הפרשה פותחת בציווי של הקדוש ברוך הוא אל אברהם אבינו, לצאת מארץ מולדתו, חרן, לכיוון ארץ כנען ועל כך התורה הקדושה כותבת (בראשית יב', א'): "ויאמר ה' אל אברם, לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך." אברם, שמאוחר יותר בפרשה יזכה לשם אברהם, מציית ומתחיל במסע מופלא של עשייה ופעולות מחנכות, למען עתיד המין האנושי.
בעקבות רעב ששורר בארץ כנען, אברם ושרי יורדים למצרים, חוזרים ארצה בצורה 'ניסית', עם רכוש וכבוד גדול ומתיישבים בחברון. בהמשך, מתפתחת מלחמה אזורית בין המלכים השולטים באזור ארץ כנען, על רקע מאבקי שליטה. כאשר אחיינו של אברהם אבינו, לוט, נלקח בשבי, אברהם הצדיק נזעק לעזרתו ומציל אותו. לאחר מכן, מתקיים ברית בין הבתרים בין ה' לאברהם, במסגרתו ה' מבטיח לאברהם ברכות רבות והאחרון גומל לו בקורבן מיוחד. מכאן, הפרשה ממשיכה אל סיפור הגר והולדת ישמעאל וחלקה האחרון של הפרשה המיוחדת שלנו מספר על ברית המילה שאברהם עורך לעצמו בגיל 99 ועל הבטחות ה' אליו. כפי שניתן לשים לב, בפרשה אברהם מבצע המון פעולות, חלקן מעשיות, חלקן חינוכיות, ועל כך נאמר: 'אין מנוחה לצדיקים'! כאשר אדם נבחר להיות צדיק, אין לו מנוחה ועליו ללמוד מאברהם אבינו ובכל רגע לחפש להטיב.
השבוע בספורט חזרה ליגת העל לחיינו עם משחק משעמם בין האלופה מכבי ת"א להפועל ב"ש. ביום ראשון הקרוב גם מ.ס אשדוד חוזרת מהפגרה ותתמודד עם בני יהודה, בבלומפילד, שיהיה ריק מקהל. במהלך ההיסטוריה הרבה שחקנים ואנשי כדורגל הגיעו מבני יהודה לאשדוד ולהיפך. דמויות ססגוניות דוגמת מרקו עבוד ז"ל, חיים רביבו ורועי גורדנה מייצגים רק את קצה המזלג בחיבור בין שתי הקבוצות.
נדמה כי גם בימינו החיבור נותר קיים ועימו גם המדיניות של שתי הקבוצות בהתנהלות עם התקשורת. בהקשר הזה ולקראת המפגש המעניין, ניסינו להשיג ראיונות עם מי משחקני שתי הקבוצות למען האוהדים. אולם, במחלקת הדוברות של מ.ס אשדוד לא ניתן האישור לשוער יואב ג'ראפי להתראיין ואילו בבני יהודה, לא אושר לאף שחקן לדבר איתנו. הגיע הזמן שקבוצות ליגת העל יפנימו שענף הכדורגל הוא חלק מתעשייה ויתנו לעיתונאים לעשות את עבודתם. מ.ס היא לא ריאל מדריד ובני יהודה היא לא אייאקס.
אם בפרשת השבוע אברהם אבינו לא נח לרגע ומחפש לקרב ולחנך את המין האנושי לאהבת חינם ובכך מקרב אותו לדרכי ה', במחלקות הדוברות של בני יהודה ואשדוד עושים בדיוק ההיפך ובכך ממשיכות להרחיק את הקהל מהן ולקדש את הפער הגדול שנוצר בין הקבוצות לקהילתן, ההולכת ונעלמת.
