שנת הלימודים אוטוטו מסתיימת וילדינו היקרים ייפרדו ממוריהם עד השנה הבאה. כהרגלנו בעולם החינוך, גם זו לא הייתה שנה פשוטה, אך בעוד מנהלים זועקים שאין להם מורים וחלק מכוח האדם המועסק אינו מקצועי דיו ולכן והם נאלצים להעסיק גם סטודנטים וחסרי הכשרה בתחום, מסתבר שיש בעלי מקצוע מעולים שכל פשעם שלמדו תחומים נוספים והם מבקשים להשתכר בכבוד מעבודתם המגוונת.
כזה הוא המקרה של סמדר בוכובזה, עורכת דין ותיקה מאוד מאשדוד, כעשרים שנה, ומורה ותיקה אף יותר, המלמדת ספרות מזה כ- 29 שנה בתיכון.
לסמדר לא פחות מארבעה תארים: תואר ראשון בהצטיינות בספרות ולשון מאוניברסיטת בן גוריון, תואר בלשון עברית מאוניברסיטת תל אביב ושני תארים במשפטים, מתוכם התואר השני בהצטיינות, וכן תעודת הוראה כמובן.
קרוב לוודאי שתוכלו לדמיין את הרמה הגבוהה ואת התכנים המעניינים שעורכת דין ומורה משלבת בתחומה אך לזה מסתבר אין כל משמעות אל מול הוראת תקשי"ר, הקובעת כי שישה בעלי מקצוע שונים במדינת ישראל ובכלל זה עורכי דין ואף רואי חשבון, שמאים, מתווכים, חוקרים ומורים לנהיגה, אינם יכולים להיות מורים בישראל.
לפיכך, ביום 25.6.23 צפוי להתקיים נגדה דיון בבית הדין המשמעתי, המשך לסאגה ארוכה שהיא עוברת כבר משנת 2015.
"אבא צדקת, כי בספר טמון הסוכר"
אהבתה ודאגתה של סמדר לתלמידיה והשאיפה הבלתי מתפשרת לשלב הוראה עם עריכת דין נובעות אולי מילדותה, אז העוני היה מנת חלקה. היא נולדה לאב שרברב, שסיים כיתה ט' והשתכר מתחת לקו העוני ולאם עקרת בית. אהבתו הגדולה של אביה לעולם הספר והעצמתו לילדיו, שילמדו וכך יתקדמו, הובילו כנראה להצטיינות היתרה.
עם פטירתו של אביה, סמדר חקקה על קברו בגיל 25 כי "כל הכבוד לאבא, אשר לא חסך בספר במחסור ורעב, לבוש בלואים בילדותי, ישבתי בשפת השורות, וכל השאר לא חשוב, כמו אבא אז וספר בין אצבעותיו ואמר: פה טמון כל הסוכר שבעולם"(מתוך "כל הכבוד לאבא/פרץ בנאי), וזה אולי יסביר את החלטתה להיאבק "למען ילדי ישראל, תלמידיי, אשר תמיד היו היהלומים על צווארי ולמענם אני עושה מאבקי זה".
במאבק המשפטי, היא כבר מלווה בעורכת דין מטעם ארגון המורים, עו"ד רווית שחמון, ועד עתה כבר הצליחה לרתום למאבקה את לשכת עורכי הדין, את ארגון ההורים, והיא שואפת לצרף גם את לשכת רואי החשבון.
בכתב התובענה שהגישה נציבות שירות המדינה נגד סמדר, נכתב כי: ""הנאשמת" החלה לעבוד במשרד החינוך בשנת 1995, כמורה לספרות בחטיבת הביניים במקיף ז'. היות שעובד אינו רשאי לעסוק בעבודות פרטיות מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר, יש בכך עבירה על חוק שירות המדינה. לפי ההוראות… עובד הוראה אינו יכול לעסוק בעבודה נוספת אלא אם הגיש בקשה וקיבל היתר.." עוד נכתב כי בתחילת 2016 הגישה סמדר בקשה לקבלת היתר עבודה פרטית בעריכת דין אך בקשתה נדחתה ונקבע כי עליה להפסיק לאלתר עבודתה כעורכת דין… במעשיה פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הנחיות שניתנו לה על ידי הממונים והתנהגה התנהגות שאינה הולמת".
רווקה אשר הקדישה את חייה למען התלמידים
בתשובתה לתובענה, אשר הוגשה על ידי עורכת הדין שחמון , נכתב: "אבסורד! הנאשמת היא עורכת דין מצטיינת, אשר לא תוכל להגיש בקשה להיתר עבודה פרטית.. כשאין כל ניגוד עניינים… תחת פגיעה אקוטית בחוק יסוד חופש העיסוק, ובעוד שנהג משאית זבל או רקדנית יוכלו להגיש.. " בתשובה הודגש כי "המאבק אינו בעניינה של הנאשמת אלא מאבק איתן למען ילדי ישראל, אשר ראויים לקבל את המורים הכי טובים!… אילו הפילוסוף הענק אריסטו היה גם מורה וגם עורך דין, הוא לא היה מתקבל לעבודה במשרד החינוך.. תפקידו של בית הדין לענייני עבודה בתיק זה הוא נדיר, לקבוע את גורלה של מדינת ישראל ואת איכות מוריה.. דווקא כעת, כשמשרד החינוך מציין שהוא צמא למורים איכותיים.. "
בתשובתה לתובענה מציינת סמדר כי רק בשנת 2015 שונה חוזר מנכ"ל ומשנת 2017, כאשר כבר עסקה בשני המקצועות שנים רבות, החלו לזמן אותה ל"חקירות צולבות". באחת החקירות בשנת 2017 זומן יו"ר ארגון המורים רן ארז וכך אמר: "אני מכיר מורים שמחלקים לחם ועיתונים ועובדים כנהגי מוניות על מנת להשלים הכנסה". היא אף טוענת לאבסורד כאשר קרימינולוג, כלכלן ומנהל עסקים יכולים לעסוק בהוראה לעומת עורך דין ורואה חשבון, אשר עליהם הדבר נאסר.
