בתיק משכון מקרקעין בלשכת ההוצאה לפועל מונה כונס נכסים. במסגרת תפקידו של הכונס נמכר נכס עסקי תמורת סך של 24,000,000 שקלים בתוספת מע"מ. בד בבד עם חתימת הסכם המכר הגיש כונס הנכסים דרישת שכר טרחה של 6.5% משווי המכר בתוספת מע"מ ושכר טרחה א' וב' מוגדלים.
כונס הנכסים טען כי בהתאם להלכה הפסוקה מקובל לפסוק את שכ"ט כונס הנכסים בשיעור 6%-10% מערך התמורה. לטענתו, נעשו פעולות אינטנסיביות ונמרצות למיקסום התמורה בגין הזכויות בנכס בין היתר נעשו פעולות כדלקמן: השתתפות בהליך פירוק שיתוף בין הצדדים בבית משפט שלום באשדוד, תפיסת חזקה בנכס, פרסום הנכס, קבלת הצעות רכישה, ניהול מו"מ עם רוכשים פוטנציאלים, חתימה על הסכם מכר, דיווח לרשויות המס וכיוצ"ב ולפיכך הוא דורש שכר טרחה בשיעור של 6.5% מהתמורה בתוספת שכר טרחה א' וב'.
עורכי הדין שרון גלילי, דורית דגן ואן אילוז ממשרד עורכי הדין גלילי – דגן, אשר ייצגו את החייבת טענו כי על אף שוויו הגבוה של המכר, לא נעשו פעולות יוצאות דופן בהליך הכינוס, ולמעשה, לא נעשו פעולות שאינן פעולות שבשגרת כל הליך מכר אחר.
כמו כן, נטען כי בשל תכנית בניין עיר שמקדמת עיריית אשדוד עלה מחיר הנכס וכן הביקוש כך שכונס הנכסים לא השיא את מחיר הנכס כפי שטען.
זאת ועוד, טענו עורכי הדין ממשרד גלילי דגן כי יש לקחת בחשבון את שכר טרחה פסוק א' וב' שמקבל כונס הנכסים במסגרת ההליך, הן את שכר הטרחה שמקבל כונס הנכסים מהבנק הממשכן (הזוכה) באופן ישיר שכן כונס הנכסים מייצג את הבנק והן את היחס בין שווי הנכס לגובה החוב בתיק כאשר לרשם ההוצאה לפועל קיים שיקול דעת להפחית את שכר טרחת כונס הנכסים במידת הצורך בתיק משכון.
רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את טענות החייבת במלואן באמצעות באי כוחה ממשרד גלילי-דגן, פסקה לכונס הנכסים שכר טרחה בשיעור של 4.5% משווי המכר, קבעה כי, בתיק משכון אין זכאות לשכר טרחה ב' באופן אוטומטי ושכר טרחה זה מתקבל אך לאחר מימוש הנכס ובכפוף לשיקול דעת רשם ההוצאה לפועל והורתה על ביטול הגדלת שכר טרחה ב' בסך של כחצי מיליון שקלים.
