לפי התכנית החדשה ייהרס הקניון, ובמקומו ייבנה לאורך הרחובות אבן עזרא ויהודה הלוי מבנה חדשני שיכלול מסחר, משרדים וחללי תעסוקה, ומיגוון דירות בגדלים שונים המותאמות לכל סוגי האוכלוסייה.
המתחם הכולל שטח של כ-25 דונם ואשר בנויים בתוכו כיום 2 בניינים לדיור מוגן המנוהלים ע"י חב' "עמידר" , ובניין מגורים ההולך ונשלם של חב' "יחד הבונים", ישנה את חלוקתו באופן שיופרשו כ-5 דונם לבניית בית ספר, ועוד כ-5 דונם להקמת פארק לרווחת התושבים . בנוסף, יבנה היזם על חשבונו שלוחת מתנ"ס בהיקף של 2000 מ"ר ו-5 גנים ומעונות.
במתחם ייבנו 532 יחידות, מתוכם מעל 100 יחידות קטנות בין 50 ל-70 מ״ר. כמו כן, ייבנו מסחר ותעסוקה בשטח של כ-15,000 ממ״ר.
זהו שינוי מרענן בנוף ההתחדשות העירונית באשדוד , כאשר יזם תורם לציבור את כל הצרכים הנובעים מתוספת הדירות שהוא בונה, בתוך השטח שלו, ולא מסתמך על מוסדות ציבור הקיימים כבר בסביבה.
ברובע ה' התקבלה החלטת מועצת העיר להגדיל את מספר היחידות דיור בעוד 3500 יחידות, אותן יוכל הרובע לשאת מבחינת מוסדות הציבור הקיימים כיום. אך במקרה זה היזם לקח על עצמו את כל המטלות הציבוריות בלי ל"העמיס" אותם כלל על המצאי הקיים בשכונה. כלומר שאם יש צורך כתוצאה מהוספת הדירות בגנים, מעונות ובית ספר, ייבנו כל אלה בשטחים הפרטיים של היזם, וללא כל הסתמכות על המוסדות הקיימים.
היזמים חב' "אזו–ריט– מרכזי מסחר בע"מ" המחזיקים בבעלותם בקניוני "עופר" בכל רחבי הארץ , החליטו ליזום תכנית להתחדשות עירונית במיתחם הקניון ולשנות את כל תפיסת העולם הנוגעת לאופי הפעילות והמסחר מסביב.
לפני כשנה רכשו את מתחם קניון ״לב אשדוד״ היזמים שמעון צרפתי ואיציק חדד, שסמכו את ידם על התוכנית שהכין האדריכל חיים ורדה.
הקניון יפנה את מקומו לטובת חזית מסחרית שמלווה את הרחוב ויחזיר את הפעילות לרמת הרחוב. חנויות, בתי קפה ומסעדות שהיו עד היום בתוך הקניון ימוקמו במיפלס הרחוב על החזית וישנו את פני הרחוב.
מתכנן התכנית האדריכל חיים ורדה , שגדל באשדוד , אומר שהוא זוכר את רחוב רוגוזין מאז ומתמיד כאטרקציה המסחרית התוססת והאמיתית באשדוד.
"לפני עידן הקניונים היו באשדוד רק המרכזים המסחריים הפתוחים ורחוב רוגוזין , תפיסת הקניונים הולכת ומפנה את מקומה למיתחמי קניות פתוחים ולמסחר "מלווה רחוב". הקניון הוא מעין "קופסא סגורה" המפנה את הגב לרחוב ובתוכה מתנהלת כל ההתרחשות , אין למעשה כל קשר בין המבנה וסביבתו. הוא אינו תורם דבר ל"נראות" של הרחוב ולפעילות העירונית סמוך"
"כשהעלינו את הרעיון להרוס את קניון "לב אשדוד" הוותיק בפני ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי וצוותו, הורמו כמה גבות , הדבר הפתיע אפילו את המהנדסים הוותיקים, אבל אני שמח שהרעיון אומץ על ידי ראש העיר והוא עודד ודחף לאורך כל הדרך למימוש הפרוייקט. ראש העיר אמר כבר בפגישתנו הראשונה , שאם היזמים יתרמו משטחם להקמת מוסדות ציבור כחלק בלתי נפרד מהפרוייקט הוא יתמוך בו, וכך אכן היה״.
האדריכל חיים ורדה: ”אני רוצה לחזור קצת להיסטוריה: בהיותנו משרד צעיר ואנונימי באשדוד , משרד "נבט–ורדה–אדריכלים", החליט היזם אורי מור יוסף לתת לנו "צאנס״, 2 אדריכלים מקומיים, גיגי נבט שהיה אז שותפי ואני, וביחד תיכננו את הקניון הראשון באשדוד, קניון ה"פורום".
"אבל מאז עברו כמעט 30 שנה והציבור "מצביע ברגליים" ומעדיף מיתחמים פתוחים על מרחבים סגורים וממוזגים, השאלה שליוותה אותי לכל אורך התיכנון הייתה : מה צריך השינוי לעשות לשכונה? איך מחזירים את המסחר לרחוב? איך יוצרים "התרחשות" במיפלס העירוני , מיפלס הרחוב, וזאת הייתה התשובה לדעתי . לייצר שפע של פעילויות בפרוייקט החדש, שיענו על כל הצרכים העירוניים , בנוסף למסחר , ליצור מרחבי תעסוקה לשלל פעילויות ציבוריות, בנקים, משרדים קליניקות ובנוסף, בית ספר, מתנ"ס, פארק גני ילדים ומעונות. ומעל הכל מגורים בגדלים וברמות שונים המתאימים לכל אוכלוסייה."
"אני זוכר שבאחת הפגישות כשהצגתי את התכניות למהנדס העיר דורון חזן , שאלנו את עצמנו האם כדאי לכנות את מגדל המגורים בשם "המגדל החברתי" היות והוא כולל בתוכו ומסביבו מיגוון פתרונות חברתיים וסביבתיים. יכול לגור לדוגמא בפרוייקט זוג צעיר השולח את ילדיו לבית ספר או לגני ילדים הממוקמים במתחם, או גם זוג גימלאים הגר בדירה קטנה, לערוך את קניותיו בסופרמרקט ואחר כך ללכת למועדון הגימלאים או לשלוחת המתנ"ס הממוקמים גם הם כולם בפרוייקט. בניגוד לקודמיו הבין מהנדס העירייה דורון חזן מייד את הפוטנציאל הגלום בתכנית, והקדיש לה הרבה שעות מזמנו ומניסיונו.
"לכל אורך הדרך קיבלנו תמיכה לפרוייקט מכל גווני הקשת הפוליטית. באופן נדיר אושרה התכנית כמעט פה אחד במועצת העיר וקיבלנו רוח גבית חיובית לקדם אותה”.
מדוע אם כך תהליך אישור התכנית ארך כ -6 שנים ?
"תכנית בסדר גודל כזה מהווה מהפך לא פשוט בלב הרובע ובעיר כולה ויש לה הרבה השלכות, זה לא קורה ביום אחד, תהליך התכנון הוא מורכב וכולל הרבה מאד תיאומים וישיבות ויש לקחת בחשבון אינטרסים רבים ושונים הן כלכליים והן חברתיים. יש גם צורך ב"הבשלה והתבגרות" של התכנית , אני מודה שעם כל שנות ניסיוני, ניגשתי לתכנית בזהירות ובכבוד ופתחתי את ליבי לעשרות יועצים ומתכננים גם בצוות מהנדס העיר באשדוד וגם במינהל התכנון בבאר שבע שתרמו מניסיונם להגשמת התכנית".
