ביום שני הקרוב 16.5.22 תתקיים באשדוד, זו השנה השביעית תחרות ׳הסבתא היפה ביותר בישראל׳. תחרות יוקרתית בהפקת הצלם והמפיק אורי קריספין. התחרות תתקיים במשכן לאמנויות הבמה באשדוד, וישתתפו בה 32 סבתות מרחבי המדינה. בין המתחרות על התואר ״ הסבתוש של המדינה״ יש לאשדוד שתי נציגות ועוד נציגה מגן יבנה השכנה. עבור אורה ברייר זו מאין סגירת מעגל לאחר שבשנת 2002 זכתה בתה אנה בתחרות היופי של אשדוד והשנה תתמודד היא בעצמה. דבי עוז נרשמה ביחד עם חברה והגיעה לגמר. ואוסנת זדה, סייעת בחינוך המיוחד מגן יבנה, שבעלה רשם אותה ומפרגן כל הדרך..
אורה ברייר: לפני 20 שנה זכתה הבת אנה, והשנה אמה מתמודדת
עבור אורה ברייר (54), אם לשתי בנות וסבתא ל-4 נכדים מאשדוד, התחרות זו מעין סגירת מעגל. ״הבת שלי הבכורה אנה זכתה בשנת 2002 בתחרות היופי של אשדוד. בשנת 2005 היא התמודדה גם בתחרות היופי של ישראל. היא רשמה אותי השנה לתחרות של הסבתות״, מספרת אורה.
אורה מתגוררת באשדוד משנת 1993. היא נולדה וגדלה בקייב בירת אוקראינה. בגיל 24 היא עלתה לישראל עם הוריה ועם בעלה הראשון. ״הייתי כבר אמא לבתי הבכורה והשנייה נולדה בישראל״. תחילה עברו לבני ברק, שם התגורר הדוד החרדי, אך קנו דירה ועברו לאשדוד. במקצועה היא מנהלת חשבונות ועבדה שנים בבנק. היא התאלמנה לפני 11 מבעלה השני, צביקה ז״ל. ״הוא היה אהבת חיי״ ונחמתה היא המשפחה שלה ובעיקר הנכדים. ״יש לי 4 נכדים. 3 מהבת הגדולה ו-נכד שהיום בדיוק חוגג שנה והם הדבר היקר לי. אני סבתא במשרה מלאה, עוזרת לבנות שלי ונהנית מכל רגע. הזכייה האמיתית שלי זה להיות סבתא, אבל אני נהנית מהמפגשים לקראת התחרות. זה מעצים אותי״, היא אומרת.
איך הגעת לתחרות?
״הבת שלי אנה רשמה אותי בלי שידעתי, אבל שיתפתי פעולה ואני נהנית מכל רגע. תמיד עשיתי למען כולם ועכשיו למען עצמי. המפגשים עם שאר המועמדות פעם בשבוע אני מחכה להם. נשים מקסימות שהתחברנו ויש פירגון ועזרה הדדית זה כיף. בצל ההכנות גם המלחמה באוקראינה והדאגה לקרובת משפחה וחברה והמפגשים נותנים כוח״. לדבריה, המשפחה מפרגנת לה וגם חברים וקרובים״ התגובות חיוביות ומפרגנות. הכי מרגש זה הפירגון של הנכדים״. היא אינה מוכנה לומר מי המועמדת שלה לזכות בתואר ״כולן ראויות לזכות״.
את רואה את עצמך זוכה?
״אני אדם תחרותי. אני אשמח אם אזכה, בכל מקרה כבר זכיתי בחוויה נפלאה ומעצימה. חוויה של החיים״.
דבי עוז: ״גאה לייצג את אשדוד״
דבי עוז (53) אמא לאוריאל וסבתא אוהבת לשני נכדים ארי ומיאל. היא גדלה באשדוד, ועובדת מזה 15 שנים בענף התחבורה. לטענתה היא מאוד אוהבת לעשות ספורט. ״אני בעיקר עושה הליכות ורוקדת זומבה״, ומעידה על עצמה שהיא אוהבת ללמוד. בשעות הפנאי היא גם אוהבת להתנדב. כך בקורונה התנדבה בפנימיית ׳נווה גלים׳. ״יש לי רגישות לילדים, לחסרי ישע ובעיקר לקשישים״ היא אומרת ומוסיפה ״החלום שלי לעשות חוג הדרכה גופנית לגיל השלישי״.
איך הגעת לתחרות?
״שמעתי על התחרות מזמן. הבן שלי הציע לי להירשם ופירגן לי ׳אמא את יפה וחכמה תירשמי׳ אמר, אבל לא רציתי. אני אדם שאוהב את הפרטיות ולא הרגשתי שאני שייכת״.
