הסיפור באותו דיון בבית המשפט כל כך חרוט בראשי, על אותה רמת שנאה שיצאה מפיו של מנכ"ל המשכן מוטי מלכא כנגד ראש העיר המנוח, צבי צילקר, מלמדת מכל על האיש, על אופיו ועל התנהלותו המושחתת, שבאה לידי ביטוי בשורה ארוכה של תחקירים, דוחות של מבקר המדינה ושל גורמי ביקורת אחרים.
אני זוכר איך בתום הדיון ההוא צילקר הביע בפניי את כעסו הרב, ואמר לי בערך בזו הלשון: "האיש הזה (מוטי מלכא) מה שעשה בזמנו כשהיה במתנ"ס ׳תקוותנו׳, הייתי צריך לפטר אותו מיידית, וגם לפנות למשטרה. החברים ואחרים לחצו עלי לפטר אותו מיידית, אחרים באו ודיברו על ליבי לנהוג כלפיו לפנים משורת הדין, וביניהם גם סגן ראש העירייה אבינועם סרי. כדרכי, אני איש רחמן, לא שמעתי להם, ואפשרתי לו להמשיך בתפקידו כמנהל מתנ"ס "תקוותינו" ברובע ב’, וזאת דרכו של האיש שגם מתברר ככפוי טובה, וכעת מתברר גם ככפוי טובה לראש העיר הנוכחי, ד"ר יחיאל לסרי. חשוב לציין כי בסופו של פסק הדין, השופט ציין בפסיקתו שהוא מאמין לעדותם של צבי צילקר ושל אריה אזולאי.
כוכבו של מלכא דרך בשנת 2008. לאחר הבחירות לעירייה וזכייתו של ד"ר יחיאל לסרי בסיבוב הראשון לראשות העיר, הודות לתמיכתם של תנועת ש"ס ואגודת ישראל. יש להניח שמוטי מלכא פעל רבות לבחירתו של ד"ר לסרי. אמנם הוא לא בלט בשטח במיוחד, ו״לא לכלך ידיו״, כפי שעשתה לדוגמא הגב׳ איריס נפתלי. כך גם במערכות בחירות שבאו אחר כך, ולא עמד בחזית מול צילקר. כנראה תרומתו היתה גם בגיוס כספים למערכת הבחירות, לא יותר מזה. ההיפך לפני שתי מערכות בחירות, אחיו של מלכא, יחיאל מלכא רץ ברשימה נפרדת לעירייה, תוך כדי שלסרי מבקש ודורש מהם להסיר מועמדות כי זה נוגס בבייס שלו. זה לא עזר, מלכא אפשר לאחיו להתמודד, תוך שהוא מזיק ללסרי לקבל יותר מנדטים.
כאמור, מיום שד"ר לסרי נבחר כראש העירייה, "דרך כוכבו" של מוטי מלכא, דאג להפיץ תמונות משותפות מתקופת ילדותם ברחוב משמר הירדן. הצליח להחדיר לכל בית באשדוד שלד"ר לסרי יש רק חבר ילדות שנים רבות, שקוראים לו מוטי מלכא, שידע "ללחוש על אוזנו" של ד"ר לסרי. השמועה היתה שהחברות ביניהם – היתה חברות שאינה תלויה בדבר, חברות אמת טהורה. חברות מסוג החברות ששוררת בין השר מתן כהנא לבין ראש הממשלה נפתלי בנט. השניים האחרונים שירתו יחד בסיירת מטכ"ל כמה שנים, נלחמו יחד, שניהם חובשי כיפה סרוגה, חברות אמיתית. קצת מוזר שכן רוב נערותו בגרותו והשירות הצבאי של ד"ר לסרי היה מחוץ לעיר ולא במשותף עם מלכא, שייתכן שהיה חברו בבית ספר יסודי. אבל מלכא ידע להעצים זאת כפי שהוא מעצים דברים לא מציאותיים, כמו בדיון ההוא בבית המשפט שם המציא והעליל על צילקר. כדי להבין את ההיצמדות של מלכא בלסרי הוא דאג לרכוש דירתו היכן שהתגורר לסרי. תחילה ברובע יב’, וכשלסרי רכש דירה במע"ר דרום, רכש גם מלכא דירה באותו בניין.
