סגירת מעגל. אחרי שני עשורים. השבוע, 21 שנה אחרי יציאת צה"ל מלבנון, לאחר מערכה של 18 שנה עם מאות הרוגים ואלפי פצועים, החלו השבוע לחלק אות מערכה של מלחמת לבנון. מדובר במי שנלחם במערכה למן מבצע של"ג החל מ-30.09.82 ועד 24,05,2000.זאת לאחר שבנובמבר אשתקד אימץ הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי, את ההמלצה להכיר בלחימה בדרום לבנון ורצועת הביטחון כאחת ממלחמות ישראל.
בטקס מרשים שהתקיים ביום שלישי השבוע במחנה הרצוג (גלילות) נכחו שר הביטחון, בני גנץ, ראש המטה הכללי, רב-אלוף אביב כוכבי ובנוכחות חברי פורום מטכ"ל. בטקס נכחו גם מפקדים בכירים במילואים הזכאים לאות, נציגי משפחות שכולות, אנשי צד"ל וחברי הוועדה שהחליטה על הענקתו.
סמל צחי איטח ז”ל, החלל האחרון בלבנון
תחילה הוענק האות לרמטכ”ל, אשר קיבל את האות מידי הרמטכ"ל האחרון ששירת בלבנון רא"ל במיל ושר הביטחון בעבר שאול מופז. לאחר מכן העניק הרמטכ"ל כוכבי את האות לשתי משפחות חללים, שהפכו לסמל של המלחמה. למשפחתו של תא"ל ארז גרשטיין ז"ל, החלל הבכיר ביותר במערכה. גרשטיין ז"ל היה מפקד יחידת הקישור ללבנון ונהרג ממטען צד בעת השהייה ברצועת הביטחון. האות הוענק גם למשפחתו של סמל צחי איטח ז"ל, החלל האחרון על אדמת רצועת הביטחון, שנהרג זמן קצר לפני היציאה מרצועת הביטחון. צחי ז"ל לחם בפלוגת ההנדסה של חטיבת 'גבעתי’, היחידה אותה הקים אביו אל"מ במיל׳ אריה איטח. צחי ז"ל נהרג מפגיעת טיל נגד טנקים בעמדה בה שהה.
לטקס הגיעו משפחת איטח, יפית אומנית וציירת שמנציחה את צחי ז"ל בתערוכות ציורים וכן בספר ילדים. "יום הולדת למדינה" ואריה המשמש כיום כקב"ט עיריית אשדוד וילדיהם. ניכר היה שהמעמד מרגש אותם מאוד. הרמטכ"ל כוכבי העניק להם את האות. "השבוע סגרנו מעגל" אומר אריה איטח בהתרגשות, "צחי נהרג לפני 21 שנה על הבופור. ב- 11.02.2000 הוא היה ההרוג האחרון . במשך כל השנים האלה חשבנו שצריך לתת אות מערכה כמו כל מלחמה אחרת, כי זו הייתה מלחמה. החבר׳ה ישבו שם ברצועת הביטחון בתוך המוצבים, שמרו על גבול הצפון מחוץ לגבולות המדינה וניהלו מלחמת גרילה עם החיזבאללה. באותה תקופה לצערנו הרב כל יום בטלוויזיה היו שידורי הלוויות של חללי צה״ל ופצועים ומשפחות מודאגות. ובאותה תקופה היה גם שלב שבו אנשים פחדו שיבואו מקצין העיר לדפוק להם על הדלת. אנשים ברחו מהבתים שלא ידפקו להם על הדלת”.
לדברי אריה, מדובר במלחמה נשכחת ובמשך שנים הוא נלחם עם עוד אנשים להכרה במלחמה. ״לצערנו מאז אף אחד לא ניסה להרים את מתן אות המערכה. זו הייתה מערכה והיו צריכים לשמר אותה ולהנציח אותה לדורות הבאים, כי נפלו שם חיילים ונפצעו שם והיו לוחמים שחזרו הביתה. אף אחד לא דיבר על זה. בשנים האחרונות פנינו לכל מיני גורמים. פניתי גם לגבי אשכנזי, שיפעלו להעניק אות הערכה. רון לשם כתב ספר ״אם יש גן עדן״, שתיאר את המערכה הזאת. בעקבות הספר נכתב גם סרט שנקרא ׳בופור׳ – המבוסס על צילומים שצחי עשה עם החברים שלו עם מצלמת וידאו שקניתי לו כשהיה בתיכון לקראת איזה טיול. והוא הנציח את הרגעים ש הם היו ביחד ההוואי של המוצבים הספר והסרט היו שני מופעי הנצחה שנכתבו במשך השנים . והם הנציחו את המערכה הזאת. אבל, אף אחד לא נתן לה את העוצמה והכבוד הראויים לבנים שהיו שם. שרדו ונפלו ונפצעו . ובאמת בשנה וחצי האחרונות נקבעה ועדה שבראשה עמד שאול מופז שר הביטחון והרמטכ״ל בני גנץ וגבי אשכנזי ואחרים והסיכום של הוועדה, הועבר בחקיקה שיינתן אות מערכה למשתתפיה. הוועדה קבעה כללים למי יקבל את האות ואנחנו הוזמנו בטקס הוענקו לשתי משפחות שכולות״.
אריה איטח: "התרגשתי וגם הזלתי דמעות"
איך ההרגשה?
"אנחנו מאוד גאים ונרגשים לפתע , כל הרגשות של כאב וצער שהיו כל השנים חזרו אלינו, ליפית אשתי, לילדיי ולי. אבל שמחנו מאוד לקבל את האות בשם צחי. הטקס היה מרגש והרגע הכי מרגש בערב כשהגעתי הביתה, הוצאתי את כרית הנופלים של צחי והוספתי את האות שקיבל, תוך התרגשות והזלת דמעות, כי בסופו של דבר לא רק אנחנו אלא כל המשפחות השכולות מבינות שהבנים שלהן נפלו במערכה שלא תשכח, שהייתה לה תכלית, והאות הוא סמל של כבוד ללוחמים שהיו שם ולמשפחות הנופלים. אני חושב שזה היה נכון וראוי וכל הכבוד למי שהחליט בוועדה להעניק את האות. זה עשה לנו סגירת מעגל ואנחת רווחה״.
