בעוד כחודש עמדה שחף אפרת פלד לחגוג יום הולדת 50, אבל שירת חייה נקטעה באחת לפתע. היא נפטרה בפתאומיות ביום רביעי, ערב יום הכיפורים, כתוצאה מאירוע בלב. כוחות ההצלה ניסו שעה ארוכה להחיות אותה, אך נאלצו לקבוע את מותה.
שחף ז"ל ממייסדי ומובילי קהילת האומנים בעיר, הייתה מוכרת ומוערכת מאוד. הן כאומנית והן כמקעקעת מצליחה. במסגרת פעילותה בחברה העירונית לתרבות ופנאי אשדוד, היא לקחה חלק פעיל בהפקת אירועי תרבות ופעלה לקידום האמנות והאמנים בעיר. היא הייתה ברוכת כישרונות ציירת ופסלת לרבות פיסול בחוף הים. הידיעה על מותה התקבלה באשדוד בהלם גדול. האישה בעלת שמחת החיים, הדעתנית ועם החיוך שהיה סימן היכר שלה איננה. ורבים התקשו לקבל את זה. בין הרבים שספדו לה ברשתות החברתיות גם הסופרת ורדה גנזך שאשתקד בימי הקורונה ערכה עם שחף ז"ל ראיון מרתק "שחף יחידה ומיוחדת. כל כך שמחתי והתגאתי שאני מכירה אותך וכל שיחה אתך הותירה בי מחשבות ורצון לעוד דיבור. וכשראיינתי אותך באולפן הפתוח בתחילת ימי הקורונה, לא הפסקתי להתפעל מצניעותך, יכולותיך עשייתך וכמה עוד היה לך מה ליצור, מה לתת מעצמך".
גם נורית טופז היום בבוקר עלה הזיכרון שיילך איתי תמיד: את מקעקעת על היד שלי. בדיוק היום לפני 3 שנים הגשמת לי את החלום וקעקעת את ש=ים את החזון שלי. הבית שלי מעוטר בציור שציירת לי ליום ההולדת ' חזקה מהרוח' כך קראת לי. את איתי תמיד", טופז רפרנטית לבעלי צרכים מיוחדים בחברה העירונית הבטיחה לשחף כי תגשים את החלומות שלהן להקים מיזמים לאוכלוסיות המיוחדות וכן את מיזם הפיסול בחוף.
שחף, בת הזקונים של אריה ואברהם פלד ואחותם הקטנה של תמר ונורית, נולדה באשדוד וגדלה בשנותיה הראשונות. בשלב מסוים עברה המשפחה מהעיר, אך כעבור כמה שנים ההורים ושחף חזרו להתגורר בה ומאז היא באשדוד.
במקום לחגוג לה יום הולדת הגיעו רבים ללוות אותה למנוחת עולם בכאב רב. בין הסופדים לה אחיותה. תמר ספדה ואמרה: "איך אפשר להיפרד מאחות קטנה? אחות סגולה, אחות מכשפה, אחות פיה, אחותי הקטנה הסוערת, הכל כך מוכשרת שהגדירה את עצמה במדויק בכרטיס הביקור שלה כציירת, פסלת ומקעקעת ומכשפה סגולה ומתוקה…אחותי שדבר לכתה הסעיר את אשדוד ואת הרשת. ביום כיפור ניגשה אלינו ילדה קטנה לספר לנו שהיא קראה תהלים בשבילה…אני מקווה שאת יושבת שם למעלה או למטה וצופה ורואה כמה אהובה היית וכמה מוערכת. אני אוהבת אותך ומבקשת סליחה על כל פגיעה שפגעתי. אני מתנחמת רק בכך שבזמן האחרון שלך איתנו היה תקופה מאושרת ושמחה בזכות יהודה". והאחות נורית הספידה ואמרה: אחותה נורית ספדה לה: "אחותי הקטנה, היפה, הכל כך מוכשרת, הלב לא מבין והראש לא קולט. נכון שאמרת לנו שאת לא מתכוונת לחיות עד גיל 80, אבל אף אחד לא חשב שתלכי מאיתנו כל כך מהר ובמיוחד באיזו דרך דרמטית…ממש מתאים לך. חיית חיים של יצירתיות של עניין ואתגרים חיים סוערים של כוכבת רוק ומיליון מעריצים. תראי כמה לבבות שבורים הותרת אחרייך וכמה מאוהבייך באו ללוות אותך. כמה כישרות היה בך, כמה נדיבות…עוצמות של רגש וניגוד מדהים בין חוזקות בלתי רגילות ושבריריות. אני אוהבת אותך".
אביה כתב את צערו לבתו היפה שאיננה: "היה הייתה לנו בת קטנה ופוף- נעלמה. מישהו ראה אותה? מישהו שמע אותה?
היה הייתה לנו בת קטנה, משמיים קראו לה. בערב יום כיפור הלכה לה. כי ליבה לא עמד לה ואת ליבנו שברה.
היה הייתה לנו בת קטנה כולם אהבו אותה למה אלוהים לקח אותה? כי רצה אותה לצידו. והיא תשמור עלינו ממרומים וכל נזכור אותה תמיד".