עם בחירתו של ד"ר לסרי לראשות העירייה מתברר, שיש לחברות הזו מצידו של מוטי מלכא מחיר גבוה מאוד, על חשבון הציבור. בתקופת מערכת הבחירות בסוף שנת 2008, פורקה התזמורת האנדלוסית, ההתנהלות של מוטי מלכא בתקופה זו גרמה לנזק תדמיתי קשה לעיר. נגני התזמורת שקיבלו משכורת רעב, הפגינו בתל אביב, ככל שחלף הזמן היה חשש שלסרי לא ייבחר, באותה תקופה התייצבתי לימינו של לסרי, אני זוכר שהפצרתי בד"ר לסרי, שירסן את מוטי מלכא בכל מה שקשור לתזמורת האנדלוסית, כי זה פוגע בו במערכת הבחירות, ותשובתו שלו היתה, "מוטי זה חבר ילדות אני לא יכול לעזוב אותו" ומלכא המשיך להתקוטט מול עובדי התזמורת, דאג רק לעצמו, ולא התחשב בהתמודדות הקרובה של לסרי לראשות העירייה.
החגיגות של מלכא
כאשר לסרי נבחר, התחילו "החגיגות" של מוטי מלכא, החל מהקמת תזמורת אנדלוסית חדשה במקום הראשונה שפורקה ע"י בית המשפט, וזכתה לתקציבי ענק כולל ׳המרכז לפיוט ושירה׳, וכמובן בקבלתו של מלכא למנכ"ל המשכן לאמנויות. תחילה כמנהל הקמה ואח"כ כמנכ"ל. וזאת כאשר היו מתמודדים מולו על התפקיד ברמות פי כמה יותר טוב ממנו. בהמשך גם אשתו אתי מלכא, קודמה בעירייה, וכמובן כמה מבני משפחתו נכנסו לעבוד בעירייה. יש לציין שהשכלתו הפורמלית אז הייתה רחוקה מאוד מנתוני ההשכלה הנדרשים להתמודד על תפקיד מנכ"ל המשכן. עם הזמן הלך ללמוד באחת המכללות שבגילו לא מקפידים על נתוני קבלה ללימודי תואר.
כמובן בתוך המשכן עשה מוטי מלכא מה שבא לו, המשפט "מינהל לא תקין" זו מחמאה בשבילו, מדובר על לכאורה התנהלות הגובלת בפלילים, (ראה דוחות חמורים שפרסמנו בזמנו) אבל הוא חשב שהוא בעל הבית של המשכן של העירייה ושל ראש העירייה. ככל שהשנים חלפו יותר ויותר מצטברות תלונות. הוא צפצף על דוחות החשב הכללי של משרד האוצר, על דו"ח בקורת קשה של מבקר המדינה. על החלטת שופט בית המשפט ועוד.
שמועות רבות נפוצות בעיר, שהאיש חזק מאוד כמו: "אף אחד לא יכול לנגוע בו", כי הוא חבר של ד"ר לסרי, כי הוא הביא את אילן בן עדי מנכ"ל העירייה מירוחם, דרך אשתו תושבת ירוחם לשעבר, כי הוא שולט על למעלה מעשרת אלפים מנויים של המשכן, שיכולים להכריע את גורל ראש העירייה, וכמובן השמועה הנפוצה ביותר "שהוא יודע הרבה על ד"ר לסרי, ולכן לסרי לא יוכל לפגוע בו". בשיחות סגורות נשמע ד״ר לסרי כמי שאומר, זו בדיחה גדולה. אם יש למלכא משהו שיוציא. אני צח כשלג ויודע בדיוק מה אמת ומה לא”.
