״לא תיארתי לעצמי שהשותף שלי לחדר בשיקום יהיה יהודה ברקן״, אומר מתן פרידמן שהיה במשך חודש שלם באותו חדר בשיקום בבית החולים ׳תל השומר׳, ביחד עם השחקן והבמאי יהודה ברקן.
לפני כשנתיים וחצי במרץ 2018 נפצע מתן בתאונת דרכים. בצומת עד הלום. מתן היה בדרכו מאזכרה משפחתית לחתונה כשהוא רכוב על אופנוע מד”א ונפגע על ידי משאית שלא עצרה בתמרור. הוא נפצע באורח אנוש והובהל לבית חולים ׳אסותא׳. הרופאים נלחמו על חייו, וכל אשדוד התפללו לרפואתו. הוא התאושש והחל בשיקום ארוך.
מתן מתנדב שנים רבות במד״א בתפקיד פראמדיק ומפקד מסלול השוחרים במקיף א׳. הוא פעיל ומתנדב ללא ליאות. בין היתר הרצה בפני תלמידי תיכון על זהירות בנהיגה. במסגרת השיקום עבר בקיץ האחרון ניתוח נוסף ועבר שיקום. גם יהודה ברקן עבר לפני שחלה בקורונה ניתוח אורתופדי ועבר שיקום.
מתן צעיר מברקן ב-49 שנה, אבל עד מהרה הם הפכו לחברים קרובים ויותר כמו משפחה. לאחר מותו של יהודה ברקן כתב מתן פוסט מרגש: ״לפני חודש וקצת הוא העלה תמונה איתי מהשיקום .. והיום אני אעלה אותה כפרידה ממנו. חודש של הכרות אישית עם פרטנר לחדר בשיקום, שלפני היה דמות נערצת גם עבורי מכל הסרטים הישראליים שרבים מאיתנו ראו וגדלו עליהם..היה קורא לי מתנצ'יק ובין ציטוט מסרט, לבין הנחת תפילין או תפילה, זיכה אותי בהמון שיחות נפש עם אדם חכם, עם המון ניסיון חיים, ובעיקר אנושיות ועממיות שלא רואים היום.. איך היה אומר : "אני בארקן הקטן.."
כל מי שבא מתרגש לומר לו שלום, מיד זכה בקבלת ברכה אדיבה כאדם אל אדם ולא כיהודה (הדמות המוערצת) – וזה נראה לי אחד מן הדברים היפים שהיו בדרך הארץ ששידר. זכיתי להיות חודש בחדר יחד עם יהודה בארקן הגדול, וזה היה הבונוס הגדול של השיקום האחרון. בחלק מהשיחות האחרונות עוד תכננו כמה תוכניות משותפות לאחרי ששנינו נשתחרר .. וזה ישאר כתוכניות. אחרי ששמעתי את הקלטת השיחה האחרונה שלנו מלפני 3 שבועות – לא נתפס שנפרד מן העולם וזו הייתה השיחה האחרונה. תודה על עולם שלם של תרבות שהשארת לנו, ועל הכרות אישית איתך. נוח על משכבך בשלום יהיה זכרו ברוך ! שמרו על עצמכם והקפידו על ההנחיות – יותר מדי אנשים הולכים מן העולם בגלל הקורונה״.
בריאיון לעיתון ״ השבוע באשדוד״ מספר מתן כי הוא עבר שיקום ביחד עם ברקן מאמצע אוגוסט ועד אמצע ספטמבר. ״היינו יחד כמעט חודש באותו חדר. אילנה אשתו כתבה לי השבוע:׳ אתה היית החבר האחרון שלו.׳. זה היה בשיקום אורטופדי בבית החולים בתל השומר״.
איך יצא שהייתם באותו חדר?
״זה היה פרי שידוך של האחות הראשית בבית החולים שהכירה אותי משיקומים קודמים בבית החולים והחליטה שאני האדם שיכול להצורף לחדר של יהודה ברקן, שעבר ניתוח אורטופדי ושהה לבד בחדר. בשיקום הזה, שהוא השלישי במספר, האחות הראשית אמרה לי שהיא מכניסה אותי לחדר עם מישהו בשם יהודה ברקן, אבל לא קישרתי שמדובר ביהודה ברקן השחקן המפורסם. היא אמרה לי שהיא סומכת עליי שאשהה איתו כדי לשמור על הפרטיות של יהודה, ו׳אתה תהיה הבנאדם הנכון שתעשה את זה׳, אמרה״.
איך ההרגשה להיות עם שחקן מפורסם?