בסופו של דבר היא נרשמה עם חברה. ״זו חברה שהיא צנועה כמוני ועם אותם הערכים. אז אמרתי שאני אבוא למפגש או שניים, אראה מה זה ואנסה. זרמתי ואני שמחה שניסיתי כי זכיתי לחוויה. כשהלכתי לא הודעתי לאף אחד, כי היססתי האם זה בשבילי בכלל, אבל גיליתי ממפגש למפגש נשים איכותיות. אורי מכוון אותנו לעזור אחת לשנייה, מעודד אותנו ומדריך אותנו. אני מרגישה שהתפתחתי. קודם כל יצאתי מאזור הנוחות שלי. איתגרתי את עצמי. וגם אני בגיל 53 גיליתי שאני יכולה באמצע החיים להכיר חברות חדשות, להיות איתן באינטגרציה. נדמה כי אורי בחר אותן אחת אחת בפינצטה. לא מרגישה בתחרות. אנחנו חברות ועוטפות אחת את השנייה. אני בטוחה שחלק מהנשים הן חברות לכל החיים עברתי תהליך מדהים, אני מרגישה שכבר זכיתי.״
לדבריה, היא גם גילתה בתחרות שהעולם לא שייך רק לצעירים, אלא גם לנשים בגילה שעברו דברים בחיים. אני גאה במי שאני ומה שעברתי וגאה שאני סבתא. לא מבינה נשים שמסתירות את גילן, זו זכות להיות סבתא. והמסר של התחרות זה לא רק תחרות יופי, ואני בטוחה שאורי לא בחר את המועמדות לפי קריטריונים של יופי אלא נשים שהן יפות מבפנים ומבחוץ והן השראה״.
איך התגובות?
״מפרגנות. לא רק מהמתמודדות גם חברות. הבן שלי מאוד מפרגן ואומר שמה שעושה לי טוב, אז גם לו זה טוב״.
את מאמינה שתזכי?
״כמו שאמרתי אני כבר ניצחתי בכך שהגעתי לתחרות. אני גאה לייצג את אשדוד ולהתמודד על התואר. זכייה תהייה בונוס אבל הזכייה הגדולה, ואני מרשה לעצמי לדבר בשם המתמודדות, כל אחת מאיתנו כבר זכתה בעצם התהליך שעברה. אני מתייחסת לתחרות ברוח טובה ובאופן ספורטיבי״.
אסנת זדה: ״התלמידים שלי אומרים שאני לא נראית סבתא״
אסנת זדה בת 51 מתגוררת בגן יבנה. היא נשואה באושר אמא וסבתא לשלושה נכדים. ״אייל הגדול בן 7, אדל בת 5.5 ואלה תינוקת בת כ-5 חודשים. כיף להיות סבתא הנכדים מחזירים אותי לילדות״. היא נולדה וגדלה בראשון לציון, וב-24 השנים היא סייעת טיפולית בבית ספר לחינוך מיוחד בראשון לציון. ״ עבודה עם נשמה ונתינה״
אוסנת מספרת שתמיד התחברה לאופנה וליופי והייתה מטופחת. ״חלום חיי להיכנס לעולם היופי. אני חובבת סטיילינג, איפור ועוד. לדבריה היא אף עבדה בתחום, אולם לבקשת בעלה היא עשתה הסבה מקצועית, כדי להיות בבית בשעות שהילדים מסיימים ללמוד. ״אז עברתי לעבוד כסייעת״.
אל התחרות היא הגיעה בזכות בעלה. ״בעלי שלח הודעה לאורי והמליץ עליי. הוא העביר לו תמונה, ובהמשך זומנתי ונשארתי. אני הכי מאושרת שאני משתתפת כי אין גיל, ואף פעם לא מאוחר מידי להגשים את עצמך״.
איך הההכנות לתחרות?
״חוויה מדהימה. אורי אדם מדהים. הכלים שהוא נותן לנו, פותח דלתות ומחזק. זה לא מובן מאליו הוא מעלה לנו את המוראל ואת הביטחון. גם המפגש עם המתמודדות חוויה מדהימה. יש כאן נשים מדהימות ופירגון הדדי״.
איך התגובות בבית בעבודה?
״בעלי זה שרשם אותי והוא מפרגן מאוד. כל המשפחה מפרגנת לי ותומכת. זכיתי שגם בעבודה מפרגנים לי, החל מהמנהלת מאיה שייר שמפרגנת ותומכת, חברות לעבודה והתלמידים שלי, הם בכיתה ב׳ וכשסיפרתי להם הם אמרו ׳את לא נראית סבתא׳ ומאוד מתעניינים, שואלים על כל מפגש. למעשה כל בית הספר יודע והפירגון מכולם״.
את מאמינה שתזכי?
״זה שאיפה להכל. אבל אני יש לי אימרה שאני תמיד אומרת: ׳מה שצריך להיות שלי, יישאר שלי, ומה שלא שלי שייתברך האחר׳. אני זכיתי מהחוויה ומכל הפירגון שאני מקבלת מסביב״.