אז מוטי מלכא בוא נעשה סדר פעם אחת. את אילן בן עדי אתה לא הבאת. היה מכרז לתפקיד גיזבר העירייה, ובן עדי התמודד, נשלח למבחנים עם עוד מועמד שצילקר רצה, המתמודד של צילקר נכשל בבחינות, ובן עדי עבר בהצלחה, ובן עדי התקבל כגזבר לשמחתו של ד"ר לסרי שהיה באותה תקופה ממ"ק של צילקר וממונה על הכספים. אישית אני ביקרתי את קבלת בן עדי, בגלל שיכלו לקבל אשדודי ולא לקבל מועמד מירוחם אבל בהחלט לא אתה מר מלכא.
אין כמעט חולקים על כישרונותיו של אילן בן עדי, על מסירותו, חריצותו, על תואר האחרון: "שמכבה מידי ערב את האורות בעירייה". שעונה לפונים בוואטספ בשעות הבוקר המוקדמות מאוד. על מלחמתו בפקידים בכירים שסרחה דרכם, שאם זה היה תלוי בו, חלקם היו מבלים היום בין סורג ובריח. כשמנכ"ל העירייה מקבל דוח, ודוח קשה כמו אלה שפורסמו ועתידים להתפרסם על מוטי מלכא, סימן שהגיעו מים עד נפש. סימן שמוטי מלכא הגדיש את הסאה.
מוטי מלכא יודע שעם קבלת דו"ח מבקר העירייה, הוא יוזמן לשימוע, ובדרך כלל נשלחים הבית.
על פי מקורותיי, בעירייה רצו לפני הרבה זמן לזמן אותו לשימוע, אבל רחמיו של ראש העירייה ומנכ"ל העירייה בגלל מקרה קשה במשפחת מלכא, דחו את זה, וזה לזכותו של ד"ר לסרי שריחם על מלכא, שכעת מסתובב בעיר כאשר מצד אחד הוא שולח שליחים ללסרי לעשות סולחה ומצד שני הוא מלכלכך עליו ואומר :"אני עשיתי אותו ראש עיר" והכי חמור הוא מחתבר לכל יריביו של לסרי. פשוט מביך ומקומם איך האיש הזה שהפך למנכ"ל, עם תקציבי ענק ועם התנהלות קלוקלת ולסרי תמיד שמר עליו עושה את מה שהוא עושה כעת. פשוט מזעזע.
אבל היהירות וזחיחות הדעת של מוטי מלכא שהתנהג כ"מלך אשדוד" וידע על הכוונות לפטר אותו, לא רק שלא נרגע, הוא המשיך להתגרות בראש העירייה במנכ"ל העירייה, וגם בכמה חברי מועצה. חבל שהוא שכח את הביקורת הקשה, דרך משרדי הממשלה, דרך בית המשפט. אם היה מישהו סופג עשירית מהביקורת הגובלת בפלילים היה מזמן עף מתפקידו. מוטי מלכא חשב שבזכותו לסרי נבחר כראש העירייה , הוא חשב שבזכותו לסרי חי ונושם.
לאור היכרותי את מערכות הבחירות באשדוד משנת 1969 ועד היום אני רוצה לציין, שבגלל גם חיבורו של מוטי מלכא עם ד"ר לסרי, זה פגע לדעתי לא מעט בבחירתו של לסרי לראשות העירייה. להזכיר שד"ר לסרי נבחר בפעם האחרונה ולא הגיע לסיבוב השני בגלל 1400 קולות בלבד, דהיינו אם שמעון כצנלסון או ד"ר לחמני שהתמודדו מולו היו זוכים ב-700 קולות מתוך זה, היה סיבוב שני בינם לבין לסרי, ובדרך כלל בסיבוב השני ראש העירייה המכהן מפסיד, כך זה היה בין אריה אזולאי לצבי צילקר בשנת 1983.
