בעקבות הכתבה משבוע שעבר, בה בחרנו את עשרת הכובשים האשדודים הגדולים בכל הזמנים, קיבלנו הרבה מאוד תגובות, הסתייגויות, מחמאות וגם ביקורות, חלקן בצדק. מחיפוש מעמיק בתוך התגובות והצמדתן לעובדות מצאנו חלוץ אשדודי נוסף שנכנס לרשימת עשרת הכובשים שלנו ומדובר בחלוץ בן ה-32 רן בן שמעון, שכבש 94 שערים בקריירה עד כה. רן הוא בנו של כדורגלן העבר האגדי, מירו בן שמעון והוא רביעי מבין שישה אחים, כאשר אחיו הבכור חן, היה שחקן מוכשר בעברו ואילו אחיו השני, אמיר, נחשב לאחד מהמגנים הטובים בליגה הלאומית, לאחר שסיים כמלך הבישולים בעונה שעברה, עם עשרה, במדי הפועל רעננה.
רן בן שמעון גדל וכיכב במחלקת הנוער של מ.ס אשדוד וכמו רבים ומוכשרים, לא מצא בקבוצה הבוגרת את מקומו והחל לנדוד ברחבי הארץ. תחילה מצא את עצמו בשנת 2011 בהפועל ראשל"צ מהליגה הלאומית וגילה ניצוצות מהכישרון שלו כשהיה שותף לעלייה לליגת העל תחת המאמן ניסן יחזקאל. בעונה שלאחר מכן עבר לעירוני בת ים, גם כן מהליגה הלאומית ובגיל 19 בעודו חייל בשירות חובה, סיפק את עונת השיא בקריירה שלו, כשהרשית 17 פעמים והיה לאחת מתגליות העונה. בעונה שלאחר מכן לא שיחק רוב העונה בשל פציעה ובחצי עונה במדי הפועל בני לוד מהליגה הלאומית בשנת 2014 חזר לעצמו וכבש 5 שערים. את העונה הבאה פתח טוב בלוד, כבש 9 שערים, עבר להפועל ר"ג באמצע העונה והוסיף למאזנו 8 נוספים ובכך הפך לאחד החלוצים הכי לוהטים בליגה הלאומית. מסע הנדודים המשיך עם מעברים למכבי יבנה ולבית"ר ת"א/בת ים מהלאומית, ועונות לא מספיק טובות שהסתיימו עם 5 ו-6 שערים.
בשנת 2016 החליט רן בן שמעון לעבור לשחק בליגה א' וחתם במ.ס כפר קאסם, במדיה כבש 17 שערים ושבר את שיאו האישי בשערים לעונה. אחרי גיחה קצרה לליגה ב' במדי שמשון טייבה, מצא רן בית חם במכבי שעריים מליגה א' דרום, בה שיחק 3 עונות וכבש 28 שערים. בעונה החולפת שיחק במ.ס רמלה ובהפועל קרית אונו מליגה ב' וכבש 9 שערים. בשנים האחרונות הוא עובד בבנק 'דיסקונט' במשרה מלאה ומטבע הדברים, זמין לשחק רק בליגות א' ומטה. "את ההחלטות שלי אני מקבל בהתאם לעבודה ולא להיפך" מסביר לנו רן את המעברים האחרונים שלו.
בראיון מיוחד למדור הספורט של "השבוע באשדוד" מספר לנו רן בן שמעון, נשוי פלוס ילדה בת שנה, על הקריירה שלו ("בשנים הטובות לא קיבלתי מספיק חשיפה"), על הקשר עם אבא ("מלווה אותי מגיל 8"), על אבהות ("אין אושר גדול מזה"), על העתיד ("נחכה להתפתחויות"), על הזכות להימנות ברשימת עשרת הכובשים האשדודים הגדולים בכל הזמנים ("עברה בי סוג של צמרמורת") ועל השער הכי גדול בקריירה שלו ("טירוף שלא אשכח לעולם").
"לגבי קבוצה לעונה הבאה, עדיין מוקדם לדעת. בעזרת ה' נחכה להתפתחויות ובקרוב אנחנו נדע". פותח בן שמעון את השיחה שלנו ומסכם את העונה: "מחלק את העונה האחרונה לשני חלקים. החצי הראשון באמת היה טוב מבחינתי. התחלתי את העונה במ.ס רמלה בליגה ב'. כבשתי 9 שערים והצלחתי להשתלב ועזרתי לקבוצה מבחינת צבירת הנקודות. עד שהתחילו שם בעיות שפשוט לא יכולתי להישאר שם, אז עברתי לקרית אונו. זה מקום טוב, אנשים מאוד טובים. הקבוצה עצמה לא התאימה לי. הגענו לפלייאוף. אבל מבחינה אישית וכיבוש שערים, זה היה פחות טוב."
הכל נשאר במשפחה
איך זה לגדול במשפחה של כדורגלנים?
