היום בעידן המודרני החזנות היא ז'אנר מוזיקלי בפני עצמו, וחזנים יידועי שם ממלאים אולמות גדולים בקהל המגיע ליהנות מהיצירה ומהמבצעים. חזנות ספרדית היא מסורת חזנות בעלת שורשים עתיקים והיא הייתה נהוגה בקהילות מזרחיות בגולה, כמו: בספרד, בטורקיה, בעיראק, במרוקו, בסוריה ועוד; החזנות הספרדית ברוב הקהילות הספרדיות מבוססת ברובה על סולמות הקרויים "מקאמים", שהם הבסיס למוזיקה הערבית ולמוזיקה הטורקית. מכוון שכלי נגינה לא נכנסו לתוך בתי הכנסת, הדרך היחידה לרומם את האווירה הייתה השירה הקולית.
הכישרון וההצלחה יצרו את הביקוש של בתי כנסת לחזנים מוכשרים מהם נדרשות שתי תכונות מוזיקליות בסיסיות: קול ערב ונעימה יפה אשר חייב שליטה ביסודות המוזיקה, שהעלו את החזנות לדרגת אמנות אשר שכרה בצידה.
ב-200 השנים האחרונות, ובמיוחד באירופה עלה מעמדו של החזן לדרגת אמן המבצע לחנים מקוריים המהנים את קהל השומעים, ויצר אווירה של קדושה הסוחפת את המתפללים לחוויה עמוקה ומרגשת. הבסיס לתפילות נשמר על פי לחנים מקוריים ולפי המקאמים ואם חשבתם שהביקוש ללימודי חזנות שייך רק לעולם המבוגרים.
יונתן וליאם אזרזר הם אב ובן המגיעים ללמוד באשדוד מידי שבוע היישר ממושב תלמי יחיאל הסמוך לקריית מלאכי. ליאם אזרזר (15) לומד חזנות יחד עם אביו יונתן בימי שני אצל רבי דוד אדרי ופיוט ושירה בימי ראשון עם מני מימון כהן. כששאלנו אותם איך שמעו עלינו אמרו שהגיעו דרך פרסומים שראו בפייסבוק.
כשהגיעו לראשונה למרכז נכנסו לשיעור ניסיון בחזנות שנה א' עם רבי דוד אדרי ונהנו מאוד. ליאם ראה שיש גם קבוצה של תלמידים צעירים יותר עם מימון כהן והתחבר מאוד כיוון ששם עוסקים יותר בשירה – "כשאהיה גדול אני שואף להיות חזן או פייטן, אני כבר עולה מידי פעם לקטעי חזנות בבית הכנסת" אומר ליאם ומוסיף "כל נושא הפיוטים והחזנות זה לא משהו שהיה בשגרה אצלנו בבית. אנחנו משפחה שומרת מסורת ושבת ואנחנו הולכים לבית הכנסת אבל בתוך הבית נוצר חיבור חדש דרך הפיוטים והזמירות, בעיקר בימי שישי סביב השולחן. אנחנו שרים את הפיוטים "שלום עליכם", "אשת חיל" ו"בר יוחאי" וממשיכים אחרי האוכל עם פיוטים שונים. אחי הגדול לא לומד איתנו, אבל גם משתלב בשירה איתנו סביב השולחן ויש בבית אווירה נהדרת".
"אצלנו בבית זה לא עבר מדור לדור, פשוט סקרנות הביאה אותנו ללמוד ולהתחבר ממקום אחר ועכשיו סביב שולחן השבת, אחרי האוכל שאנחנו לא ממהרים לשום מקום והפך להיות קטע מאוד מחבר ומשפחתי, לשבת יחד", מסביר האב יונתן ומוסיף: "לומדים דברים עמוקים שאי אפשר ללמוד בשום מקום אחר. לומדים שם את הדקדוק והטעמים בתפילה, את המקאמים, איך מתפללים, למה מתפללים, את קריאת התורה הנכונה, קריאת תהילים, למה יש הפסקה בתפילה, למה מאריכים, איך מאריכים נכון, כיצד קוראים נכון כדי לא לאבד את המילים או המשמעויות שלהן ועוד… לומדים את המקור של המקורות. כל מי שמגיע לבית הכנסת להתפלל במשך שנים ארוכות ולא למד את הבסיס לא באמת מבין ויודע אם הוא שר נכון או לא את התפילות והפיוטים. כל מי שמחובר לתפילות, הולך לבית הכנסת ומתפלל מידי יום חייב ללכת וללמוד. נגלה עולם שלם של תובנות, הסברים, דיוקים ופרשנויות לדברים שאנחנו עושים כמעט על אוטומט. פתאום הכל מתחיל להיות ברור ומובן וזה מרגש וממלא את הלב והנפש כל פעם מחדש".
במכון לחזנות של המרכז לתרבות האנדלוסית ולפיוט בישראל, אנחנו שומרים על הלחנים המסורתיים המוצאת ביטויה בשבתות ובחגים ובעיקר בימים הנוראים (ראש השנה ויום כיפור) בהם נוהרים ההמונים לבתי הכנסת. תמצאו במכון הדרכה מעשית לחזנים הכוללת לימודי טעמי המקרא, הכרת המקאמים והנגזרים מהם, נוסח תפילה, קריאה בתווים, מפגשים עם חזנים, פייטנים ומוזיקאים ועוד, בראשותו של רבי דוד אדרי זוכה פרס גאון לשנת תשע"ט בתחום הנחלת המורשת.
להצטרפות והרשמה למכון לחזנות חייגו 08-9568333