אני רוצה לציין שחודש לפני הבחירות הודעתי לכל מי שרצה לשמוע, כי ד"ר לסרי יזכה בין 39% ל-41%. וזו הייתה התוצאה. רבים מתושבי אשדוד בוחרים ראש העירייה גם לפי שיקולים כמו מי החברים שלו. תקלף מסביבו כל מיני "חברים" מהסוג של מלכא, אני מניח שתוצאות הבחירות תהיינה אחרות, ולא על חודו של קול, כפי שקרה בבחירות האחרונות.
לא צריך להיות מדען חוקר, כדי לדעת את הסיבות שד"ר לסרי לא זכה בעשרות אלפי קולות הבוחרים החילוניים והמסורתיים. הסיבה העיקרית, לסרי היה מוקף, בקבוצה קטנה מאוד מאוד של אישים שנואי הציבור, כמו מוטי מלכא, שנתנו לו עצות אחיתופל. לא היתה שום סיבה לעשרות האלפים שלא הצביעו עבורו, כי ההישגים שלו היו טובים, כפי שיתואר בקצרה להלן. בתקופתו הוקם ונפתח בית החולים, בתקופתו הושלם בניין המשכן, בתקופתו נסללה הטיילת, טוהר נחל לכיש, הוקם פארק אשדוד-ים, הוקמו 2 אגמים, פיתוח מקיף, הוקצו אלפי דונמים להקמת דירות ועוד ועוד.
תשאלו אותי אם ד"ר לסרי היה ראש עירייה טוב, למה אתה כעורך "השבוע באשדוד״, ביקרת אותו במשך שנים רבות, התקוטטתם כעשר שנים בבתי המשפט ועוד? הסיבה פשוטה, בגלל שמתחתי ביקורת על מינוייו של מוטי מלכא ביום הראשון, ביקורת על לסרי שנתן יד למינוי יהודה אבידן מנכ"ל חפ"א, "שזכה" במכרז ומולו התמודדו מועמדים מדהימים. בגלל שמתחתי ביקורת על אדי בן ליש שהיה מנכ"ל חופית, וזכה לביקורת קשה, בגלל שמתחתי ביקורת על כך שבית החולים שהוקם היה בית חולים פרטי, ואח"כ בגלל תוספת של כ-400 מיליון ₪ הפך לבית חולים ציבורי, (ובכל זאת גם היום יש טענות מצד מבוטחים בקופות חולים כמו ה׳כללית׳), בסופו של יום צדקתי בכל. יהודה אבידן פוטר, מנכ"ל חופית אדי בן ליש פוטר, מוטי מלכא זומן לשימוע לפני פיטוריו, אלה היו חלק קטן מהביקורת הקשה על ד"ר לסרי ועל העירייה. לא שהכל מתנהל כיום במאה אחוז. מסקנתי פשוטה: לסרי הוא באמת חבר לחברים שלו, נאמן להם ולא "בוגד" בהם. העניין שכל אלה שהוא היטיב עימם בגדו בו, ורק מאוחר מידי הוא עלה על זה וחבל.
תשאלו אותי, מה קיבלתי מד"ר לסרי שאני היום לא מבקר קשות כפי שהיה בעבר, והתשובה פשוטה: לא קיבלתי כלום. מלבד שתי בקשות אותן ביקשתי בשבוע הראשון לבחירתו של ד"ר לסרי בחודש אוקטובר 2008 כראש העירייה, והן: השלמת מסלול שני בשדרות יצחק רבין באורך של כקילומטר, שתקוע כשלושים ושמונה שנה. (אגב עכשיו עובדים על סיום הקטע הקטן הזה). ומגרש לבית הכנסת עבור מתפללים המתגוררים בקצה רובע י"א, וברובע ט"ו שרובם מבוגרים וחלקם נכים. במהלך הדיונים המשפטיים שהיו ביני לבין ד"ר לסרי במשך עשר שנים, הודה ד"ר לסרי בבית המשפט שאלה היו הבקשות של מנחם גלילי.
