מספרים על אדם שנתקע באי בודד. הוא הרים עיניים לשמיים וביקש הצלה. כעבור כמה דקות נשמע קול טרטור של מסוק, האדם חשב שוודאי זה לא עבורו ולכן לא ניפנף לו, המסוק המשיך בדרכו. האדם שוב הרים עיניים ושאל: מדוע אני לא מקבל עזרה?
לפתע נשמעה ספינה מפליגה וצופרת במרחק. "היא לא תראה אותי ממילא" חשב לעצמו ולא עלה על הגבעה כדי לסמן את מקומו.
את המשך הסיפור אתם יכולים לנחש, לפי רמת האופטימיות שלכם.
אז… האם די במחשבה כדי לשנות גורל ומצב?
לימדו אותנו לפני שנים, כאשר החלו כל תורות הנפש והחשיבה החיובית להיות נפוצות יותר, שמחשבה יוצרת מציאות.
ללא ספק, כוח המחשבה בהחלט מסוגל לשינויים מרחיקי לכת, אך טועה מי שחושב שרק המחשבה או רק הרצון מספיקים כדי לחולל שינוי. העניין הוא, שהעשיה היא מרכז השינוי ולכן תמיד טענתי שלא המחשבה יוצרת מציאות אלא התקשורת יוצרת מציאות.
למה הכוונה? שלושה צעדים ואתם שם:
1.התקשורת בינינו לבין מחשבותינו- המחשבה נמצאת בתת המודע ועלינו להעביר אותה קדימה, למודע, ליישומי, להאמין בעצמנו שנוכל לחולל שינוי ולהאמין שהמחשבה היא יישומית.
2. התקשורת בינינו לבין העשיה שלנו- אם יש לנו מחשבה מחוללת שינוי, צריך שהיא תהפוך להרגל. כדי להפוך מחשבה להרגל, יש לעשות את הצעד במשך כשלושה שבועות ורק אז המחשבה הופכת להרגל, כלומר למציאות.
2. התקשורת בינינו לבין אחרים- אם אנחנו מכריזים על שינוי, יהיה קל יותר להתמיד בו ולחולל אותו. אם נמצא שותפים לדרך, נוכל לחזק אותם והם אותנו. אם נהפוך את השינוי לשיתופי, הוא יקבל אותנו בזרועות פתוחות.
והעיקר, להאמין בעצמנו.
ולא לפחד כלל.
זה אולי לא קל, אך השינויים פותחים בפנינו עולם חדש שכדאי להכיר אותו.
