ע' ממרכז הארץ לא תיאר לעצמו את העתיד לבוא, כשניגש לטיפול שיניים של השתלה שגרתית כביכול בקליניקה פרטית באזור מגוריו. המקום, לפחות למראית עין, נראה כמפואר ומאובזר במיטב הציוד הרפואי החדיש והוא לא חשד שמשהו אינו כשורה. למרבה הצער, הטיפול שעבר היה קצת פחות נוצץ, כשבסיומו הסתבר שהוחדרו לו שתלים בלסת העליונה שהגיעו עד לחלל האף ושתלים ענקיים בלסת התחתונה, שכמעט שברו אותה. בעקבות הטיפול הכושל והטראומה, ע' ניגש לתבוע תביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית את המרפאה והרופא המטפלים. ואז כדי להכות חטא על פשע, גילה לתדהמתו שעבדו ללא ביטוח.
מקרים רבים כאלו ואחרים מגיעם לפתחם של עורכי דין שעוסקים ברשלנות רפואית, כשענף רפואת השיניים הוא נפוץ במיוחד לתביעות בתחום הנזיקין הרפואי. כפועל יוצא של הסדרים היסטוריים, השוק הפרטי בתחום רפואת שיניים הוא ענף הרפואה הכמעט יחיד בישראל, שתנאי הסף לרישיון לעסוק בו מחייבים להשיג עצמאית ביטוח. כלומר, בניגוד לענפי הרפואה המקבילים, אחד התנאים לפעילות מרפאה פרטית הוא פוליסה לביטוח אחריות רפואית.
בישראל פועלים לא מעט רופאים ומרפאות שאינם מבוטחים כנדרש ולמרות שזהו התנאי לפעילתם הרי שאין אכיפה מספקת שמונעת מהם לעבוד. זה מתרחש כיוון שחברות הביטוח מסרבות לעיתים לבטח רופאים שהם נתבעים סדרתיים שכן כל פרמיה שיגבו לא תכסה התשלום שנדרשות לשם שוב ושוב עבורם לעיתים בסכומים גבוהים שיכולים להגיע במצטבר למיליוני ₪.
ולפיכך לחברות הביטוח לא כדאי לבטח אותם והם ממשיכים לעבוד ללא ביטוח דבר שאסור להם לעשות לפי חוק. ואין אכיפה שתמנע מהם לעבוד וכך המטופל יכול להימצא בפני שוקת שבורה.
רפואת שיניים כרוכה כידוע במלאכת יד עדינה מאין כמוה. לכל טעות ואי דיוק זעירים בהליך הרפואי, עלולים להתלוות נזקים שלעיתים בלתי הפיכים ומתלווה להם סבל פיזי רב. השפעתם המתמשכת, תשליך עלינו בכל תחומי חיינו ועל התנהלותנו היום-יומית ומצדיקים תביעות בגין רשלנות רפואית.
כשמדובר ברופאים ומרפאות שמחזיקים כחוק בפוליסת ביטוח תקפה, הדבר אינו אמור להיות בעייתי במיוחד לתובע. הפיצויים לאחר הוכחת הנזק, עשויים במקרים מסוימים לנסוק עד לסכומים גבוהים של מאות אלפי ₪ ולעיתים אף יותר.
סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין, מגדירים את עוולת הרשלנות ומבססים את שלושת מרכיביה המרכזיים: קיומה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית בין הרופא למטופל, הפרת חובת הזהירות הנ"ל והנזק שנגרם כתוצאה מכך. על מנת שתביעת רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים תתקבל, המטופל צריך להוכיח את טענותיו בהסתמך על חוות דעת רפואית מטעמו שמבססת במקביל את הרשלנות, הנזק והקשר הסיבתי (העובדתי והמשפטי) שבין השניים.
רשלנות ברפואת שיניים יכולה להיות למשל אי מתן הסבר מפורט על הטיפול טרם ביצועו (תוך מתן אפשרות למטופל לקבל החלטה באשר לנתיב הרפואי שבו הוא מעוניין); אבחון לקוי של בעיה רפואית וכפועל יוצא מכך מתן טיפול שגוי/מיותר; ביצוע טיפול רשלני תוך חריגה ממתחם "הרופא הסביר"; נזקים כתוצאה מהרדמה; נזקים לשיניים בריאות במסגרת טיפול בשיניים סמוכות; נזקים לחניכיים, לפה וללסת במסגרת הטיפול; או טיפול רפואי שדורש מומחיות על ידי רופא שאיננו כזה, כשבהקשר לכך מפתיע לגלות כי רק כ-12% בלבד מרופאי השיניים בישראל הינם "רופאים מומחים" (בעלי התמחות באורתודנטיה, שיקום הפה וכדומה).
המצב כאמור הולך ומסתבך כשמתגלה שאין לגורמים שהתרשלו פוליסה תקפה. בעניין קיימת כאמור גם בעיה אכיפתית. משרד הבריאות אמנם עורך לעיתים ביקורות במרפאות שיניים כדי לבדוק את כשירות וסטריליזציית הציוד, אך הדבר נעשה לרוב במרפאות ציבוריות. בשוק הפרטי לעומת זאת, הרשויות פועלות נקודתית בלבד בעיקר מול מרפאות "מועדות לפורענות" במיוחד שהוגשו נגדן תלונות רבות, או שאינן מתנהלות פיננסית כראוי מול רשות המיסים. מעבר לכך, ברובם ככולם של המקרים מדובר בשוק פרוץ לחלוטין שמאופיין בבקרה נמוכה.
אז מה בכל זאת ניתן לעשות בנידון כדי למנוע מראש את עוגמת הנפש? ראשית, לחפש ביקורות על הקליניקה ורופאיה עוד בטרם הגענו לטיפול, גם על אלו שמחזיקים פוליסת ביטוח כנדרש. בימינו כשהכול עולה לרשת, הדבר אינו אמור להיות מסובך במיוחד. שנית, כשנגיע לקליניקה, ולא חשוב עד כמה מפוארת ורצינית היא נראית לנו, לא להתבייש לבקש לראות תעודת ביטוח תקפה.
והיה ולבסוף כן נקלענו לסיטואציה הבעייתית מכל, כשעברנו טיפול רשלני ואז גילינו שהמרפאה והרופא אינם מבוטחים. האם עניין התביעה והפיצויים אבוד מראש עבורנו? לא רבים יודעים, אך התשובה היא שלא בהכרח. בפועל, קיימת הלכה משפטית שמאפשרת לעיתים לתבוע. אם ישנם רופאים נוספים במרפאה שטיפלו בניזוק וגרמו לו נזק ניתן לתבוע גם אותם ואם מבוטחים אזי גם את הביטוח שלהם.
וכך אם ימצא שהם והרופא או המרפאה שאינם מבטוחים הם גורמים שונים אמנם אך גרמו נזק אחד שלא ניתן להפרדה הרי שיכול שיחויבו ביחד ולחוד וניתן יהיה להיפרע מהגורם המבוטח על מלא הנזק. במקרים אחרים גם רופאים שאינם מבוטחים מגיעים להסדר תשלומים ופורעים מלא חובם.
עו"ד דותן לינדנברג הוא יו"ר משותף של וועדת הרשלנות הרפואית במחוז דרום של לשכת עורכי הדין.
