האם לאפשר למשפחה להשתמש בזרעו של בן משפחה שנפטר לפני 14 שנה רווק וללא ילדים, על מנת להביא צאצא להמשך השושלת המשפחתית של סבו שבעבר איבד משפחה בשואה? זו הסוגיה שהגיעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד.
מהעולה בפסק הדין את העתירה הגישה דודתו של צעיר שנפטר במרץ 2007 כשהוא רווק, ללא ילדים. לאחר מותו עתרה אחותו של הצעיר לבית המשפט לאשר הוצאת זרע מאחיה המנוח. בית המשפט אישר את הבקשה ונקבע כי לא יעשה שימוש בזרעו של המנוח, אלא באישור מפורש מבית המשפט.
כ-14 שנים לאחר מותו עתרה דודתו של המנוח, אחות של אביו של המנוח, שגם הוא נפטר בינתיים, לאפשר לה לעשות שימוש בזרעו של אחיינה למען הבאת צאצא לעולם, בטענה של המשכיות מן הצדק.
הבקשה הוגשה בחודש יולי 2021. לטענת הדודה, בתה תעשה שימוש בזרע על מנת להביא צאצא כדי שיהיה המשכיות למשפחה. הדודה טענה, בין היתר כי הרעיון של הקפאת זרעו של אחיינה היה שלה ועלה מיד לאחר מותו הטרגי. הדודה אמרה "לאחר הירצחו״ של אחיינה, אולם בית המשפט הדגיש כי מחקירת המשטרה לנסיבות מותו עולה כי הוא נהרג בתאונת דרכים, אולם הדודה סירבה לקבל מסקנה זו וטענה כי נרצח.
עוד עולה מבקשת הדודה כי לאחיה המנוח היו שני ילדים. הבן הבכור נותר משותק בפלג גופו התחתון אחרי תאונת דרכים ואינו יכול להביא ילדים לעולם, והשני, האחיין נשוא הבקשה, נפטר בעודו רווק וללא ילדים. היא הסבירה כי הסיבה העיקרית שהיא נלחמת להביא צאצא מזרעו של אחיינה המנוח היא למען המשכיות המשפחה.
עוד סיפרה הדודה, כי אביה וסבו של המנוח, איבד את משפחתו הראשונה במלחמת העולם השנייה והקים משפחה שנייה בישראל, והיא מבקשת לקיים את צוואת אביה שמשפחתו לא תיכחד. כן אמרה כי למנוח לא הייתה בת זוג קבועה. בסיום דבריה אמרה הדודה כי היא אינה רוצה לעזוב את העולם מבלי "שיצרתי חיים למשפחתו של אחי הבכור, שעמל כל חייו קשה לגידול ילדיו, כפי שאחי ציווה אותי לפני מותו”.
בית המשפט שישב על המדוכה בעתירה המיוחדת ושמע את עמדת היועץ המשפטי פסק כי "נקודת המוצא של ההנחיה היא קיומו של רצון משותף של שני בני הזוג להוליד ילד ולגדלו. במקרה של בת זוג קמה חזקה (הניתנת לסתירה) שהמנוח היה מעוניין להביא לעולם ילד עמה״, אולם לגבי שאר בני משפחה, לרבות הורים אין מעמד חוקי לעניין הבאת ילדים לעולם מזרעו של אדם לאחר מותו.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה עפרה גיא התייחסה בהחלטתה גם לפסיקות של בית המשפט בסוגיה אשר מבוססות על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ולפיהן ככלל בת הזוג של המנוח ולא איש מלבדה, רשאית לעשות שימוש בזרעו לצורך הפרייתה, ומאחר ולא הוכח שהייתה למנוח בת זוג קבועה ביקשה השופטת לבחון האם המנוח הביע בחייו רצון להביא ילד לעולם לאחר מותו. "המנוח לא הפקיד בחייו זרע וכן לא השאיר הוראות מפורשות בכתב בשאלת נטילת זרע מגופו ועשיית השימוש בו לאחר מותו לצורך הבאת צאצאים ולא נתן הסכמתו לכך".
אי לכך הבקשה נדחתה "עם כל הצער והכאב של משפחת המנוח,ולאורה של ההוראה המנחה בעניין, אין מקום לראות ברצונם של קרובי משפחת המנוח להמשכיות כרצונו של המנוח עצמו" כתבה השופטת עפרה גיא בהחלטתה.