עוד נטען בתשובה, כי שלושים שנה "הנאשמת נתנה מעצמה את נשמתה, לבה והשכלתה, וויתרה על ממונה למען האידיאל: ללמד את ילדי ישראל, שהרי אילו ישבה במשרדה ביומיים הללו הייתה מרוויחה בוודאי הרבה יותר. הנאשמת, רווקה ללא ילדים, הקדישה את חייה לילדים שלימדה ובמשך 29 שנים לא יצאה אפילו ליום הצהרה אחד ובקושי קיבלה 15 ימי מחלה.
בנוסף טענה כי אין כל ניגוד עניינים, שכן היא מלמדת ספרות ומעולם לא תבעה את משרד החינוך, ומעולם לא ייצגה מורה או תלמיד. בנוסף לכך גם בתי המשפט כיבדו אותה ולא קבעו דיונים בימים בהם היינה מלמדת, "מתוך הערכה לפועלה בתחום ההוראה". עוד צויין כי "רק למען תלמידיה היא מוכנה להיאבק, למען אותו ילד שרץ לקראתה משערי בית הספר כשהוא מייחל לחיבוק, ולמען הילדה שלא מאמינה ביכולותיה והמורה סמדר מזכירה לה אותן.
הנאשמת טוענת שמשרד החינוך איפשר לה לעבוד השנים ארוכות ולא פיטר אותה ורק כאשר ביקשה לפרוש, שלושה חודשים לפני יציאתה לפנסיה, החלו התובענות כנגדה. היא אשר נולדה להיות מורה, בגוף ובנשמה, בכישרון רב, ברטוריקה, כריזמה וחוש הומור, "שגורמים לילדים ללכת שבי אחריה", תיאלץ כעת להיאבק בבית המשפט על זכותה הבסיסית לעבוד ולהצטיין בשליחות שאין כמותה.
ה"רובין הוד" של עולם החוק
סמדר, עם יד על הלב, עדיין יש לך תקווה שהחוק ישתנה?
"אכן יש לי לא רק תקווה שהחוק ישתנה אלא שאני מאמינה שראוי שישתנה. לשכת עורכי הדין תומכת בי. ארגון המורים תומך בי. וכעת צריך להילחם על הצדק ועל האמת. צריך להילחם על שינוי. למען עתיד המדינה למען התלמידים שלי."
האם בזמן כלשהו במשך השנים חשבת לוותר על אחד המקצועות?
"אני מגשימה שני חלומות ילדות: להיות מורה ועורכת דין. זו זכות גדולה לחנך את ילדי ישראל ואני עונדת אותם כיהלומים על צווארי. כילדה קטנה הייתי גונבת גיר וספוג מהכיתה ומלמדת את הילדים השכנים כשהם יושבים על פתח הדלת הסגור של יציאה מהמקלט ואני כותבת על דלתות של החשמל. בכיתה ט – הגשתי עבודה שנתית בתושב"ע הנושא היה: "דיני שמיטת כספים בדין העברי". קיבלתי 100. המורה האמינה בי שנועדתי להיות עו"ד! המשפט שאני נושאת בליבי כעו"ד :"מארץ תצמח אמת ומשמיים ישקף הצדק ובמקום בו ארץ ושמיים נפגשו חסד ושלום נשקו". כך שתמיד תמיד ראיתי עצמי כאישה מאושרת שזכתה להגשים שני חלומות קסומים ומתוקים."
מה המסר שלך לכל מי שרוצים לשלב הוראה עם תחומים אחרים אך חוששים?
"המסר שלי – תגשימו את החלומות! החיים קצרים. תנועו קדימה ובהתמדה. הוראה היא שליחות. הוראה היא להיות פסל – לקחת את הלב של ילד קטן ולפסל אותו לאהבה, לערכים למוסר להצטיינות. למען העתיד."
ולסיום, מה החלום שלך לאחר שתפרשי ממשרד החינוך?
"אחד החלומות שלי לאחר שאפרוש ממשרד החינוך – לפתוח "בית ספר לאהבה". השאלה הגדולה היא מהי אהבה? אני מאמינה כי אם ישקיעו כ50 אחוז בבתי הספר באהבה, חינוך, מוסר, משפחה, יושרה, כנות, אמת, פשטות, צניעות, הומור ואומץ לב – התלמידים שלנו יהיו מצטיינים! פשוטו כמשמעו בכל המקצועות. ואני בהחלט מתכוונת למקצועות הריאליים/טכנולוגיים מחשבים וכדומה.לא תאמיני כמה רחוק ניתן להגיע בזכות תקווה ואמונה! לשמש דוגמא ומופת זו זכות. ככלות הכל אני בעלת ארבעה תארים".
"וכמובן שאמשיך את חלומי להיות "רובין הוד" לחייבים בהוצאה לפועל, חדלות פירעון ופשיטות רגל לשיקום אמיתי בחיים, אנשים ראויים לחיות ! המלחמות שלי בבתי משפט היו ועדיין שם דבר, ומה שנותר לי כעת הוא להילחם למען אידיאל ראוי – שמורה יוכל להיות עו"ד במדינת ישראל. למען המדינה!"
