לפני יותר משלוש שנים קמה באשדוד קבוצה מיוחדת לגלישה, עבור נשים מחלימות מסרטן. כיום מונה הקבוצה כ-18 נשים מכל הארץ, כולן מחלימות ממחלת הסרטן והן נפגשות לאימון שבועי כל שישי בבוקר. בשבוע שעבר הקבוצה יצאה ליום חתירה בים המלח, חזרה משם עם חוויות נהדרות ונהנתה מכל רגע. את הקבוצה הקימה חלי אלקיים, המתגוררת באשדוד מזה כשמונה שנים. "אני בעצמי חליתי״, פותחת אלקיים את השיחה וממשיכה לספר כיצד נולד הרעיון: "בזמן שהייתי בבית, אני גרה על הים, קרוב למועדון הגלישה, אז חלק מהתרפיה שלי הייתה ללכת לים, ובאחת מהפעמים נסעתי לטבריה וראיתי קבוצה בשם 'לביאות ורודות' שהן בכלל חותרות על 'דרגון', כמו קיאק גדול. הן היו מחלימות מסרטן השד, ואמרתי שאולי נפתח דבר כזה באשדוד. גיששתי והגעתי למירי בן דוד ואורית אלמוזנינו המקסימות מהעירייה, ושתיהן עזרו לי להרים את הפרויקט הזה. לאחר מכן פניתי ליוסי ברגר ממועדון הגלישה WAVES, והוא קפץ על הרעיון יחד עם עוזי סרוסי מעמותת הגלישה והעמותה יצאה לדרך.
"בעיקר אהבת חינם"
אין זה פלא שתחביב הגלישה והאהבה לים תמיד היו אצל חלי אלקיים, שנולדה בחיפה ולאחר מכן עברה דרומה לאילת, שם התגוררה במשך 17 שנה. לפני כשמונה שנים כאמור, עברה לגור באשדוד. בשיחה למדור 'הזמן הורוד' של אשדוד10, היא מספרת בין היתר על כוחה של קבוצת הגלישה, על הקשר בין ספורט, החלמה ואהבת חינם ובעיקר, מבהירה לנו מה באמת חשוב בחיים."
תספרי לנו בבקשה על המפגשים עצמם
"יוסי הרים את הכפפה והחליט שהוא מאמן אותנו פעם בשבוע, תמורת סכום סמלי שזה ממש בהתנדבות. הוא מאמן אותנו פעם בשבוע, יורד איתנו לים, עם הציוד שלו, ה'סאפים' שלו. אנחנו נפגשות כל יום שישי ב-8:30 בבוקר לאימון של שעה. של כניסה לים. ממש אימון של השייטת, כי יוסי היה קצין בצבא. אז זה לא ליטוף של המים, זה ממש אימון ואנחנו ממש משתפרות מיום ליום. אף אחת מהבנות לא חלמה שהיא תעמוד על 'סאפ'. מה לנו ול'סאפ'?"
איך התחושות של הבנות בקבוצה?
"השעה הזאת נותנת לך חשק לקום בבוקר ולהבין שיש לך אופק של יום חדש. פתאום אתה רואה את הבנות ממש מחייכות ונהנות. יוסי מאתגר אותנו ואנחנו עומדות באתגר וזה נותן לנו עוד ועוד חשק. זה מיזם מדהים שאני אשמח שיבואו עוד בנות. אני לא חושבת שיש הרבה שמכירים אותנו. שומעים עלינו מפה לאוזן."
“לים יש לו את הסגולות שלו"
איך אתן מתגברות על המגבלה הפיזית?
"מאחר ומחקרים מראים שעצם החתירה, (רוב הבנות אצלנו מחלימות מסרטן השד) עובדת על אזור הלימפה, וזה מונע מסרטן השד לחזור. מעבר לזה שהים יש לו את הסגולות שלו. הים זה מקום שמרגיע נפשית. מעבר לספורט הגופני שמונע מהסרטן לחזור, זה לנפש. כשגוף ונפש בריאים, אז הכל טוב."
