את המבט המתרגש והגאה בעיניים של ענבל כאשר היא מצטלמת, אי אפשר לפספס, והפעם לא רק בגלל ששוב הוציאה תחת ידיה קולקציית שמלות כלה מרהיבה והיא חוגגת את השקת הקולקצייה לשנת 2024, ועוד בעיצומה של מלחמה ומצב לא פשוט, אלא בעיקר משום שבתה אמה מצטרפת לצוות הדוגמניות האיכותיות שלה.
הבת אמה, היא רק בת 16, ומעלה בי זיכרונות. היא קרובה מאוד לגיל שבו ראיינתי לראשונה את ענבל דרור, עדיין אשה פטיט, רזה וקטנה בג'ינס וקוקו, חייכנית ונטולת מניירות, חביבה ופשוטה, כאשר עדיין עיצבה שמלות בחדר קטן במרתף בבית הוריה באשדוד ועוד לא ידעה עד כמה תהיה ממותגת ומפורסמת, אך כבר אז בתוך תוכה חלמה בגדול כמובן.
ענבל (49) נשואה לאייל, מנכ"ל החברה שלה, גדלה למשפחת דרור האשדודית השורשית, הבכורה בין שלושה. ילדות פשוטה מול הים, עם הרבה מחברות ציור, שבהן הכינה את הסקיצות הראשונות, אך עם לימודים מוגברים בפיזיקה ומתמטיקה, כמו שההורים ביקשו. בשלהי השירות בצה"ל ניגשה לבחינות ב״שנקר״, התקבלה והתחילה מייד, לא לפני שעברה מסע שכנועים עם ההורים, שידעו שבתם מוכשרת אך חששו שזה לא המקצוע הטוב ביותר עבורה..
ב״שנקר״ פגשה מעצבים מוכרים, חלקם נשארו חברים, ובעיקר הייתה ה"אשדודית", ועבדה בכמה עבודות במקביל כדי להתפרנס. לא תאמינו אך היא מכרה נעליים בשיינקין, מילצרה בקייטרינג, ניקתה חדרי מדרגות. בשנה השנייה כבר תפרה בעצמה שמלות כלה לפי הזמנות. ההתמדה השתלמה, העתיד החל להירקם, ובתום הלימודים טסה ענבל לאיטליה להתמחות בבית ׳רוברטו קוואלי׳. כאשר שבה לאשדוד היה ברור שהיא יוצאת לדרך כעצמאית בתחום שמלות הכלה.
ענבל כאמור התחילה לעצב רחוק מאור הזרקורים. היא והכישרון שאיתו נולדה והמשיכה לבדים ולעיצובים. הלקוחות זרמו כבר מהתחלה. חברות, מכרות ולאחר מכן סלבריטאיות מהארץ ומהעולם. כעבור שנים ענבל פתחה סלון ענק באשדוד, אחר כך בתל אביב, כאשר ההצלחה גדלה והשמלות כיכבו בתצוגות בעולם ובעיתוני אופנה נחשבים, החזיקה צוותים בינלאומיים שחלשו על ימי מכירות מוצלחים בפריז, שיקגו, לונדון, סידני, מיאמי ועוד. עם התרחבות הרשתות החברתיות התקבלו גם הזמנות מהאמירויות, מלבנון ודובאי, כמובן שלא כולן נחשפו בגלוי, עוד בטרם נחתמו הסכמי השלום.
מי שלא מאמין איך הדברים זורמים לענבל במקריות ובפשטות, יצחק לשמע הסיפור על מרק אינגרם, גורו שמלות הכלה הגדול בארצות הברית. לקראת הפגישה בין השניים החליטה ענבל לעשות הליכה, וכך פגשה בו עם קוקו ונעלי ספורט, בלי שום התפנפנות. כזו היא, כישרון, עבודה קשה והרבה ברכה משמיים.
בייחודיות שלה, ענבל שומרת בדרך כלל על עמימות ושמה את העיצובים בפרונט, כאשר היא פחות אוהבת את היחצנות וההשקות ומעדיפה את הבית עם הבעל והילדים. משום כך לגמרי לא מובן מאליו השילוב של בתה אמה בצילומי הקולקציה החדשה.
מי שכן מפורסמות הן רבות מהיפות שהתפרסמו בעיצוביה, ביניהן כוכבות בינלאומיות כמו לארה ואיוונקה טראמפ, ג'ניפר לופז וביונסה, וישראליות כגון רותם סלע, שרון גניש, שירלי בוגנים, מרינה קבישר, שלי חזן, מורן אייזנשטיין, חן שילוני, קארין כהן, שונית פרג'י , ריטה ועוד המון.
בכתבות מהעבר נכתב על ענבל שהיא מגלגלת עשרות מיליונים בשנה. כישרון, חריצות וברכה מן השמיים כבר אמרנו?
