הנה הגיעה לה עונה חדשה והשתלטה לנו על החיים ועל השיגרה… ואני שהבטחתי לעצמי לא לצפות שוב בדבר הזה, נשאבתי לשם כאילו שאין לי ברירה… אם בעבר כונתה התכנית "הפח הגדול" בפי צופים שרואים ושומעים… הפעם לדעתי זה בית משוגעים ויסלחו לי המשוגעים… לא כל דייר שאזכיר פה עכשיו, ראוי שאכתוב עליו בכלל… אבל בא לי לומר את דעתי שלי על כמה דיירים שבאו לקחת את המיליון המיוחל…
אתחיל עם הטוב, הערכי, ואדבר על דינה דווקא… האישה הכל כך לא יפה מבחוץ, אך מדבש מתוקה… מראה של אישה רזה ורחוקה להיות היפה בנשים… אך כולה חוכמה, בינה, חום וידע כיצד להסתדר בבית הזה שהוא מאורת נחשים…
קאזם בחור ערבי והומו, שני מגזרים שלא קל להיות חלק מהם… ודווקא הוא כובש, מעניין, אהוב על הצופים וחדר לליבותיהם… הוא אמנם אוהב לריב, בצורה מבדחת יש לומר… אך הוא לא אדם רע להבנתי, ידען וחכם בעיקר…
יש את אופק, בחור צעיר עם עבר של חרם בילדותו… והוא משחק עם הקלף הזה ואולי יקח את המיליון בזכותו… אין ספק שחרם בילדות זו צלקת לכל החיים… אבל אופק היקר, אתה יודע לעשות מזה מטעמים… אני לא פסיכולוגית, אבל יש מצב שעברו הפך אותו לאיש קר ולעיתים מרושע ואחוז דיבוק… כזה ששולח מילים מזעזעות לעבר טליה שלא רצתה בו כבן זוג.
בעונה הזאת בכל שעה ובכל זמן אפשרי הם מדברים על סיגריות ומזון… האוכל הוא הסיבה העיקרית לכל ריב ומדון… יש את הזוג המלכותי 'עאלק', דיאן ונתנאל… שהיריעה קצרה מלדבר עליהם ובטח לא דברי הלל… אתחיל איתו, בחור צעיר עם כרס של איש מבוגר… מתהלך כל היום נטול חולצה משל היה איזה דוגמן מוכר… וזה כל כך מביך, שלא לומר מגוחך… אבל כשבחורה עם גוף מושלם מתמזמזת איתו כל היום, הוא לא רואה את זה כך…
והבחורה לה בעיני יש גוף מדהים… ודי… כי היא בדיוק הקנקן שצריך לבדוק מה יש בו, ידידי… הערכים ממנה והלאה, היא המונית, זללנית… וזה אשכרה לא ניכר, יש לה גוף מושלם, דוגמנית. לראות את שניהם אוכלים , שזה בערך כל הזמן סביב השעון… גורם לי באופן אישי לאבד את התיאבון. היא אוכלת כמו אחרון הגברים שלא דופקים חשבון… והוא מלקק את האצבעות בסוף כל ארוחה, אולי חוסך בסבון…
ויש אחת בר, שחושבת שהשמש זורחת לה מהמקום שנהוג עליו לשבת… היא הכי יפה, הכי שווה, הכי הכי, כך היא חושבת… נדמה לה שכולן מקנאות בה, אפילו את דינה היא מאשימה בקנאה… אם הייתה מבינה מה מדברים עליה ברשתות, לו רק ידעה… התאהבה הבחורה באליאב עד מעל לראש ולאוזניים… והוא שהודח, מציין בראיונות שזה היה רומן של בית האח וחושף חיוך מלא שיניים… והגברת נכנסה לחדר האח ועושה סצנות של בכי.. דנית גרינברג לעניים… מתייפחת בזעקות שבר, על כי התאהבה בגבר אותו הכירה כמה רגעים…
ואני לא מפסיקה לחשוב על הילד בן השלוש שהשאירה בבית… ועליו עד היום אגב, מזילה דמעות כזית… היא נזכרה להביט בתמונות הבן הנחמד… רק כשאליאב עזב את מיטתה והשאיר אותה לבד…
יש עוד הרבה דיירים בבית הגדול והמוזר, רובם באו מוכנים… ללא טיפת אותנטיות בעיקר… רובם מדקלמים דברים שלמדו מעונות קודמות… רובם הגיעו חדורי מטרה ומלאי חלומות… הם יצעקו, ידרסו, יקללו, יאיימו, הכל אשכרה כשר… ואני עדיין לא מבינה איך על תכנית העולב הזאת אינני מוכנה לוותר.
