הם קוראים לזה שיגרה, הם קוראים לזה חזרה זהירה. החנויות פתוחות, בחלקן יש הנחות.
החיים 'עלק' חוזרים למסלולם, אבל זה בפירוש לא אותו עולם.
משהו נסדק, משהו נשבר, הרגשת הימצאות במקום זר. אפילו כחול השמים ותכלת הים, ניראים לי פתאום בצבע מעומעם.
רק אתמול ישבנו בסגר מבלי לדעת מה ילד מחר, התפללנו לבורא עולם שישמור עלינו מכל משמר.
ממש לא מזמן היינו עסוקים בחולי ובכאב, והיום אדם לאדם זאב.
היא הגיעה אלינו מסין אך לא אקזוטית כלל וכלל, וירוס קטנטן, קטלני ומסוכן.
הגיעה בדיוק בפורים, כשכל הארץ שמחה וצהלה, ותוך כמה ימים, השמחה כבתה ונמוגה רק בגללה.
למרות שהייתה אימת הגיל השלישי, היא קטלה באכזריות גם אנשים בני חמישים.
עד שהגיעה קראנו לבירה הטעימה בשמה, והיום הבירה הזאת הפכה שנואה ופשוט נעלמה.
במלחמה הזאת לדעתי אין אלופים ואין גיבורים, למרות שלא הפסיקו לשבח את הרופאים, והרי זה תפקידם גם בימים אחרים.
ובין לבין מתנגדי הממשל ושונאי ראש הממשלה, לא מפסיקים לנבל פיהם ולדבר דברי עוולה.
כמות הרפש שנמצאת ברשתות, לא מביישת את הסירחון ברפתות. אני אדם שמעריך את מה שיש, אדם דל בדרישות ומעט מבקש.
אני מודה לבורא עולם על שהוא שומר את יקיריי, ומודה כל בוקר על האור שעדיין ניגלה לעיני.
אבל, משהו נסדק, וזו נורת אזהרה שמאירה למרחק. זו לא אפשרות ,זו פשוט חובה ואין כיוון אחר,
אני ואת ואתה חייבים להיות אנשים טובים יותר.