לסיום, היו תביעות משפטיות ביני לבין ד"ר לסרי ביני לבין העירייה, ביני לבן סגנו, ביני לבין פקידים בחברות העירוניות, לא משפט אחד ולא שניים ולא שלושה. למרות המריבות הקשות, למרות ההחרמות, למרות הרדיפות בגלל הביקורת, בעומדי על דוכן העדים, תמיד הודעתי על דוכן העדים תחת שבועה בפני השופטים, כי לסרי מבחינה אישית הוא אדם ישר מאוד, מעולם לא עלה בליבי חשש כלשהוא לגבי אישיותו. הביקורת הקשה שהיתה לי עליו סביב תמיכתו באנשים כמו מוטי מלכא, ועוד. שעכשיו הוכח שאני צדקתי. מוטי מלכא ואחרים ניצלו את תמימותו חברותו ונאמנות אליהם, ועשו בתוך שלהם, טוב שזה קרה, גם אם זה מאוחר.
מלכא הולך, הלכו המילונים
בגיליון האחרון של "השבוע באשדוד" ובאתר המוביל בעיר "אשדוד10" פורסמה כתבה מקיפה המגוללת רק מעט ממעליו של מנכ"ל המשכן מוטי מלכא במשך שנים. "מעללים" זו מחמאה בשבילו, מדובר במעשים הגובלים בפלילים, שבעירייה החליטו לשים קץ לכך, ולזמן אותו לשימוע, ובעקבות כך לשלוח אותו הביתה. מדובר בעובד בכיר, שמשתכר בעשרות אלפי שקלים לחודש וחולש על תקציבי ענק של עשרות מיליונים ואחראי על תרבות העיר, שהתנהלותו הציבורית היא הפוכה, וסותרת כל תרבות. לדעתי רק חסרי תרבות ותודעה ציבורית, יושר, יכולים לצפצף על החוק והסדר.
כמנהגנו מזה כחמישים ושלוש שנה, פרסמנו את פרשיות מלכא המבישות, והמביישות, שהתרענו על כך במשך שנים רבות, כל אבות העיר קראו, שמעו, פעם אחת, ועוד פעם, ועוד פעם, ולא עשו כלום. מלכא הסביר את התנהלותם של אבות העיר כלפיו כחולשה, והוא המשיך במעלליו. הביטחון העצמי המופרז שלו היה בעוכרו. הוא חשב "שבו לא יגעו", "כי הוא יודע הרבה" על חברו ד"ר לסרי, ואף בתגובותיו האחרונים רומז על כך.
פרשת מוטי מלכא שפורסמה רק בעתון "השבוע באשדוד” ובאתר המוביל בעיר "אשדו10", לא פורסמה באף חינמון אחר בעיר . התגובות בעקבות הפרסום היו קשות, ׳הגיע הזמן׳, ׳סוף סוף האיש הזה הולך׳. רבים שאלו למה לקח הרבה זמן. היחידים שהגנו עליו היו אלה שאכלו מכף ידו, יותר נכון מהכסף הציבורי מאות אלפי שקלים. אחד מאלה הוא אייל בן שמחון בעל אתר ׳אשדוד נט׳.
במהלך התביעה משפטית שהגשנו נגד מוטי מלכא והמשכן, מתברר שבן שמחון בעלי האתר קיבל מהמשכן עבור פרסום מאות אלפי שקלים על פרסום, וזאת כאשר אתרים אחרים לא זכו לקבל פרסום, מלבד אלה שהיו מלחכי פינכה. שלא לדבר על החרמת "השבוע באשדוד" על ידי מוטי מלכא שלא זכה לפרסום במשך עשר שנים, רק לאחר תביעה משפטית, אדון מלכא 'מטפטף' לפעמים פרסום. בצו בית המשפט וגם בזה הוא מתחכם
בן שמחון שכאמור, זכה לקבל מאות אלפי שקלים ממוטי מלכא, יצא אחרי פרסום מעלליו של מלכא בעתון "השבוע באשדוד" ו"באשדוד10" להגנתו, ככה זה כשחשבון הבנק של בן שמחון רופד מכספי ציבור של המשכן.
