דעה: למה אף אחד מהמועמדים לראשות העיר אשדוד לא ראוי לתפקיד

אביחי דלאל עיתונאי אשדודי זועם על כך שבני גילו לא מוצאים עצמם בעיר בה גדלו "רוב המתמודדים מתעסקים בשטויות, דתיים נגד חילונים, קידום בנייה של כוללים או של קאנטרי. הנושא הבוער הוא יוקר המחייה וההגירה השלילית היא נגזרת לכך – אף אחד לא מדבר על זה"

צילום: רונן נג׳אתי
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בוואצאפ
שיתוף במייל

אני גדלתי, התחנכתי וצמחתי באשדוד, אני נושא בגאווה את הדגל והטייטל ה״אשדודי״, כשאני מגיע למרכז ושומע ציקצוקים על העיר שלי, אני ניצב ממול ושומר עליה, נלחם ועומד על הרגליים האחוריות כדי להיות ה״אשדודי״ וזאת למרות שעברתי לפני כמה שנים לגן יבנה.

כעיתונאי בעיר אשדוד ראיתי את השתלשלות האירועים אבל אם אני מסתכל על ערים אחרות, אנחנו עדיין נמצאים במצב טוב. אבל יחד עם זאת אשדוד כשלה כישלון חרוץ בלהתקדם ולהתפתח ואיפה שהרשויות האחרות עשו צעד אחד קדימה, אשדוד נשארה רשות מקומית עם משאבים בלתי נגמריים ופוטנציאל לא ממומש.

הנה אנחנו בשנת בחירות, הציפורניים נשלפות והמתמודדים עסוקים בלהיכנס זה בזה, ככל הנראה מתוך מחשבה שקמפיינים שליליים אמורים לעשות את העבודה. בבחירות האחרונות השיח המרכזי היה ההדתה של העיר, זה דתיים מול חילונים.

מחד הדתיים, הידועים בשיעור הצבעה גבוה מהחילונים, הם אלו שקובעים את זהות ראש העיר. הנוסחה היא פשוטה, מי שיזכה בלב החרדים, יהיה ראש העיר. אבל מדובר בשיח נורא, ריק ושטחי שמסתיר את הבעיה האמיתית של אשדוד.

בני גילי (הנושקים לשלושים) עזבו את העיר, הם הבינו שהשכלה גבוהה לא ניתן להשיג פה, למעט מהנדסים במכללת סמי שמעון. מקומות עבודה לא מתרוממים פה ואין אפשרויות שכר כמו בערים בגוש דן.

העיר פקוקה לחלוטין ואם אתם רוצים לבלות בסופי השבוע, למעט המקומות הבודדים שפתוחים (שאגב כמה מהם מזלזלים ממש בלקוחות שלהם, אך ורק מתוך הבנה שאין להם אלטרנטיבות בעיר) ונוסף על כן, שכר הדירה בעיר ממריא לשחקים.

והנה שנה אחר שנה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדווחים על הגירה שלילית ואשדוד, שהייתה החמישית בגודלה, הפכה בשנה האחרונה לעיר השביעית בגודלה.

במקום שיהיה נציג אחד שיעמוד וידבר לבני גילי וייתן להם תקווה, הם בוחרים להילחם בינם לבין עצמם. אף אחד לא דיבר על הנתון המדהים של למ״ס שחושף שאשדוד איבדה בין השנים 2018 ל-2021, כ-1,300 תושבים בגילי 25-39, אותם תושבים שמתחתנים, מולידים ילדים, מהווים את הנתח המרכזי של שוק העבודה, הולכים ונוטשים. אלה שיוצאים לבלות ואלה שמניעים את העסקים פה.

בני גילי רוצים לקום בבוקר לעבודה מתגמלת, לגור קרוב לעבודה כזאת ולזהות הזדמנויות בסביבה. הם לא מוצאים את זה באשדוד, הם בורחים לראשון לציון, תל אביב ורמת גן. הם רוצים להוציא פחות ועדיין להישאר ליד המשפחה אז הם נוטשים לקריית מלאכי, אשקלון והסביבה.

תשחררו את המלחמות ותביאו פרקטיקה – איך מקלים על הכיס, איך אני מכניס יותר ומוציא פחות, איך אני משמר את האוכלוסיה היצרנית? ואיך אני עושה שבעיר הזאת יהיה קל. אין אף אחד שמדבר על זה ואין אף אחד שראוי לזה מבין המועמדים.

הצטרפו לקבוצת הוואצאפ של אשדוד 10:
כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
[ajax_load_more container_type="div" post_type="post" offset="1" destroy_after="10"]
דילוג לתוכן