האשדודי שעשה חיל בצבא – ומוביל את ההפגנות נגד ביבי

מסלול החיים של תא"ל רועי אלקבץ מרתק ויוצא דופן ומבחינתו "הכל בזכות הילדות הנפלאה באשדוד". הוא גדל בבית של נתינה לאב ראובן שהיה מנהל "עמיגור" ובאשדוד, סייע לרבים, ספג בגאווה את החמימות של הבית המרוקאי מצד אבא ואת הרצון לנתינה. לאחר שירות ממושך בתפקידי לוחמה עבר לפוליטיקה והוא יו"ר סיעת "יש עתיד" בתל אביב. את יאיר לפיד הכיר בכלל בקאנטרי והייתה ביניהם כימיה מיידית. הוא נלחם נגד כפייה דתית למרות שהוא נצר לרב שכתב את "לכה דודי" ומציין בגאווה שבני כיתתו במקיף ד' הנפיקו מצליחנים מדהימים (כולל אחותו הרופאה הראשונה) ומדגיש שהוא "איש של אנשים"

צילום: ‫אלי בוחבוט, מהאלבום הפרטי, יח״צ
שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

בכל פעם שאני מראיינת דמות מרתקת שהגיעה לגדולות הרבה אחרי שעברה מאשדוד, אני אומרת לעצמי בגאווה את אותו הדבר: אשדודי נשאר אשדודי בלב. תמיד יש בינינו שפה מיוחדת, מגלים זיכרונות ילדות משותפים ובמיוחד את האהבה לרצועת הים האחת והיחידה בעיר היפה שלנו.
תא"ל רועי אלקבץ, 52, בעל חברה לפרויקטים ויזמויות, משמש כיו"ר סיעת "יש עתיד" בעיר תל אביב, מוביל כיום בהתנדבות כחבר מועצה את תחום ההתחדשות העירונית והדיור בעיר ללא הפסקה, שכולל "גיבוש מדיניות בתחום ההתחדשות העירונית בדרום ובצפון העיר , ליווי תושבים ויזמים, הנחיית למעלה ממאה פרויקטים בהיקפים גדולים מאוד, אני מוביל לצד אנשי מקצוע ובראשות ראש העיר את כל תחום המענה בדיור החברתי וזה אתגר אדיר".

לוחם, משפטן ודוקטורנט

הוא הגיע לזה לאחר שנים רבות של שירות צבאי מפואר ולחימה בלתי פוסקת כקצין בדרגת תת-אלוף במילואים. ברזומה שלו רשימה אינסופית של תפקידים בהם שירת מאז התגייס לחיל השריון בשנת 1986, שם ביצע תפקידי פיקוד שונים והתקדם עד לתפקיד מפקד גדוד, שימש כמפקד גדוד "אדם" בחטיבה 500 בחיל השריון, במהלך האינתיפאדה השנייה, שימש כמפקד גדוד "דקל" בבית הספר לקצינים, בה"ד 1, היה ראש מחלקת תורת לחימה וכמפקד חטיבת מילואים בפיקוד הצפון. בשנים 2007-2009 שימש כמפקד חטיבה 7 בחיל השריון, לאחר מכן כקצין אגף המבצעים בפיקוד הדרום וכראש מטה פיקוד הדרום. בספטמבר 2013 מונה למפקד עוצבת אדום עד ליולי 2015, אז פרש מצה"ל, כיום הוא רמ"ט פיקוד דרום במילואים.


לא רק חוויות לחימה נצברו בו, גם למידה בלתי פוסקת, כאשר סיים תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת נוריץ' (UEA) באנגליה, תואר שני בלימודי ביטחון במכללה לביטחון לאומי, הוא בוגר EMBA של התוכנית הבינלאומית קלוג-רקאנטי וכיום לקראת סיום דוקטורט משפטים בבר אילן.
הוא מתגורר ברמת אביב, בתל אביב, נשוי לדברת, לשעבר בכירה בבנק הפועלים והמשענת של חייו: "מגיע לה קצת לנוח אחרי שגידלה את הילדים לבד עשרים שנה כשאני לחמתי. בצוק איתן למשל לא הייתי חודש וחצי בבית. היא תמיד חיזקה אותי וכמו שאומרים מאחורי כל גבר ניצבת אישה.."
לבני הזוג ארבעה ילדים: "יונתן הבכור בן 22, שירת כמפקד בנח"ל, השתחרר וכיום לומד משפטים; אלעד בן 19, משרת בקורס מפקדי טנקים בחטיבה 7, הולך בדרך של אבא ומאוד מוכשר; השלישי אסף לומד בכיתה י"ב ו׳המנכ"לית׳ בת ה- 13, אופיר".

