ביום ראשון האחרון, ליוו רבות מתושבי אשדוד את רבי שמעון אבו, שהלך לעולמו בגיל 92.
רבי שמעון נולד בכפר סיפא באזור תאפיללאת אזור הולדתם של משפחת אבוחצירא עלה עם אשתו מרים ושבעת ילדיהם לאשדוד. עם עלותו ארצה החל לעבוד בבניין, ועבר קורס רצפים מטעם חברת ״סולל בונה״ שפתחה קורסים בענף הבניה.
עם סיום הקורס לרצפים עבד כרצף ברובע ג׳ (׳אשטרום׳) שהיה בראשית הקמתו. שמעון שניחן בחוש מסחרי ולא נרתע מעבודה קשה, ובהמשך רכש חנות באחד המרכזונים המסחריים עוד בהקמתן, שם פתח מכלת שכונתית, לצד מכולות אחרות. אולם תושבי השכונה העדיפו לקנות משמעון. לצידו סייע לו בנו דוד. באותה תקופה התגוררתי בבניין מעל המכולת שלו, ובני נאור שהיה בגיל 3-4 ירד מידי בוקר לקנות לחמניות ודברי חלב ושמעון היה רושם במחברת.
באותה תקופה היו משפחות רבות בקשיי פרנסה ובעיקר בשכונת ״אשטרום״, שם חלק גדול מהאוכלוסיה היו בטיפול ״לשכת הסעד״, (מחלקת הרווחה של היום).
צריך לזכור שתושבי השכונה קנו רק מצרכי יסוד כמו לחם, חלב סוכר, ושתיה קלה לבעלי אמצעים. לבטח לא משקאות כמו קוקה קולה, ולא פפסי קולה, כי משקאות אלה בכלל לא היו בארץ. בדרך כלל רק מעטים שילמו במזומן, ורובם רשמו אצל שמעון במחברת. ובסוף החודש היו משלמים. אגב, רבים מהם לא עמדו בתשלומים שמעון וספג את זה, וראה את זה כעזרה לנזקקים.
שמעון היה משכים קום לתפילת שחרית ופותח את המכולת השכונתית בשעות המוקדמות של הבוקר. הוא היה איש עבודה, שקט, לא דברן והקפיד על קיום מצוות. מעולם לא ישב במסעדות ולא בבתי קפה. לאחר שנים פתחו מכולת במרכז ב׳ צמודה לשוק העירוני, שם סייעו לו בנו הצעיר ציון.
לימים עבר להתגורר ברובע י״א, צמוד לבנו הבכור איש הנדלן וההייטק יחיאל אבו, שם התגורר עד יום מותו.
שמעון נענה לבקשת בנו לעבור לידו בגלל בית הכנסת הצמוד לביתו. תמיד הגיע ראשון לבית הכנסת ועזב אחרון. הוא לא חסך בקניית מצוות. בבית הכנסת ידעו שיש עליות לתורה ששמעון מוכן לשלם כל מחיר, כמו עליות של פרשת מתן תורה, או קריאת ההפטרה בניגון של תשעה באב. החודש, עקב אשפוזו בבית החולים היה מורגש חסרונו בעליית ההפטרות המיוחדות לימים אלה. כששמעון היה נכנס לבית הכנסת, המתפללים עמדו לכבודו, רבים ביקשו לנשק את ידו, אך הוא לא הסכים.
בתאריך 4 ליולי הגעתי לתפילת מנחה. כדרכי ניגשתי לשאול לשלומו, הבחנתי שהוא שקוע בלימודו ובתפילתו. מזמן לא זכיתי לראות זקן בא בימים שקוע בלימודו, צילמתי אותו. תמונה אחרונה, אותנטית המעידה כאלף מילים על האיש ודרכו.
בהלוויתו השתתפו מאות אנשים, מפאת הזמן הקצר לא אפשרו לרבים להספידו. ראשון המספידים היה הרב יוסף שיינין -רבה של אשדוד שעזב את מיטת חוליו ובא להספיד. ראש העירייה ד״ר לסרי דיבר בשבחו ובשבח ילדיו. בנו של לסרי – נשוי עם נכדתו של רבי שמעון. ספדו לו נכדיו, יו״ר ועד בית הכנסת אבי קינן שבו התפלל המנוח.
עם תום ההספדים הלכו אחרי ארונו מאות רבות, כאשר תקיעות שופר נשמעות לאורך כל ההלוויה כפי שמקובל בהלוויותיהם של צדיקים.
במהלך ימי השבעה ביקרו מאות אנשים, ביניהם חה״כ עמיר פרץ, ראש העירייה ד״ר לסרי, ראש העירייה לשעבר צבי צילקר, מנכ״ל אלת"א, ממ״ק ראש העירייה גבי כנפו, והרב רפאל אבוחצירא.
בנו הבכור איש העסקים יחיאל בנה בית כנסת מפואר ברובע י״ז בשם ׳אוהל שם׳, על שם ההורים שמעון ומרים. רבי שמעון זכה לחנוך את בית הכנסת. יהי זכרו ברוך!
