הפרשה החמורה החלה לפני כשנה. לעורך הדין גלילי שרון ממשרד עורכי הדין גלילי –דגן, מחייג צעיר שמשפחתו מאשדוד, ומספר באופן נסער כי הוא מצוי בלונדון ואשתו הזמינה לו משטרה והוא חושש שייעצר. לאחר שיחה ארוכה מייעץ עורך הדין לא' לעלות על הטיסה הראשונה לתל אביב ולשוב ארצה.
למחרת בשעת בוקר מוקדמת, נפגש א' יחד עם עורכי הדין ומגולל את הסיפור שכאילו נלקח מסרט של קוינטין טרנטינו. א' מספר שהוא נשוי מזה מספר שנים לצעירה ירושלמית, ולפני מספר שבועות קצר החליטו לטוס לחו"ל לטענתו לחופשה ולבחון אפשרות לטיול ארוך.
הזוג נחת בלונדון ושכר דירה לתקופה קצרה. כשבועיים לאחר ההגעה ללונדון ומשפרץ ויכוח בין בני הזוג, ויכוח שהיום מתברר היה ויכוח יזום מצד האישה והיא הזמינה את שוטרי משטרת לונדון וטענה שא' נוהג כלפיה באלימות ובאיומים, וביקשה לסלקו מהדירה.
א' שניסה לדבר לליבה של האשה, ולהבין את פשר העניין, הופתע לגלות שהיא מבקשת להתגרש, ואף החלה בהליך בבית הדין הרבני בלונדון. כל זאת כאמור בפרק זמן של שבועיים, מאז הגעתם ללונדון, ובסיוע של צעיר מהקהילה היהודית, אותו הכירה באינטרנט, טרם הגעתם ללונדון.
הבעל נדהם ופגוע, הסכים לבקשת האשה להתחיל בהליך גירושין, אלא שהאשה טענה שאין לה כל כוונה לעזוב את אנגליה ובכוונתה להישאר להתגורר שם, יחד עם הקטינה בת ה-4. באות הרגע, הבין הבעל כי הולך שולל על ידי האשה, והדבר תוכנן על ידה היטב ובקפידה טרם נסיעת הזוג ללונדון.
מיד בסיום פגישתו של א' עם עורכי הדין גלילי שרון ודורית דגן, נעשתה פניה בהולה למשרד המשפטים בישראל בהתאם לאמנת האג. החשש הגדול היה שהאם תעזוב את אנגליה יחד עם הקטינה ותעבור להתגורר במדינה אחרת, וללא עקבות.
משרד המשפטים בשיתוף פעולה עם משרד עורכי הדין, עידכן את הרשויות בלונדון, את האינטרפול ואת משרד המשפטים באנגליה, ואלה דאגו לקיים דיון דחוף ולתת צו שהדרכונים של האשה והקטינה ילקחו מהן.
אלא, שזהו רק ראשיתו של הסיפור. הפרשה כולה הובאה לפתחו של בית הדין עפ"י אמנת האג – חטיפת ילדים במסגרת עתירה שהוגשה על ידי עורכי הדין גלילי ודגן בשיתוף משרד עורכי דין מהמובילים בלונדון שהצטרף להליך המשפטי.
בשל העובדה שעל פי אמנת האג, יש חובה לקיים דיונים ואת ההליך כולו במהירות האפשרית, שבועות קצרים לאחר מכן, בערב פסח ממש, התקבל פסק הדין ובמסגרתו קבע השופט שיש להורות על השבת הבת לגבולות ישראל. א' לא יכל לעצור את הדמעות, וסבר שהינה בתוך מספר ימים כפי שקבע פסק הדין תשוב בתו בת ה4 לישראל. אלא, שלאשה היו תכניות אחרות. ימים בודדים טרם החזרה לישראל, שכרה האישה משרד עורכי דין נוסף בלונדון ואלו פנו לערכאת הערעור והגישו ערעור וכן בקשה לעכב את חזרת הקטינה לישראל.
הטיעון המרכזי במסגרת הערעור, היה כי הקטינה כלל לא נחטפה ולכן אמנת האג, אינה יכולה לקבוע כי יש להשיב את הילדה לישראל. האישה טענה כי בני הזוג עזבו את ישראל מרצונם החופשי ולכן לא מדובר בחטיפה של הקטינה. גם ערכאת הערעור דחתה את טענות האישה, שלא אמרה נואש, והגישה ערעור נוסף לערכאת המשפטית הגבוהה ביותר הקיימת עפ"י אמנת האג. בדיון שהתקיים בפני 5 שופטים בלונדון, דיון שנמשך 12 שעות.
המדובר היה בסוגיה תקדימית שעסקה בשאלה האם יציאה לכאורה בהסכמה חופשית, אבל תוך מרמה והונאה יכולה להיחשב לחטיפה או לא. מספר שבועות לאחר מכן, ניתן פסק הדין. הרכב מורחב של בית הדין הגבוה בלונדון פסק, שאף שאין מדובר באירוע חטיפה, הסמכות לדון במשמורת הקטינה, תהיה נתונה לבית הדין הרבני בישראל, כפי עמדת משרד גלילי דגן והוא זה שצריך להכריע היכן תגדל הקטינה בישראל או באנגליה.
ואכן, ההליך כולו לבקשת עורכי הדין גלילי ודגן, התקיים בישראל בבית הדין הרבני בירושלים, וזה הצליח להביא את הצדדים להסכמות, שהקטינה תמשיך להתגורר עם אמה לפרק זמן נוסף, ואשר במסגרתו רשאי האב להגיע בכל עת ולקבל אליו את הקטינה, עד לשובה של הקטינה לישראל.
א' בתגובה מסרה: "אבות, שימו לב ותהיו ערניים בכל עת. לא חלמתי שנסיעה לחו"ל תוביל לכך שאצטרך להילחם על הזכות לראות ולגדל את בתי. אומנם בית הדין בגלגול השלישי קבע שלא מדובר באירוע חטיפה, אבל ההסכמה שלי לצאת מהארץ עם הקטינה הושגה במרמה, היה ברור לאשתי שאם היתה מבקשת להתגרש עוד כשהיינו בישראל, לא הייתי מסכים שבתי תגדל בחו"ל. ללא עורכי הדין, לא בטוח כלל שהייתי יודע עד היום היכן מצויה וגדלה בתי בת ה4. היום אני רגוע יותר פוגש אותה כמעט מידי כמה שבועות ובקרוב היא תגיע לביקור בישראל".
עורך דינו: ״משמורת הקטינה תקבע על פי בית הדין בישראל״
עו"ד גלילי שרון: "אכן מדובר בפסק דין תקדימי. מדובר בהליך שהתנהל בין יבשות, דיונים בישראל, ובאנגליה. בתוך מספר חודשים קצר, ישבו על המדוכה 3 ערכאות עפ"י אמנת האג, וקבעו בפסק דין תקדימי מורכב ומסובך מאוד, שאף אם לא מדובר באירוע חטיפה של ממש, הוכח שמדובר במעשי מרמה, ולכן נקבע שהמשמורת של הקטינה תקבע עפ"י בית הדין בישראל, בדיוק כמו שחשבנו מהיום הראשון שצריך לקרות״.