"יוסי מתאים את האימונים למה שאנחנו. כמובן שהוא עשה שיעורי בית והבין מה כן ומה לא. אף אחת לא תעשה חתירה על החזה, כי מין הסתם זה לא דבר אפשרי. הוא מתאים את האימון למה שאנחנו מסוגלות. לאט לאט אנחנו משתפרות. זה ספורט לכל דבר. אתה מתחיל מאוד לאט ואז הגוף מתחזק. אפילו בימים גשומים שאי אפשר להיכנס לים, הוא עושה לנו אימון חוף ומי שמעבירה את האימונים בימים שהים סוער, היא המאמנת עידית דים."
איך הקשר בין הבנות?
"המפגש הזה הוא כמו קבוצת תמיכה. זה יוצר חברויות והופך להיות משפחה. לגבי מועדון WAVES כל אחת שתשאל אותה, תגיד לך שנכנסנו למשפחה, אחת מחבקת את השנייה. זה פשוט אהבת חינם. עוטפים אותנו מכל כיוון. יש פה מעטפת של חיבוק ויחד עם הספורט, זה תומך בנו נפשית, רגשית ופיזית. זה מדהים."
איזה קשיים אתן חוות?
"מי שחווה את המחלה הזאת, הוא אף פעם לא חוזר להיות מה שהוא היה, ולכן צריך כל הזמן חיזוקים. סדנאות של רגיעה ועוד. עברתי את המחלה לפני כמעט 4 שנים, לפני חודש עברתי עוד פעם ניתוח. זה כל הזמן דברים שאתה לא יודע. זה פתאום נופל עליך. לפעמים יש עוד פעם בדיקות ועוד פעם מגלים משהו קטן. ואולי זה שפיר, לא שפיר אז עושים ניתוח. נפשית, זה הדבר היחיד שמחזק אותנו ונותן לנו אחת את השנייה."
מחשבות לעתיד
חלי אלקיים לא עוצרת לרגע וממשיכה לפתח את המיזם שלה ליותר ויותר אפיקים. "הפכנו לעמותה לאחרונה שנקראת ׳גולשות בורוד׳, ואנחנו זקוקות לסיוע כלכלי כדי לקנות לבנות ציוד. ספורט ימי הוא ספורט יקר."
"פתחתי עוד שתי קבוצות”, ממשיכה אלקיים לספר על היוזמה שלה. "אחת במכמורת ואחת בשדות ים. והמוטו שלנו הוא לפתוח קבוצה בכל מקום עם רצועת חוף. מהצפון ועד אילת. כמובן זה מצריך המון ריצות כי כל מועדון צריך לעמוד בקריטריונים של בטיחות וצריך למצוא גם מי שיאמן אותן."
ומה לגבי קבוצת גברים המחלימים מסרטן אתם שואלים? אז גם על זה חשבה אלקיים, אך שוב, לטובת פרויקט כזה, דרוש סיוע. "רציתי לפתוח קבוצה של גברים מחלימים מסרטן. כל זה דורש פרסום, שיווק ואין לי את המשאבים לזה. אני צריכה סיוע להרים את זה."
ועדיין, לסיכומו של דבר חלי אלקיים מתמקדת בקבוצה הנפלאה שנמצאת באשדוד ורוצה מאוד להרחיב אותה. "אני מוכנה ומעוניינת לצרף בנות אשדודיות. יש אצלנו בנות חרדיות מירושלים. אין אצלנו הבדלים בין דת, גזע ומין. יש חילוניות. הכל מהכל. מרחובות, אשקלון, ירושלים ומראשון לציון ומאשדוד כמובן."
סוף דבר
במדור הספורט שלנו אנחנו עוסקים לרוב בספורט התחרותי ולפעמים שוכחים את הספורט העממי. כאן הקבוצה הנפלאה 'גולשות בורוד' נכנסת לתמונה ומשלבת בתוכה ספורט, תרפיה, תמיכה וחברות. זה שילוב מנצח שכיף לעקוב אחריו וראוי מאוד להציג אותו כאחד מחלונות הראווה של הספורט האשדודי. רשות הספורט העירונית תורמת רבות לפיתוח וקידום הספורט העממי, ועל כך מגיעות לה כל התשבוחות. נקווה ונייחל שהיא תמשיך לתמוך ביוזמות מהסוג של גולשות בורוד, לטובת פיתוח וקידום אמיתי של ספורט הנשים באשדוד, הן התחרותי והן העממי.
