בחודש שעבר נפגשנו בבית קפה ליד החוף אחרי 20 שנים שלא התראינו. חבר מהתיכון, מהצנחנים שעזב מזמן לחו"ל ובא לבקר בעיר לעיתים. אחרי שיחה בה ניסינו ללא הצלחה להשלים פערים וחוויות של שנים, הוא נשען לאחור הסתכל סביב ואמר "תראה איך הכל השתנה". טוב, עברו הרבה שנים עניתי והוא מיהר להסביר "עזוב את השכונות החדשות והפיתוח, תראה את הצעירים כאן. כולם נראים מאוד דומה, רובם עם זקן ויש לא מעט ראשים עם כיפות גדולות. אנחנו היינו אחרים".
בחנתי את הסביבה והבנתי מיד. מי שבא לאשדוד לעיתים רחוקות שם לב להבדל לאורך השנים. משהו נעלם, האווירה השתנתה, החילוניות מיטשטשת והליברליות לאט לאט נמחקת. אצלי בראש זיכרונות ההתבגרות הם מחבורות מעורבות שישבו כמעט מדי יום בחוף הים, משורת מועדונים ופאבים שהיו פתוחים תמיד (כן, גם בערב שבת), מהופעות של דורית מלכה (בתקופה ששירת נשים לא הייתה אסון) מחלומות על שירות ביחידה קרבית ועל תרומה לעיר ולמדינה. אז איש לא חשב למדוד לתלמידות את אורך המכנסיים או לשלוח אותן לשבת מאחור באוטובוס. היה חופש אמיתי באוויר, תחושת שוויון ורצון ללכת קדימה, לבעוט בכל מוסכמה ולבחון הכל מחדש.
ועכשיו כשחוזרים לעיר החברים כבר לא פה וגם האווירה לא. בתי הספר כבר לא מופיעים ברשימת שיאני הגיוס וגם לא באחוז הזכאות לבגרות והשיא הוא אחר. העיר הראשונה בישראל ביחס שבין כמות האוכלוסייה למספר בתי הכנסת. הדת חדרה עמוק גם לשכונות הדרומיות ואיתה באה השמרנות, האיסורים והחלה ההליכה לאחור או יותר נכון ריצה. אותה דת הפכה בין היתר רב מקומי לסוג של סלב ומקורב לראש העיר למרות שהוא עבריין ואסיר משוחרר.
וכל מה שקראתם עד כה זו לא גזירת גורל אלא קשור בין היתר לבחירות המוניציפאליות. הקודמות ובמיוחד אלו שיתרחשו בחודש הבא. לא מדובר בעוד מערכת בחירות אלא ייתכן שהן יהיו הבחירות האחרונות הרלבנטיות לעיר כי אם המחנה הליברלי לא יתעורר כעת הבחירות הבאות כבר לא ישפיעו על כלום, לא יצילו את המצב ויהפכו את אשדוד לעיר אחרת. לא עיר מתחרדת אלא חרדית לגמרי. כזו שתזמין עוד אוכלוסייה חלשה ולא יצרנית, כזו שתקדש כוללים לתלמידי ישיבות מהדרום הרחוק בתוך שכונת וילות חילונית, עיר בה אתם תשלמו את הארנונה שלהם בזמן שהם יסגרו לכם את החוף, את האירועים והמרחב הציבורי בכלל ולא רק בשבת.
מי שחושב שמדובר בחשש מוגזם, הפחדות או חרדות מוזמן להסתכל מזרחה לירושלים ולשאול את עצמו אם הוא רוצה שאשדוד תגמור כך? כל אחד מכם יכול לשנות את המצב בבחירות הקרובות. אני לא מכיר את כל המועמדים ואין לי כוונה להמליץ על מועמד או מועמדת אלא רק להאיר ובתקווה גם להעיר את הרדומים.
כל מי שלא ילך להצביע עבור מועמד ליברלי וחילוני עלול לקבל את ברק סרי – החבר של דרעי. זה שלא ניהל דבר מימיו וכל גאוותו בכך שייעץ לעבריין סדרתי במשך שנים, זה שרץ לעירייה בתיאום איתו ואתם בטח יכולים לנחש איך ייראו החיים באשדוד אם דרעי ישלוט בה (ד"ש מטבריה).
מי שלא ירוץ לקלפי ויצביע למועמד ליברלי עלול לקבל שוב ראש עיר חלש (וביננו גם מאוד משעמם) כנוע בפני הגוש החרדי שימשיך למכור אתכם עבור אוכלוסייה לא יצרנית, לא משרתת וכמעט שלא תורמת אלא לעצמה.
מי שלא ישכנע את חבריו ומשפחתו להצביע למועמד ליברלי סביר שיקבל בתסריט האימים את האיש של ש"ס עצמו, זה שהרבנים דרשו ממנו להתמודד כדי למנוע את חילול השבת שלכם וכדי לטפל במחסור בבניית דירות. לא שלכם אלא של הציבור החרדי.
ולמה אכפת לי הרי עזבתי לצפון לפני 27 שנים? קודם כל אכפת. יש לי עדיין משפחה בעיר, חברים ויש לי המון זיכרונות ילדות שנעלמים. לא בגלל הזיכרון אלא בגלל שהמציאות בעיר משתנה ואם בבחירות הקרובות לא תצאו ותילחמו על השפיות בבחירות הבאות תוכלו להישאר בבית ולא להיות מעורבים כי פשוט יהיה מאוחר מדי.