ספר על הילדות שלך באשדוד

"גדלתי במשפחה חמה ואוהבת, אבא ראובן היה שנים רבות מנהל "עמיגור" בעיר ולאחר מכן מנהל מרחב דרום ומבקר החברה, מאוד מוכר ואהוב באשדוד. אמא אריאלה קלודין עבדה ב׳אלתא׳ שנים רבות ועדיין עובדת, ראוי לציון".

בית מרוקאי טיפוסי?

"לא ממש. אבא אמנם הגיע ממרוקו מהעיר מוגדור, אך אמא נולדה בפריז ואני בכלל חצי פולני. ובכל זאת, החום של הבית הוא היה מרכז הילדות".

באיזו שכונה התגוררתם?

"גדלתי ברובע ד', רחוב בן אליעזר, ואני זוכר ילדות מדהימה ממש. הייתי פעיל ודומיננטי מאוד, יו"ר מועצת התלמידים במקיף ד', בגיל 17 יו"ר מועצת הנוער העירונית באשדוד. עברנו המון חוויות מדהימות, בילינו בים, עשינו פעולות התנדבותיות רבות. בכלל התיכון היה מדהים ואני חייב לומר שמהכיתה שלי יצאה כמות גדולה של בוגרים איכותיים, מהנדסים, ארבעה דוקטורים בכיתה, רואי חשבון, שופטת."

אתה מגיע לאשדוד?

"בוודאי.. למשפחה, לחברים, עד היום אני בקשר טוב עם בני הכיתה שלי. אגב, רוב בני כיתתי נשארו והקימו משפחות באשדוד. אין על אשדוד, עיר רצינית, יפה ומתוכננת, הים, אשדוד עיר מדהימה בעיני".

ומה עם סטיגמות? צחקו שאתה מאש-דוד?

"היו סטיגמות וצחקוקים אבל לא ראיתי אף אחד ממטר. נהניתי מכל רגע ומאוד גאה במקום שבאתי ממנו".

מה עושים אחיך?
"אחותי ד"ר זויה אלקבץ היא הרופאה הראשונה שלמדה במקיף ד', עובדת בבית החולים ׳ברזילי׳; אחי השני משפטן בהשכלתו והקטן ניסים אלקבץ הוא שף קונדיטור של מסעדת "דלאל " המפורסמת, מאוד מוכשר, מכין מאפים מיוחדים, וזאת למרות שהוא בכלל חולה צליאק".

"לא מתכחש למרוקאי שבי"

בגיל 13 המשפחה עברה לגן יבנה, אך מרכז החיים הוסיף להיות אשדוד. עם נישואיו לדברת עבר רועי לתל אביב: "כשהכרתי את אשתי ידענו שהיא לא תתרחק מההורים שלה בתל אביב וזו הסיבה. אני שמח על כך כאיש צבא קרבי כי זוהי הפרקטיקה של החיים. רוב אנשי הצבא הלוחמים גרים ליד הורים כדי לקבל עזרה, לא הייתי מסתדר בלי ההורים של אשתי".

מרוקאי שגר בתל אביב נשאר מרוקאי?
"לגמרי. לפני שנה עשיתי טיול שורשים מהמם עם אבא במרוקו. אני לא מתכחש בכלל למרוקאי שבי, אני גאה בזה, למרות שאבא הוא לא מרוקאי טיפוסי, ואני הרי צבר וגם חצי פולני, אך אין ספק שבאנו ממשפחה מאוד חמה, ואנחנו מחוברים לשורשים משני הצדדים . מהצד המרוקאי אני נצר של רבי שלמה אלקבץ ז"ל, שכתב את לכה דודי".

אם כן זה כנראה הרגע לבדוק איך יתכן שאתה, נצר לרב ידוע, ניגש לבחירות מטעם סיעת "יש עתיד", שעיקר המלחמה שלה היא בכפייה דתית?

