על תביעת התרשלות ומה שביניהן

המבחן לקיום התרשלות בתביעות רשלנות רפואית הוא קנה המידה של הרופא הסביר, הבוחן כיצד רופא סביר היה נוהג בנסיבות העניין במקום המזיק-הנתבע. דין תביעות רשלנות רפואית כדין תביעות נזיקין אחרות

צילום: שירן ולק
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

לאחרונה פורסם שהזמר ליאור נרקיס וחברת ההפקה שבבעלותו חויבו בתשלום פיצויים בסך 2.3 מיליון שק לים, אחרי שאורח שנקרא לבמה נחבל קשות.

הזמר הזמין את האורח להגיש לו משקה, וזה הסתבך בכבלים, נפל, נחבל קשות והפך נכה המרותק לכיסא גלגלים. בעקבות התביעה, האורח יזכה לפיצוי של תשעה מיליון שקלים. במקרה דנן, האורח לא תבע את הזמר אלא את אולם האירועים, אך מבחינה משפטית בדרך כלל עדיף לצרף לתביעה את כל הגופים והאנשים שנקשרים לפרשה. מדובר באולם, בבעליו ובמפעיליו, כמו גם במפיקים ובספקים שונים המעורבים, או מעורבים לכאורה, במפגע.

בהקשר לאמנים, יש לזכור שמטרת הגעתם היא לשמח את הקהל. לכן, אם המקרה התרחש במסגרת הופעתם באירוע – לא תמיד יש לצרפם לתביעה, אלא אם ניתן להוכיח שהם עצמם התרשלו בה קשר סיבתי וממשי לנזק שנגרם. במקרה של נרקיס, כאמור, התביעה הוגשה לא נגדו, אלא בראש ובראשונה נגד אולם האירועים.

אלא שחברת הביטוח של האולם הגישה תביעה צד ג' נגד המוזיקאי וחברת ההפקה שלו. הצעד נומק על ידי שני טיעונים עיקריים: אחריותו האישית מעצם הזמנת הנפגע לבמה, ואחריות ישירה של חברת ההפקות לניהול הבמה וסביבתה. בסופו של דבר, מתוך תשעה מיליון שקלים שנפסקו לנפגע, נקבע כי נרקיס וחברת ההפקות יישאו ב 25% מהנזק, חברת ההגברה ב 40% מה סכום והאולם ב 35% מהפיצויים. החיוב כלפי נרקיס חריג, אף שכבר היו מקרים דומים בעבר שבהם האמנים שהופיעו חויבו בפיצוי בגין אחריותם האישית לחוגגים. כך למשל, בנפילת רמקול בהופעה של שרית חדד על ראשה ורגלה של אורחת שהצטרפה לאירוע חברה של בעלה. גם באותו המקרה, התביעה הוגשה נגד שורת נתבעים.

לצד אולם האירועים המארח, מקום עבודת הבעל נתבע אף הוא, ונוסף על כך – גם הזמרת, יחד עם האמרגנית שלה והסוכנות שייצגה אותה. נפסקו פיצויים בסך 80 אלף שקלים, ושלוש האחרונות חויבו בכ 15% מהסכום.

בישראל פועלים כ 950 אולמות וגני אירועים, שבהם מתח תנים מדי שנה יותר מ 50 אלף זוגות, לצד אירועים נוספים כבריתות, בת ובר מצווה ועוד. אדם שנפגע באירוע יכול להגיש תביעה לפיצוי, בטענה שהמקום התרשל ויצר סביבה שאינה בטוחה.

תביעה על התרשלות

החוק והפסיקה בישראל מטילים אחריות בנזיקין על בעל או מחזיק המקרקעין (כלומר האולם) כלפי המבקרים והאורחים הבאים בשעריו. דוגמאות עדכניות: במאי האח רון נפסקו לטובתה של אישה בשנות ה 50 לחייה פיצויים של 850 אלף שקלים, כשנתקבלה תביעתה בדבר החלקה במדרגות אולם אירועים בדרכה לחניון. במקרה אחר, נפסקו פיצויים בסך 225 אלף שקלים לאדם שהחליק בדרכו חזרה מהשירותים, כתוצאה מנוזל שמנוני על הרצפה. לא מעט תביעות עוסקות גם ברחבת הריקודים. לדוגמה, נפסקו פיצויים בסך 150 אלף שק לים לצעירה שהחליקה בחתונת בת דודתה, לאחר שהוכח כי הנפילה נגר מה כתוצאה משאריות מזון על הרחבה. יש כמה כללי ברזל שכדאי להכירם כשנפגעים באירוע: הוכחת תאונה באולם אירועים מוכרחה לה תבסס על תיעוד.

בהגשת התביעה, הנפגע חייב להוכיח את עצם התרחשות התאונה והנסיבות שהובילו אליה וכדומה. רצפה חלקה, מדרגה משוב שת, כבלים מסוכנים אחרת, חשוב להבין שלא כל מקרה יוליד בהכרח זכאות לפיצוי.

כך למשל, נדחתה תביעה של 300 אלף שקלים שהוגשה על ידי אם הכלה, שטענה שהחליקה בחתונת בתה בגלל כיסוי מושב שנזרק על הרצפה.

תביעתה נדחתה לאחר שלא הוכיחה ממה נפגעה, ועד הראייה מטעמה, אחיה, לא הוזמן לעדות. עוד הודגש כי לא השכילה להציג צילומים של המפגע המדובר. לכן, חשוב מאוד לתעד במצלמת הטלפון את אזור התאונה ובמועד הסמוך להתרחשות, ואף להיעזר בעדויות עדי ראייה. גם מצלמות האבטחה באולם ישלימו את התמונה.

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן