סטלה ויינשטיין (32) רו"ח במקצועה אמא ל- 3 ילדים, נולדה ברוסיה ועלתה לארץ בגיל 6. תחילה לחדרה ומשם לחולון. לאשדוד היא הגיעה לפני כעשור בעקבות בעלה אנטולי שנקר תושב אשדוד, והתאהבה בו ובאשדוד. מאז היא פה. כבר מגיל 15 החלה בהתנדבות בחולון במפלגת "ישראל ביתנו" ובגיל 22 כבר ניהלה את לשכתו של ראש המפלגה אביגדור ליברמן, שכיהן אז כשר החוץ. אבל לחיים הפוליטיים כחברת מועצה היא הגיעה בעקבות פעילותה למען הפיקוח על החינוך לגיל הרך.
כשהיא מדברת על עשייתה בתחומי קליטת עולים והפיקוח על הגנים, עיניה נוצצות. "הפיקוח על הגנים הוא אחד הגורמים לכך שנכנסתי לחיים הציבוריים פוליטיים". הנושא טעון אצלה והיא החליטה שהיא אינה יכולה לקטר בערבי שישי בשיחות סלון על הנושא אלא לפעול לשינוי. מה שגרם לה להיכנס לנושא היותה אמא ל- 3 ילדים שעברו את החינוך בגיל הרך. כשבנה הבכור היה בגיל שנה וחצי היא חיפשה לו מסגרת של גן. "עברתי אני חושבת שראיתי 57 גנים פרטיים באשדוד כאמא והזדעזעתי, חלקם אני לא מתביישת להגיד מחסני ילדים במקרה הטוב, רובם לא נותנים את המסגרת ראוי לגיל הזה בלשון המעטה".
לבסוף מצאה גן, אבל אירוע מפחיד בו היה בנה במצב מסכן חיים לאחר שבלע מטבע וכמעט נחנק, הניע אותה לפעול למען שינוי המצב ופיקוח על גני הילדים. "זה הבייבי שלי. אני שמחה לומר כי בזכות זה נושא כאוב ופרוץ. המדינה התייחסה לילדים הקטנים כאל חפצים ובפועל הפקירה את החינוך בגיל הרך. אני שיש לי קשרים ניסיתי לפעול אבל כלום לא זז. ואז בשיחה עם ליברמן שהגיע לאשדוד בשנה לפני הבחירות לעירייה הוא הציע לי להיכנס למועצה כדי לפעול. אני שמחה להגיד שבזכות גם שמעון כצנלסון וגם לסרי ראש העיר שנתן תמיכה שאף ראשות לא נתנה לזה אשדוד היא המתקדמת ביותר פשוט המתקדמת בתחום הזה בכל המדינה ממש מגדלור והתוכנית של אשדוד מהווה מודל לרשויות נוספות בארץ".
כחברת מועצה היא אחראית על קליטת העלייה באשדוד, תחום קרוב לליבה כמי שחוותה עליה. "היה לי חשוב התיק הזה. בעוד שבכל הארץ כל תחומי קליטת העלייה תחת קורת גג אחת, באשדוד הופרדו תחומי הקליטה למשל ההוסטלים ותחום התרבות של הקליטה הפכו נפרדים. כי מה שראיתי עד היום שהקליטה בעצם התעסקה ואני אומרת את זה בפה מלא, בשני נושאים הראשון באוכלוסייה המבוגרת יותר והשני באירועי תרבות למיניהם ופחות בהישרדות של העולה פחות בקשיי קליטה המהותיים שלו, לעזור למצוא את הלחם שלהם".
לדבריה, באשדוד יש עולים מ- 99 קהילות אבל ההתעסקות בעיקר עם יוצאי חבר העמים. "אני מאמינה שעולים הם עולים ולי היה חשוב לתת דגש גם לעולי צרפת שקצת שהתפזרו בין עמותות שונות וזה לא אמור להיות ככה, זה אמור להיות להם בית" עוד נושא כאוב שהיא גילתה כשנכנסה לתפקיד היה שאין כמעט תקציב עירוני: "מצאתי פה שמחלקת הקליטה עם התקציב הכי נמוך ובאמת לא ממקום רע. הסתמכו על תרומתה של שרת הקליטה סופה לנדבר שפעלה הרבה למען קליטת העולים. אבל אף אחד לא חשב קדימה לימים שתיק הקליטה לא יהיה בידי ישראל ביתנו"
ויינשטיין מציינת לטובה את מחלקת הקליטה ואת העשייה של צוות המשרד. "ביחד יחד עם שמעון כצנלסון החלטנו ללכת על פרויקטים של תעסוקה ועל מה שאני מגדירה קליטה ייעודית. בראש ובראשונה לפרויקטים תעסוקתיים". השינוי שחוללה בסדרי העדיפויות בקליטת העולים לא היה פשוט ויצר מתיחות עם חבר המועצה אלי נכט הממונה על תחום תרבות הקליטה.
ויינשטיין מדגישה כי אין מתיחות. "זו בעיה מערכתית שהחלה החלה לדעתי בדור הקודם של נציגי העולים גרשוב וגיטרמן ואני אסביר למה, בכל המדינה כל תחום העליה והקליטה נמצא תחת קורת גג אחת אם זה תרבות אם זה פנאי אם תחום פה כמו שאמרתי הוחלט לפצל את הקליטה. נוצר מצב אבסורד שהתקציב לקליטה קטן וכי תקציב התרבות גדול פי עשר. אני יכולה להגיד לך בתקציב לשנת 2020 לא נפלתי על אוזניים ערלות והצלחתי לשנות את זה".
״שמעון הוא מנטור עבורי״
איך היחסים שלך עם שמעון כצנלסון?
"מדהימים, קודם כל בשבילי הוא מנטור. אני זוכה ללמוד ממנו מה זה עבודה פרלמנטית. משהו שחסר להמון פרלמנטים צעירים וגם ברמת הכנסת וגם ברמות המקומיות .הוא באמת גם ברמה האישית עוטף אותנו, את כל ששת חברי המועצה. תומך בנו. כל פעם שאני נתקלת בבעיה מצד אחד הוא מאפשר לנו עצמאות מלאה ומצד שני הוא שם לעטוף אותנו ולהגן עלינו כשאנחנו צריכים את הפוש בשביל הדברים שלנו שקצת פחות מתקדמים, אבל היתרון המשמעותי הוא הוותק שלו, שהוא מלמד אותנו איך צריך לעבוד נכון".
וכשהוא יחליט לא לעמוד בראש הסיעה באשדוד יש מצב שאת תתמודדי?
"יש עוד 4 שנים . אמנם סניה לא צעיר אבל הוא יותר פעיל ונמרץ אני מאחלת לנו כעיר שסניה ימשיך עוד קדנציה כראש סיעה. אשדוד מרוויחה מהפעילות שלו וכמובן שזה בידיים שלו".
ראשות עיר מעניינת אותך? אישה שתהיה ראשת עיר בעיר אף פעם לא הייתה
"באשדוד יכולה לכהן ראשת עיר. אני לא שוקלת התמודדות על ראשות העיר. אולי תהיה ראשת עיר אישה, אבל אם זו אני? אני לא חושבת"
התקרית שלך עם חברת המועצה גלבר שכינתה אותך בשמות כמו דוברמן. מה תגובתך?
"לצערי הרב גלבר רוב ישיבות המועצה מפריחה סיסמאות שלא כולם מגובות בעובדות. גלבר לא הייתה מטיחה כינוי כזה לגבר שנחשב אסרטיבי אבל אישה אסרטיבית ישר נחשבת כלבה. אני חושבת שאנחנו אנשי ציבור כנציגי ציבור אנחנו צריכים לשמור על שפה מסוימת לפחות במליאה ולעיני הציבור”.
נעלבת?
"כאישה אסרטיבית אני רגילה שקוראים לי כלבה זה בסדר. קוראים לי מגיל 16 בערך. התרגלתי . אבל אני חייבת לציין לאורך כל שנותיה גלבר לא פנתה ככה לאף גבר במועצה זה עוד יותר מעצבן שזה בא מאישה וזו מישהי שרצתה להיות ראשת העיר הראשונה וזה חרה לי. זה היה בחודש המאבק באלימות נגד נשים. לכן היה חשוב לי להעמיד אותה על מקומה. אני חייבת להגיד שלמרות כל מה שהיה, אנחנו לא מסכימות ואנחנו רק יריבות בפוליטיקה. אין שום דבר אישי נגדה".