"כיף גדול. מעניקים השראה אחד לשני, מתווכחים, מעצימים וגורמים לתחרות סמויה מהבחינה הזאת. הקשר עם אבא הוא קשר מיוחד. אבא מלווה אותי מגיל 8. בכל חוזה הוא יושב איתי וסוגר וחותם והוא הכל. מלווה אותי לכל אימון אם זה היה בילדים ובכל משחק שהוא נמצא ונוכח. אני מקבל ממנו גם ביקורת… בעיקר ביקורת בונה. איפה לשפר, מה לשפר, מה לתקן וגם מה היה טוב."
ש. אתה מרגיש שלא קיבלת מספיק חשיפה בקריירה?
"לא אשקר את עצמי ובטח לא אותך. אני חושב שאני לא מקבל מספיק חשיפה. גם כשהייתי בשנים הטובות שלי בקריירה, כשהייתי צעיר, בגיל 19 ובגיל 23. בשלוש-ארבע שנים הטובות שלי בליגה הלאומית, כשסיימתי עם 18 שערים ו-16 בעונה השנייה, לא קיבלתי מספיק לטעמי חשיפה, שהייתי אמור לקבל. חשיפה פחות מעניינת אותי אם זה כתבה פה או כתבה שם. מה שעניין אותי זה שפשוט מי שהיה צריך להסתכל על זה ולראות את זה באור חיובי ולהגיד 'יש לנו פה משהו ואפשר לקדם את הדבר הזה'. אז לא עשו ולא התייחסו, אז זה מה שיותר אכזב אותי מכתבה בעיתון כזה או אחר. אבל גם עם זה השלמנו ולהיפך, זה רק חישל אותי והכניס בי מוטיבציה להוכיח קודם כל לעצמי, מה אני באמת שווה ומה אני יכול לתרום. אני חושב שזה דווקא עזר בקטע הזה."
מה הגול שאתה הכי זוכר בקריירה?
"קשה לי להיזכר בגול אחד. מה שעולה לי כרגע זה גול כשהייתי שחקן בכפר קאסם, בליגה א', בפלייאוף, במשחק מאני טיים בפלייאוף. היה לנו משחק חוץ בנצרת עילית וכבשתי את ה-1:0. זאת הייתה הרגשה שלא אשכח הרבה זמן. המגרש היה מפוצץ עד אפס מקום אני זוכר. הקהל של כפר קאסם הגיע בהמוניו ומילא חצי מהאצטדיון. ובאמת, הטירוף שהיה אחרי הגול אני לא אשכח לעולם".
"כיף ומחמיא לדעת שעשיתי משהו בקריירה"
דעתך על רשימת עשרת הכובשים של אשדוד? כמה זה מחמיא להיכנס אליה?
"זה תמיד מחמיא וכיף לדעת שאתה חלק ממשהו. בטח חלק מדבר כזה גדול של להיכנס לעשרה הכובשים של אשדוד, לצד אגדות. מאוד מרגש. כששמעתי על זה עברה בי סוג של צמרמורת. ולדעת שבכל זאת עשיתי משהו בקריירה הקצרה ששיחקתי בה, אם זה בליגות הבכירות וכרגע בליגות הפחות בכירות. הרגשה טובה וזה כיף גדול. סיפוק גדול. כל שחקן שם זה אגדה בפני עצמה. לראות שמות גדולים כמו אלון חזן, ברוך דגו, עידן שריקי, יגאל זריהן. זה בעצם אנשים שגדלת עליהם והערצת ולמדת מהם הרבה. כיף להיכנס לרשימה הזאת."
מי השחקן הכי טוב ששיחקת איתו? המאמן הכי גדול שאימן אותך?
"זאת לא בחירה קלה. היו הרבה שחקנים טובים ששיחקתי נגדם ומולם. אם אני צריך לבחור אז זה עלי מוחמד שמשחק במכבי חיפה. שיחקנו יחד בבית"ר ת"א בליגה הלאומית לפני קרוב ל-6 שנים. זה היה פשוט חוויה של שחקן. לא הבנתי מה הוא עושה בליגה הזאת בכלל ותמיד הייתי אומר לו שהוא חייב להגיע לקבוצה גדולה בליגת העל. ועובדה שצדקתי. לגבי המאמן הכי טוב, היו כמה. אבל אם אני צריך לבחור מאמן שקידם אותי והייתי לי טביעת אצבע לגביו זה איתי מרדכי, שאימן אותי כשהייתי ילד בבת-ים. זו הייתה עונה ראשונה שלי בבוגרים ועשיתי פשוט עונה נפלאה וסיימתי עם קרוב ל-18 שערים, הרבה בזכותו. העבודה שלו וההכוונה שלו, מה גם שהוא היה חלוץ גדול. זה מאוד עזר לי."
איך זה עבורך להיות אבא?
"המתנה הכי גדולה שיכולתי לקבל. אין כיף גדול מזה. אין אושר גדול מזה ואין סיפוק גדול מזה. זה מלמד אותך הרבה דברים ומכניס אותך לפרופורציות בחיים וזה כיף גדול".
