תביעתו של דודי מדינה, באמצעות עו"ד יובל ברוק, נגד עיריית אשדוד, אותה ייצג עו"ד ארז דגן, התנהלה בביה"ד לעבודה בפני הרכב בראשות השופט יוחנן כהן, ובהשתתפותן של נציגת ציבור העובדים רחל מצרי-לבני ונציגת ציבור המעסיקים ציפי בר נוי.
מדינה נבחר ע"י ועדת המכרזים בעיריית אשדוד לתפקיד של מציל ים ב-10.8.2010 והחל ממועד זה הוא שובץ לתפקיד בתחנות ההצלה. העירייה סירבה להכיר בו כמציל דור ב' קבוע בטענה שלא השלים שתי עונות רחצה רצופות שהן תנאי להכרה בדרישתו.
עוד קודם למשפט הנוכחי בביה"ד לעבודה, בו זכה מדינה, נפתח במרץ 2013 הליך בוררות, שמככב גם בפסה"ד הנוכחי של ביה"ד לעבודה, בין ההסתדרות לבין מרכז השלטון המקומי ועיריית אשדוד. בין הצדדים התגלעה מחלוקת באשר למעמדו של מדינה בעיריית אשדוד. בעוד שההסתדרות טענה שמדינה השלים עבודה כמציל במשך שתי עונות רחצה מלאות שמזכות אותו במעמד אותו דרש, טענו מרכז השלטון המקומי והעירייה בין היתר כי יש לגרוע מתקופת עבודתו של מדינה את הימים בהם לא עבד כמציל ועל כן אינו זכאי למעמד אותו דרש. יש לציין כי מדינה לא עבד רק כמציל משום שהעירייה שיבצה אותו לפי צרכיה גם לתפקידים שאינם תפקידי הצלה. זאת למרות שכאמור נבחר לעבוד כמציל והעמיד את עצמו לרשות התפקיד.
ב-26.8.13 נתנה השופטת בדימוס דינה אפרתי פסק בוררות חלוט שיש לחשב את המושג עונת רחצה מלאה עפ"י חודשי העבודה ולא עפ"י חישוב ימי העבודה. לאחר פסק הבוררות הפסיקה העירייה את עבודתו של מדינה כמציל. במהלך המשפט הנוכחי בביה"ד לעבודה לא סיפקו נציגי העירייה, בהם מנהל אגף החופים ומנהלת אגף משאבי אנוש, את התשובה לסיבת הפסקת עבודתו של מדינה כמציל. השופט כהן קבע כי " ההחלטה להפסיק את עבודתו של התובע כמציל בסוף אוגוסט 2013 נעשתה בעקבות פסק הבוררות ולא מהטעם שלא היה צורך בהעסקתו של התובע כמציל במהלך שיא עונת הרחצה". עוד קבע השופט בפסה"ד כי "העירייה עשתה לפלסתר את פסק הבוררות שכן לא זו בלבד שהעירייה לא נתנה קדימות ולא העבירה את מר מדינה למעמד של מציל דור ב' קבוע, אלא שמחומר הראיות עלה שבחודש מרץ 2017 כאשר אין חולק שהיו שני תקנים פנויים, החליטה הנתבעת להעניק אותם למי שבחר במחנה הנכון…" מדינה טען באמצעות בא כוחו כי מה שעמד מאחורי התנהלות העירייה בעניינו הם לא שיקולי תקינה אלא העובדה שהוא משתייך למחנה הלא נכון ותומך בנציג המצילים בוועד העובדים.
בפסה"ד קבע השופט כי עדותו של מנכ"ל העירייה אילן בן עדי, הצטרפה ליתר הראיות שתמכו בגרסתו של מדינה, ועלה ממנה " כי התנאי לעבור למעמד של מציל קבוע אינו כרוך בשיקולי תקינה או בשיקול תקציבי, ואף אינו מוסדר בנוהל או מעוגן בחוקת העבודה או בהוראה של הסכם קיבוצי אלא קשור בקשר 'גורדי' למחנה אליו משתייך התובע ולמידת הנאמנות שלו למחנה הנכון. 'דודי לאורך כל הזמן פוסח על שני הסעיפים מבחינת למי הוא מצטרף ולאיזו תרבות ארגונית הוא מאמץ…' ציטט השופט את המנכ"ל. מדינה צירף כעדות חומר שהוצג גם במשפטו של המציל אושרי סוויסה, שזכה גם הוא לאחרונה בתביעה נגד העירייה, שכלל תמלול שיחה שהתקיימה במשרד המנכ"ל.
למרות שהעירייה ניסתה להתנגד לכך וטענה כי מדינה אינו מוזכר כלל בהקלטה קבע השופט כהן כי "יש בה כדי לעורר יותר מחשד סביר ואף יש בה כדי לקבוע כי שיקולים זרים עמדו ברקע החלטת העירייה בנוגע למתן קביעות למצילים דור ב'. לא תנאי חוקת העבודה ולא הסכמים קיבוציים הם שהיוו שיקול בנושא הקביעות אלא שיקולים זרים, השתייכות המצילים למחנה הנכון, המחנה של מנכ"ל העירייה…עסקינן בראייה מהותית המלמדת על ניהול כוחני של מנכ"ל העירייה אשר מתנהל בעניין זה כשליט 'כל יכול', כאשר השיקולים המנחים אותו במתן קביעות למצילים דור ב' קשורים למחנה אליו משתייכים אותם מצילים ולא לשיקולי תקינה או קריטריונים מקצועיים, כפי שניסתה לצייר בפנינו העירייה…במסגרת השיחה המוקלטת ציין מנכ"ל העירייה ש'אני לא צריך בתי משפט אני לא צריך הסתדרות ואני לא צריך אף אחד שיבוא להגיד לי איך לנהל את העירייה'. כפי שציינו בפסק הדין בעניינו של אושרי סוויסה רשות ציבורית איננה אחוזתו הפרטית של מנכ"ל העירייה ותפקידו של המנכ"ל ברשות ציבורית איננו לבחור במצילי דור ב' קבועים מועמדים בהתאם למחנות וקשרים אישיים, אלא לתת ביטוי לאינטרס הציבורי ולפעול בהתאם להסכמים הקיבוציים באופן אובייקטיבי ולא בשל העדפה אישית. על אחת כמה וכמה במקרה דנן בו ניתן פסק בוררות הקובע כי יש ליתן לתובע קדימות כך שכאשר ישלים שתי עונות רחצה וכאשר יתפנה תקן לקליטת מציל קבוע ישובץ התובע בכזה".
תגובת דובר עיריית אשדוד, אדי בן חמו:
