״בערב יום השואה סיפרתי את קורות הגבורה של הוריי בשואה, בבלורוסיה, ל-60 איש שהתכנסו בביתה הנאה של לילי כנפי במסגרת "זיכרון בסלון״, זו השנה השמינית. אימי, שגדלה במשפחה חרדית ואמידה בת 17 ילדים, הצטרפה, ללא ידיעת הוריה, ל"השומר הצעיר", במסגרתו גם עברה הכשרה, שכללה שימוש בנשק וחומר נפץ, לקראת העלייה לארץ. פריצת המלחמה דחתה את עלייתה. כשחזרה הביתה לא הצליחה לשכנע את אביה שעליהם לברוח ליערות כי הגרמנים מרכזים יהודים במחנות. ביודעה ששעון החול אוזל, החליטה להציל לפחות את אחיה הצעירים ביותר, בת ושני בנים, שישנו באותו חדר. בעזרת המשרתת הנאמנה היא הכינה מזון ומים והצטיידה בתכשיטי המשפחה ובכסף מזומן שהיו בכספת. באישון לילה העירה את אחיה כנגד רצונם, הלבישה אותם בבגדים חמים, סכרה את פיותיהם כדי שלא יעירו את יתר בני הבית, קשרה אותם בחבל זה אל זה ואליה, ואחרי צעידה של יומיים במעבה היער שהיה מכוסה בשלג גבוה, הם חברו לפרטיזנים של האחים בלסקי. ארבעתם היו היחידים ששרדו. אבי, גדל במשפחה אמידה, משכילה וציונית בת 7 ילדים ששמרה על שורשיה היהודיים. כשהגרמנים כבשו את האזור הצליחו בני משפחתו, להתקבל לעבודה במפעל שייצר חומרי נפץ עבור הצבא הגרמני, מה שהעניק להם מזון וביטחון יחסי. בפשיטה של הגרמנים על המפעל כדי לאתר יהודים הצליח אבי לברוח ליער. אחרי ריצה ממושכת נותר באפיסת כוחות והתעלף כשהשלג נערם עליו.
למזלו עברה שם קבוצת פרטיזנים, בראשות אימי, שנשאה אותו קילומטרים רבים למחנה וזאת לא לפני שנוכחו לדעת שאבי, שכמעט קפא למוות, הוא נימול. הוא היחיד ממשפחתו ששרד. בשיאה מנתה קבוצת בלסקי 1,236 יהודים, כ-70% מהם נשים, ילדים וקשישים וכ-150 לוחמים, בהם הוריי, שהשתתפו בפעולות נגד הגרמנים ומשתפי הפעולה. אני נולדתי בגרמניה, אחרי המלחמה, בלנדסברג שהקימו בנות הברית, במקום מחנה ההשמדה שפעל שם. 10 חודשים לפני קום המדינה עלינו, לארץ בספינת מעפילים. האח הצעיר ביותר של אימי עלה בספינת מעפילים מספר חודשים לפנינו. למגינת ליבה של אימי 2 אחיה האחרים נסעו לארה"ב וחברו לבני משפחה שהיגרו לשם לאחר מלחמת העולם הראשונה״.
ליוו את הערב הזמרת הזמרת אופק אסולין והנגן שחר צברי.