בן שמחון מציין שבעקבות הכתבה בעיתון ״השבוע באשדוד״, "נעשה עוול למוטי מלכא בעל זכויות בעיר", ומה שמנחה אותו ככלי תקשורת "צדק צדק תרדוף". מעניין אם בעבר יצא בן שמחון להגנת אזרחים או עובדים בעירייה שנעשה להם עוול, כמו שעשית למוטי מלכא "בעל תארים" לא מתאימים. איפה היה בן שמחון שחרד לשמם הטוב של עובדי ציבור, שחברת המועצה הלן גלבר הותקפה מכל כיוון במערכת הבחירות, שיצאו נגדה בחקירות פרטיות וגרמו לה נזק?. איפה היה בן שמחון כאשר התברר רק בשנה האחרונה שנעשה עוול לגלבר והתברר שאכן היא נרדפה על ידי אינטרסנטים בעיר? רק כשזה מגיע לכסף יש לך מה לומר?
אני מבין בן שמחון, שמעתה יהיה סוף סוף למאות אלפי שקלים שזרמו לחשבונך מהמשכן, ובגלל זה אתה יוצא מגדרך להגן עליו, ולתקוף את ראש העירייה, את מנכ"ל העירייה ובכירים אחרים. שהתנהגו אליו במשך שנים בכפפות של משי, והעלימו עין ממעשיו. אני מציע בנוסף לפיטוריו, להביא מבקר למשכן שיפשפש במעשיו של מלכא לאורך שנים, אני משוכנע שימליץ לפנות בתלונה למשטרה. אני מקווה שהיו"ר החדש, עו"ד אלי נכט שידוע שלא עושה חשבון לאיש, והצדק הוא נר לרגליו שיבדוק את כל הטענות ויוציא לאור את כל הלכלוך שנעשה שם במשך 12 שנה.
הצחיק אותי גם שבן שמחון מפרסם בכתבה, את פרס מפעל החיים של אמני ישראל שהעניק למוטי מלכא, אז אולי אדון מלכא יגיד לנו כמה כסף קיבלו אמני ישראל מהמשכן? ואיך בדיוק הוא קיבל את הפרס הזה? מדובר באחת הבדיחות הלא מוצלחות בתולדות אשדוד.
בן שמחון לא הסתפק בהתקפותיו על מנכ"ל העירייה וסגן ראש העירייה, אלא המשיך להגן על מלכא וגולל את מעשיו "הטובים" ועברו "המפואר" של מלכא. אני בטוח שמנכ"ל העירייה אילן בן עדי יודע דברים קשים מאוד על מוטי מלכא שלא צויינו בחילופי המכתבים ביניהם, אבל כנראה אם מלכא יגדיש את הסאה, יצטרכו לחשוף הכל. וחוץ מזה עם כל "התשבחות" של בן שמחון למלכא, זה לא יכל לכסות על המחדלים הגדולים שלו.
תזכורת: תת אלוף ציקו תמיר, לוחם נועז מפקד נערץ, שקורץ מחומר של רמטכלים, אבל בגלל שלא אמר אמת העיפו אותו מהצבא, בגלל הסתבכותו בפרשת תאונת הטרקטורון שבו נהג בנו הקטן. מלכא לא "הואשם" בגלל אי אמירת האמת, אלא במעשים הגובלים בפלילים, לא פעם אחת ולא שתיים ולא שלוש.
לסיכום אני לא בא להגן על ראש העיר ועל מנכ"ל העירייה, אני בא לחזק אותם ואת המבקרים, שהאיש הזה מלכא שפרסמנו את עלילותיו במשכן כעשר שנים, הגיע זמנו ללכת הביתה, כמה שיותר מהר, ולו בשל האמון שהעירייה חייבת כלפי הציבור וכספי המיסים שלו.