"זה הזמן להבהיר: אין לי שום דבר נגד דת, אני לא אנטי דת, ואפילו מסורתי ומאמין, אנחנו משפחה מאוד מעורבת, יש לנו גם דתיים וגם חרדים, ואנחנו אוהבים את כולם. עם זאת, אני לא מוכן לכפייה דתית, וסובר שתחיה ותן לחיות. בעת הבחירות לעירייה לפני כשנתיים, עניין הכפייה הדתית היה רלוונטי, כי היו דברים שבעיניי הם לא בסדר. היה משהו נקודתי בתל אביב, דברם שלא היו מעולם, והכל בכוח, הפריעו לתושבים. הבעיה הזו נגמרה מאז הבחירות לא היו תופעות כאלה. זו לא גולת הכותרת שלי. אני חייב לומר שהחברים מש"ס במועצת העיר הם כיום כמו אחים שלי, חברים קרובים מאוד".

בכלל, נשמע שאתה אדם מאוד אוהב ומתחבר

"בהחלט, וזאת אני זוקף לזכות הבית והעיר אשדוד. השורשים שלי והגישה שלי לחיים היא חד משמעית נטועה באשדוד. אני אוהב כל אחד באשר הוא, אני אני איש של אנשים. המגוון הרחב שהכרתי באשדוד עזר לי גם בצבא, תמיד דיברתי הכי בגובה העיניים, לא מתנשא".

ובכל זאת, אתה גר כיום ברמת אביב, לא בדיוק אשדוד…

"טעות. האהבה שלי לאנשים היא לא קשורה בכלל לכסף שלהם ובנוסף אספר לך, שרמת אביב זו רק סטיגמה. לא כולם עשירים כאן. יש אנשים פשוטים שרכשו דירות לפני הרבה שנים וגרים פה. אספר לך גם שבמהלך תקופת הקורונה הבן שלי חילק סלי מזון גם ברמת אביב!! אני הרי עובד בכל תל אביב ולא רק ברמת אביב, למען כלל האוכלוסיה, ואין כל הבדל מהאוכלוסיה באשדוד, שגם בה יש חלק במצב פחות טוב ורבים אחרים במצב טוב מאוד".

החיבור עם יאיר לפיד

איך בכלל הגעת לפוליטיקה ל"יש עתיד"?

"יאיר לפיד ואני נפגשנו בשכונה בקאנטרי באופן מקרי לגמרי, כשהייתי בצבא, מאמן הכושר שלו מאמן גם אותי והיה חיבור מיידי וכימיה מצוינת. עוד לפני שיכולנו בכלל לדבר על פוליטיקה. כשהשתחררתי, הוא ביקש שאוביל את המטה בתל אביב ואכן יש לנו מטה גדול מאוד של מאות מתנדבים פעילים מצוינים".

ודברת לא התנגדה שתצא שוב לשעות ארוכות אחרי כל השנים בצבא?
"היא מכירה אותי הכי טוב ומניעה אותי, היא ידעה שגדלתי בבית כזה וכל הזמן הוכנתי לשליחות, אני אוהב את זה, הנתינה נותנת לי סיפוק וברמה אמונית זה נותן לי ברכה, אני מאמין בזה באמת. אם זכית ביכולת להתפרנס וגם לתת לציבור, כמו אבי וכמוני, זה דבר גדול מאוד בעיניי".

כיו"ר סיעת "יש עתיד" בתל אביב אתה משתתף בהפגנות מול בית ראש הממשלה?
"אני מוביל את ההפגנות נגד ראש הממשלה והממשלה בתל אביב. זוהי מחאה אותנטית אמיתית ושלא יספרו סיפורים. נמצאים איתי כל שבת עשרות רבות של אנשים טובים מן הישוב, שמאסו בזה שלא סופרים אותם ושהממשלה מנותקת, ויש בעיות בריאות וכלכלה מאוד מטרידות. אנשים זועקים באמת".

חייבים לסיים בנימה אופטימית, מה המוטו שלך בחיים, שהביא אותך עד הלום?
"אני מעז והולך קדימה, עם האנשים לצידי, זה המוטו שלי בחיים".

דילוג לתוכן