השופט אלרון במכללת אחוה: "שיפוט הוא חוכמת חיים, שכל ישר וניסיון"

שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, הגיע להרצאה מיוחדת במסגרת הכנס השנתי של המשפט הפרטי בישראל, שנערך באקדמית אחוה. בהרצאתו התייחס להסכמי פשרה בהליכים משפטיים וגם לפרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן: "לחתור לצדק באמצעות המשפט"

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב whatsapp
שיתוף בוואצאפ
שיתוף ב email
שיתוף במייל

עשרות משפטנים בכירים מכל רחבי הארץ השתתפו בראשית השבוע בכנס השנתי של האגודה הישראלית למשפט פרטי, שנערך באקדמית אחוה. במרכז האירוע התקיימה הרצאתו של שופט בית המשפט העליון, השופט יוסף אלרון, שנשא הרצאה על החיבור בין המשפט הפרטי למשפט הציבורי. תחילה פרס השופט אלרון את משנתו המשפטית ותיאר את תפקיד השופט כפי שהוא רואה אותו. לאחריו מכן סיפר על חשיבותן של הסכמי הפשרה במסגרת ההליך המשפטי, ואמר כי הניסיון של בתי המשפט לדחוף להסדרי פשרה – בהנחה שאלו מועילים והוגנים עבור שני הצדדים העומדים בפני בית המשפט – מיטיב עם הציבור.

עוד אמר כי ישנה חשיבות למשפט הפרטי בעיקר עבור אזרחים המוצאים בבית המשפט כתובת לפתרון סכסוכים. "למשפט הפרטי יכולת להשפיע על חייהם של פרטים באופן ישיר. יש בו כדי לתמרץ גופים פרטיים ושלטוניים לעשות שימוש בזכויותיהם וסמכויותיהם בחוכמה, ויש בו כדי להקצות את זכויותיהם של פרטיים כמענה לסוגיות חברתיות חשובות", אמר השופט אלרון. "עיצוב המשפט הפרטי מחייב רגישות חברתית מצד מערכת המשפט, שמא נפגע מבלי משים באלו הזקוקים לתמיכה וסיוע ואשר קולם לא נשמע תדיר ולעיתים לא נשמע כלל".

בהמשך, דיבר אלרון על הסכמי פשרה במסגרת הליכים משפטיים. הוא שיבח את ניסיונותיהם הגוברים של בתי המשפט לדחוף את הצדדים להסכמות באופן שייתר הליך שיפוטי מלא. "למשפט החברתי עשויות להיות השלכות חברתיות משמעותיות", אמר אלרון, והוסיף כי "תפקידו של בית המשפט אינו מתמצא בכתיבת פסקי דין". לדבריו, הליכי הפשרה שמנסים לקדם השופטים מאפשרים לצדדים "להגיע להסכמות המועילות עימם באופן משמעותי לעומת ניהול ההליך, חוסכת בזמן שיפוטי יקר ועל כן מיטיבה עם הציבור בכללותו".

לצד דברים אלו, אמר אלרון כי על מערכת המשפט להיזהר בחתירה להסכמי פשרה מחשש לפערים בלתי הוגנים בין הצדדים בחלק מן המקרים. "מספרם ההולך וגדל של הסכמי הפשרה מעורר קשיים וחששות משמעותיים באשר לשאלה האם הסכם פשרה משקף פערי כוחות בין הצדדים", הסביר. "על שופט לא להסתפק בחתירה להסכם פשרה בכל מחיר, אלא להתאמץ לראות את הצדדים כבני אדם העומדים בפניו".

במהלך הרצאתו, הפתיע אלרון כשהתייחס לפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן, וסיפר כי במעברה בה גדל סוגיית הילדים שלא חזרו מבתי חולים הייתה ידועה ומוכרת. כזכור, השופט אלרון ישב בראש הרכב השופטים שחייבו את בית המשפט המחוזי לקיים דיון בתביעותיהם של הורים לילדים שנעלמו בשנות ה-50, בפסק דין הידוע כ'פסק דין עוזרי'. לדברי אלרון, הוא ראה בתיק שהגיע לדיון בפניו הזדמנות לאפשר למשפחות לחתור לצדק באמצעות המשפט. "כל שופט מביא איתו את נוף ילדותו, וזה אחד הדברים החשובים בשיפוט, שהוא לטעמי חוכמת חיים, שכל ישר וניסיון חיים", סיכם. נשיאת האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון, הדגישה את הדרך הארוכה שעשה השופט אלרון מילדותו במעברה ועד לערכאת השיפוט הבכירה ביותר בישראל, ואמרה כי אלרון מייצג אוכלוסייה גדולה אשר קולה נעדר ממערכת המשפט הישראלית.

עוד התקיימו במהלך הכנס דיונים והרצאות בנושאים שונים הנוגעים למשפט הפרטי, בין היתר בנושאי הפליה, אחריות ופיצויים נזיקיים, טכנולוגיה, תקשורת ועוד. הכנס נערך זו השנה ה-12, במסגרת שיתוף פעולה בין האקדמית אחוה לאוניברסיטת בר אילן והקריה האקדמית אונו. את באי הכנס קיבלה נשיאת האקדמית אחוה, פרופ' יפעת ביטון, שאירחה השנה את הכנס.

באקדמית אחוה סיכמו את הכנס בסיפוק רב, כאשר המשתתפים בו נהנו מתכנים מגוונים שהעשירו את הידע שלהם בתחום המשפט הפרטי.

כבר הורדתם את האפליקציה של אשדוד10?

הורדה לאנדרואיד:

הורדה לאייפון:

דילוג לתוכן