הרבה מאמנים כאלה, שמצליחים להיות איתך קשוחים ולשפר ולקדם אותך ובכל זאת הם הכי חברים שלך ומדברים איתך ככה בגובה העיניים. יש בינינו חיבור טוב, הוא והמועדון מכבי אשדוד, שמו להם למטרה לקדם אותי בתור שחקן שגדל בעיר, ולתת לי את כל מה שאני צריך, כדי שאוכל להתפתח ולתרום כמה שאפשר לקבוצה, שזה בכלל לא מובן מאליו. יוצא לנו לדבר מדי פעם קצת על כל מיני הלכות ודברים שקשורים לשבת ולתפילות זה מאוד נחמד. גם שהוא נותן לי הערות אז מדי פעם הוא ייתן איזה הערה כמו ״אתה מבין את מה שרשום בגמרא ואת התרגיל הפשוט הזה לא ?!". זה כיף שיש מאמן שמדבר בשפה שלך ובא מאורח חיים דומה לשלך. ואני מאמין שזה גם יביא תוצאות בסוף וכן מנחה כבר התפללנו ביחד."
