רציתי עוד ועוד מהאוויר הזה, של ההתחדשות, של הרעננות, של הניקיון הנפשי והפיזי, של ההנאה הכי הכי פשוטה.
וברור שאין בכלל מה להשוות לעבדות ההיא של עם ישראל, כי מהי מגפה של שנה לעומת כל התלאות שהם עברו.
והמשפט "עברנו את פרעה נעבור גם את זה" הופך לסלוגן של העם, של הרגע, של הזמן הזה שבא עלינו לטובה.
ומה אם לא חשים את ההתחדשות הפנימית?
כי עם כל השחרור החיצוני הזה, ברור שלכולנו דרוש שחרור פנימי.
כזה שמאפשר נשימה טובה ואנחת רווחה טובה, ומציב אותנו במיקוד שליטה פנימי, כזה ששולט מבפנים ומנתב את הרצוי מתוך המצוי.
ולא במיקוד שליטה חיצוני, שמנתב את המצוי שלא הופך לרצוי.
כי לא נוכל הרי לחזור למה שהיה. בשום תחום, בשום כיוון.
חלק מאיתנו ישנו נתיב, אחרים ישפרו וחלק ייתקעו, עד שיחלצו את עצמם מתוך התפיסה החיצונית המיותרת.
זה הזמן להתמקד בנו פנימה, לתת כל מה שיש לנו כדי לצמוח מכאן ולפרוח.
כמו פרחי האביב היפים כך גם לנו יש הזדמנות, אחרי הגשם, אחרי המבול הדמיוני הזה אם תרצו, להתיישר ולפרוש את עלי הכותרת.
חג כשר ושמח באמת.