אם ובת– צילומי הקולקציה החדשה 2024
ההפקה המדוברת התקיימה ממש כאן, כחול לבן, כאמור בעיצומה של מלחמה ובתקופה של חוסר ודאות. דבר אחד התחזק בעם ללא ספק, הרצון להתחתן ולהקים משפחות ולנטוע עוד ועוד שורשים בארצנו האהובה והמדממת. על סגנון הקולקציה אפשר לומר בשתי מילים- ענבל דרור. ובקצת יותר משתיים, קולקציית השמלות של ענבל דרור מתאפיינת בקווים הנקיים, מעוטרים במוטיב הפנינים הקלאסי, בדים עם הרבה רקמה בעבודת יד, זרימה הרמונית. בצילומים שתועדו באתר "וואלה" רואים כאמור את ההתרגשות והגאווה בעיניים, כשענבל מביטה באמה הבכורה שלה.
ענבל כמובן רואה בה הכי יפה שיש, נבוכה מעט כשבתה לובשת שמלות מהזן החשוף ויש גם דמעות כשהיא מדמיינת את אמה לובשת את שמלת הכלה לחתונה האמיתית שלה. אמה מצידה, בת 16 טיפוסית, אומרת שהיא מתרגשת להיות חלק מהעשייה של אמא ומוסיפה בהלצה שזו גם דרך טובה להבריז מבית הספר..
אמה היא הבת הבכורה במשפחת דרור-חיון, יש לה אח נוסף בן 11. אמה בת 16 תלמידת מקיף ט' במגמת מוזיקה וכימיה, "התחומים שאני הכי אוהבת".
ש. נו… אז איך זה להיות הבת של ענבל דרור המעצבת המפורסמת?
"האמת.. זה די רגיל בשבילי… יש אנשים שנכנסים לשוק כששומעים שאני הבת שלה, חלק מתפלאים כי שמות המשפחה שלנו שונים (אמה רשומה תחת שם האב חיון)."
ש. לדעתך, ירשת משהו מהכישרון העיצובי של אמא?
"אני אוהבת להתלבש בעיקר בג'ינס וסוודרים… ודי טובה בציור… אם זה נחשב".
ש. ובשעות הפנאי, מאיירת ומעצבת בגדים?
"דווקא לא. אוהבת לנגן עם חברים, פעילה חברתית בתנועת נוער המד"צים".
ש. איך עברה עלייך תקופת המלחמה?
הייתי הרבה בבית, הסתגרתי, כמו כולם. וכששאלו מה שלומי לא תמיד ידעתי מה לענות. בואי זה לא היה סבבה."
ש. מתי הייתה הפעם הראשונה שבה התנסית בדוגמנות?
"בכיתה ז' זו הייתה הפעם הראשונה שבה הצטלמתי לקולקציה של אמא בניו יורק. אמא העלתה את הרעיון, סוג של מתנת בת מצווה ואני זרמתי עם הרעיון, אמרתי סבבה. הייתי גם רשומה בזמנו לסוכנות דוגמנות. הפעם השנייה היא הצילומים לקולקציה של אמא בארץ".
ש. ואת חושבת על קריירה של דוגמנית?
"מניחה שכשיזדמן לי אז אנסה, אך זה לא מה שארצה לעשות בחיים".
ש. גאה באמא?
"גאה מאוד. באמא, בעיסוק שלה. זה לא קל להיות מעצבת בינלאומית, אני רואה ויודעת מקרוב שהמקצוע לא פשוט".
ש. זוכרת כילדה ימים ארוכים שאמא לא הייתה בבית?
"המון פעמים, כשהייתי ילדה הייתי שואלת את אבא ׳איפה אמא׳, אבל תמיד הבנתי שזה נטו בגלל עבודה והערצתי אותה על זה שהיא עובדת קשה".
ש. כבר נתקלת בחברות שמבקשות מאמא לעצב להן?
"חברות לא, אבל דווקא מורות סיפרו לי שאמא עיצבה להן שמלה, וזה כיף לשמוע".
ש. לאן פנייך מועדות?
"כרגע אני מתעניינת בתחום הצבא. בודקת איך אני יכולה להתמיין לגלי צה"ל. יש בי את הפן התקשורתי, אולי דוברות, אולי מפיקה מוזיקלית. איפה שישימו אותי אני אשמח. יש עוד זמן."
ש. ואחרי הצבא?
"מניחה שאזרום עם כיוון התקשורת אם השירות הצבאי יהיה שם, או שדווקא אעדיף משהו בתחום המדע והכימיה כי אני אוהבת וטובה בזה".
ש. אז לא תיכנסי לתחום עיצוב השמלות?
"לא חשבתי על זה, אני משאירה את זה לאמא".
