מה שלומכם ומה מד הלחץ שלכם?

הימים האחרונים לא פשוטים עבור כולנו. שוב מנהרת החיים בדרך אל הלא נודע. האומיקרון מכה בדיוק כפי שצפו ואיש אינו יודע מתי זה יגיע לפתח ביתו ואיך הוא יקבל את זה. רובנו גם דואגים לבני המשפחה כמובן, הגרעינית והמורחבת, ולכן מגדילים את מעגל הדאגה של עצמנו.

מעגל הדאגה כולל כמובן גם את פן הפרנסה- מי שעוד לא שינה מסלול בעקבות הגלים הקודמים כנראה מתמודד כרגע עם השאלה הבלתי נמנעת מה יהיה על הפרנסה ועל העבודה, האם הקריירה תצליח לעלות למרות המצב או שמא תיתקע.

אני זוכרת כיצד בגל הראשון הכריזו על סגר ופתאום נמנע ממני כסופרת ילדים להגיע למפגשי סופרת בבתי ספר. רציתי כל כך לשוחח עם הילדים, לספר להם סיפורים, להפיץ מסרים בהרצאות ובסדנאות, אך הכל לפתע נקטע. התחושה הייתה קשה. גם עבור אנשים מאמינים כמוני שיודעים שיש בורא לעולם והוא אחראי על הכל, היה בלבול וחוסר ודאות והייתה פגיעה בכל הרבדים.

הפעם, אנחנו כבר "מנוסים" ועדיין, יש חששות ובלבול. אנחנו בני האדם אוהבים לדעת מראש, לתכנן, לצפות, להיות מוכנים עד כמה שאפשר, בניגוד לבעלי החיים למשל, שיכולים לשוטט ולחפש את מזונם בכל ארוחה מחדש.

ה"סטרס" הזה, הלחץ, אינו עושה לנו טוב. הוא משפיע גם גופנית וגם נפשית, משאיר אותנו בעלטה. החיים חולפים, הימים עוברים ובכל זאת מרגישים תקועים במקום.

אז מה עושים כדי להרגיע את הסטרס בטווח הקצר?

-מנמיכים לחץ בבית, יוצרים אוירה נעימה, אופים עוגה עם תפוח וקינמון (ריחות שהוכחו כמרגיעים).

-מארגנים לנו פינה חמה בבית, הן לעבודה והן חלילה אם נצטרך לשהות בבידוד.

-מפחיתים שמיעת חדשות, מגבילים לפעמיים התעדכנות ביום והיתר בשעות הפנאי ממלאים בדרכים טובות יותר.

ומה עושים בטווח הארוך?

-שומרים על עצמנו, כמה שאפשר, ומתכוננים לכל מצב.

-מבינים שדאגה עדיף לצמצם והשפעה עדיף להגדיל, היכן שניתן להשפיע תשפיעו (חיסונים, מסכות, התקהלות).

-חושבים שוב על הקריירה, מנהלים אותה מחדש, מפיקים לקחים מהעבר ומסיקים מסקנות כלפי העתיד.

-זה הזמן לזרום, לקבל באהבה את מה שיגיע ולא להילחם אלא להתמודד הכי טוב שאנחנו יכולים.

בריאות טובה ותשמרו על עצמכם.