ביום שחמישי שעבר הלכה לבית עולמה עישה ארז'ואן בגיל 100. עישה ילדה 11 ילדים. 2 מהם נפטרו. עישה אישה אופטימית מאין כמוה הייתה אשת חסד ואהובה על בני משפחתה וכל מי שהכיר אותה.
עד יומה האחרון הייתה צלולה וחדת מחשבה. גידלה ילדים לתפארת בצניעות ובמסירות.
בנה בכורה של עישה יעקב ארגמן מאשדוד נפרד ממנה בהספד מרגש ומספר את סיפורה המופלא של האישה הצדיקה:
"אימא הצדיקה. אימא .
את תהיי חסרה לי בכל רגע של היום.
את שחשבת עלינו ודאגת לנו יום ולילה הלכת בדרך כל כך שקטה . פתאום הפסקת לנשום. האישה החזקה אמרו עלייך רק אתמול וקוינו שהנה את מתחילה להתאושש ונחזיר אותך הביתה . אבל לא. אומר המלאך לא. הגיע הזמן שאקח את מה ששייך לי. את נשמתך הוא לקח והשאיר אותנו יתומים וכואבים.
את כל כך יפה, היית אימא, גם ברגע האחרון.
זה תמיד ככה. ברגע שכל כך מחכים להתאוששות בא הרגע האחרון.
כולנו בוכים עלייך אימא.
מה יהיה עם השבתות שלנו ששרת את שירי שבת שירי הבקשות שאבא לימד אותנו. ותמיד תמיד דחפת ועודדת אותנו לשיר עוד ועוד וכמובן ,ללכת בדרך השם. ברוך השם. שתי המילים השגורות בפיך על כל שאלה הן היו התשובה שלך. הצניעות שלך. כיסוי הראש במשך 85 שנה . מעולם לא ראינו את שערות ראשך עד לחודש האחרון.
אנו מבקשים את סליחתך אימא על אשר לא עשינו מספיק כדי להקל עלייך את הצער שליווה אותך לאחרונה. סליחה. אימא. נשמתך תעלה לשמי מרומים ליד כיסא הכבוד. אימא.
אימא עישה כמעט מאה שנה של מעשים טובים. מאה שנה של נוסטלגיה. מאה שנה של שמחות וגם של כאבים. אבל המאפיינים את אימא: * החיוך ושמחת חיים * הנתינה מכל הלב לאורחים כמו לילדים *לא אשכח איזו אהבה גדולה היתה לה לאבא היקר רבי שלמה ז"ל * ואיזה כבוד גדול רחשה לו . *היא לא שוכחת אף פיוט אף שיר של אבא הפיוטים של הבקשות שמאגדים אותנו כל עת שעורכים ארוחה משותפת במיוחד בשבת. 3 השלאגרים של שבת: יוצר יחידתי. כי אשמרה שבת. מבורך שבת. ושלושתם במנגינה אופיינית לכפר אמזרו שבמחוז זגורה. אגב היא הגיעה בתור ילדה מהעיירה אל- כתאווה אחרי שנפלה פצצה גרמנית ב 1939 על בניין גבוה . משם לקזבלנקה ולאשדוד ולאהבה של ארץ ישראל שירושליים לא פשה מפיה עד לאחרונה. אימא האהובה הצדיקה הביאה לביקור תנחומים כל המי ומי במשפחה המפוזרת בכל קצווי הארץ וכמובן בחו"ל מי בטיסה ומי בקשר. אבידה גדולה למשפחה ענקית . אימא היתה ל אחד עשר ילדים אהובים ומאוחדים.
כולנו מלאים הערכה והערצה לתכונות הנעלות שמהוות מתווה לדרכנו בחיים. יהי זיכרך ברוך אימא ובגן עדך תהא מנוחתך.
יעקב ארזואן- בכורך, בשם המשפחה."