״המפגש היה מפתיע מבחינתי אבל בהמשך מאוד התחברנו אני ויהודה ברמה האישית. בסופו של דבר כמעט חודש היינו יחד, העברנו את הזמן בין הטיפולים. ישנו ביחד באותו חדר והיו שיחות רבות ותפילות. הוא היה מרביץ קצת יהדות. כל מיני דברים ובעיקר נהיינו חברים טובים.״
וכך הוא מספר על החוויות שעבר במשך החודש: ״מההכרות עם יהודה הוא כל כך עממי וצנוע. כל המאושפזים והאורחים שהיו בשיקום הוא תמיד אמר שלום יפה, וענה על שאלות, ורצה לשמוע מה קורה אצל אנשים אחרים ונתן גם משהו מהחיים שלו ומעולמה של תורה. חלק מהשיחות בינינו היו על הסרטים שלו. מדי פעם היה זורק לי ״מיהם עשרת הצדיקים? והייתי משיב לו ״אתה יודע את התסריט יותר טוב ממני״. הבוקר תמיד היה עם חיוך של יהודה, היינו מתפללים ביחד. והוא תמיד דאג להגיד לי לא הכיפה משנה לי, רק מה שיש לי בלב״. הוא סיפר לי את הדרך שלו לחזרה בתשובה, לטענתו היתה לו השגחה עליונה ושם משך אותו. ליהודה היה קושי בידיים, בגלל רעד כלשהו ולכן היה לו קשה להניח לבד בעצמו. ואני כן מניח תפילין כל בוקר, ולכן הצעתי לו שאני אעזור לו להניח תפילין בכל בוקר, וזה היה מעין מסורת יומיומית בכל בוקר. זה חדר שהיינו בו רק שנינו במשך חודש ימים. הוא היה ל=99 לעזר רב, ואני הייתי לו לעזר גם בדברים שהוא צריך. לפעמים הוא ניצל את היכולת שאני חובש לעזור לו במקום לקרוא לאחות, יהודה רצה מאוד להשתקם, וורצה להראות שהוא חוזר בכל הכוח לצמו ולא חיכה לטיפולים והיה אומר לי בואי נעשה סיבובים במרפסת, והיה לו חשוב שאהיה לצידו. אמר לי ״שאתה לצידי אני מרגיש בטוח״.
במהלך השבת האחרונה, שמעתי שהוא נפטר מאנשים ברשת, אבל קיוותי שזה פייק ניוז. לפני שהורדם בשל הקורונה, זכיתי לשוחח איתו ולמרות שהיה לו קשה לדבר, הוא שידר אופטימיות. אנחנו אמרנו לו שהתפללנו עבורו והוא הודה לנו. לא להרבה אנשים יש את הסלולרי של יהודה, יש לו מכשיר מהדור הישן, רק חיוג ומסרונים. אחרי ראש השנה הוא התקשר לעדכן אותי שהוא חיובי לקורונה, ואם אני יכול לעדכן את הצוות במחלקת השיקום, כי הוא היה שם כמה ימים קודם, שחלילה לא הדביק אנשים שם. הדאגה היחידה שהיתה לו איך אני עובר למלונית, כדי לא להדביק את אשתי. הוא הסתכל על הקורונה, כתקופה שהיא לא קרתה סתם, אלא להוציא אותנו מהבית כנסת ולקיים את התורה ״ואהבת את רעך כמוך״ וזה היה משהו שחשוב לדאוג לכלל ולסביבה. הוא היה צנוע והיה קורה לעצמו: ברקן הקטן…״.
שמרת איתו על קשר אחרי שאשפוז?
״כן. גם אחרי שהוא השתחרר הוא הגיע כמה פעמים לטיפולים ונפגשנו. דיברנו כמה פעמים בטלפון השיחה האחרונה שלי איתו הייתה בסוף ספטמבר כשהתקשרתי הוא היה כבר במחלקת טיפול נמרץ. התקשרתי לשמוע איך הוא וזה היה הפעם האחרונה שדיברנו״.
מה הוא אמר לך באותה שיחה?
״הוא נשמע בעיקר חלש. בקושי הצליח לנשום כמו שצריך, אבל הוא עדיין היה מאוד אופטימי. והוא אמר שהוא מקווה לצאת מזה. מסרתי לו שהתפללנו עליו. והוא קודם כל בירך אותנו והודה על זה. מאוד קשה לי לתפוס את האובדן הזה…על אף שעברתי המון מקרים קשים בחיים שלי, זה עדיין קשה לי . אמר לי יש לי ארבעה לידים ואתה כמו בן נוסף. מאוד התרגשתי גם מדבריה של אשתו אילנה שאמרה לי : ״אתה לא יודע כמה שיבח אותך שהיה חוזר הביתה לשבת מהשיקום, ונוצר בינינו קשר מיוחד, אבל מעולם לא דמיינתי שאהיה באותו חדר עם יהודה ברקן. שיש איתך בנאדם כמו יהודה אין מצב שיורד ממך החיווך מהפנים, כמו אבא שנמצא איתי שם בשיקום.״
