הרב יהודה בן דוד, 72 מאשדוד, אב ל-19 ילדים ו-70 נכדים, נשלח לארבע שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע, בתום שלב הוכחות בביצוע עבירות מין בשלוש אחיות קטינות, 8,12,14 בנות משפחה אחת. הוא הכחיש והן נאלצו לספר מה עשה להן הרב בן דוד בתוך בית כנסת, לעתים ביום הקדוש, ביום שבת, בחדרים סגורים ובמרתפים בבית הכנסת.
הרב בן דוד מסתבך מיני סדרתי כבר הורשע בעבר, לפני כ-20 שנה בביצוע מעשים מגונים בקרובת משפחה שלו. כנראה שזה חזק ממנו, אולם הפעם בניגוד לעבר אז נגזרו עליו עבודות שירות, הפעם הוא יצטרך לבלות 4 שנים מאחורי סורג ובריח וספק אם זה ייתקן את נפשן ונשמתן של שלוש אחיות קטינות, שהעריצו את הרב וחוו ממנו עבירות מין.
בטיעונים לעונש, דרשה הפרקליטות באמצעות עו"ד רחל אטיאס מפרקליטות דרום להטיל עליו עונש ברף הגבוה של העבירות. "מעשים בוצעו על ידו בית הכנסת – מקום הקדוש עבור המתלוננות ובני משפחתן" טענה הפרקליטה. "בן דוד לא בחל באף יום בשבוע ואף לא בשעות משעות היממה לביצוע מעשיו ואף היה שולח למתלוננות הודעות כתובות בשעות הקטנות של הלילה". לגבי מצבו הרפואי של הרב בן דוד טענה עו"ד אטיאס כי מצב הבריאות של הרב לא הפריע לו לבצע את העבירות. "ואף את החלק העיקרי שבעבירות שהוא ביצע בסמוך למעצרו ולהגשת כתב האישום נגדו".
לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגשו בשלב הטיעונים לעונש על ידי ההגנה מכתבים הרבנים וכן העידו עדי אופי, שציינו את פעילותו הרבה של הרב בן דוד כלפי הקהילה. כן הוגשה חוות דעת לגבי בריאותו. עו"ד משה מרוז, המייצג את הרב בן דוד, טען בין היתר כי יש לקחת את תסקירי הנפגעות ב"ערבון מוגבל" וטען כי מדובר "על דו"ח חד צדדי בו הן מספרות כאוות נפשן".
"ניצל את מעמדו כלפי הקטינות שהעריצו אותו"
כמו כן טען עו"ד מרוז כי הרב בן דוד יצא להצלתה של המשפחה וכי המתלוננות ובני משפחתן פנו לרב שיעזור להן וכי המצב היה "רעוע" לפני ולא הרב הוא זה שגרם להרס הזה. עו"ד מרוז טוען כי מדובר בעבירות שאינן ברף הגבוה ועתר לא להטיל עונש מאסר בפועל אלא להסתפק בעבודות שירות. לגבי מצב בריאותו של הרב טען עו"ד מרוז כי מאסר יכול לפגוע בבריאותו של הרב וכי הוא אב טוב וכי יש להתחשב במשפחה שסבלה מהפרשה.
אלא שהשופט, יואל עדן קבע כי מדובר בעבירות חמורות שביצע הרב שהוא ראש בית כנסת וכי ביצע את העבירות תוך שהוא "מנצל את מעמדו כלפי המתלוננות ובני משפחתן, את היראה ממנו, ההערצה כלפיו והתלות בו, שחשו המתלוננות ומשפחתן במסגרת הקשר עמו".
השופט עדן קבע כי אין מדובר במעשה מגונה אחד, אלא, "בסדרה של מעשים מגונים כלפי 3 קטינות, אחיות ממשפחה אחת". בקשר למצבו הרפואי ולאור העובדה ששירות בתי הסוהר ערוך להגיש טיפול רפואי במהלך מאסר קבע השופט: "אינני מוצא כי הטלת מאסר תסכן את הנאשם או תגרום להחמרת מצבו או תמנע אפשרות לקבלת טיפול רפואי".
השופט עדן גם התייחס לעובדה, שהרב בן דוד הכחיש את האישומים נגדו לאורך כל המשפט ולא לקח אחריות. "בן דוד כופר במיוחס לו, ובחר שלא ליטול כל אחריות, לא להביע כל צער או חרטה, ולא להביע כל הבנה לנזקים הקשים אשר גרמו מעשיו לקטינות, הרי שלכך השפעה על הענישה. הנאשם העלה טענות ביחס למניעים ורקיחת עדויות כנגדו, טענות אלו נדחו בהכרעת הדין, וכאמור, מעידות על המגמתיות וחוסר האמינות הממחישות את היעדר כל לקיחת אחריות על ידו". השופט עדן גזר על הרב בן דוד 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי כספי בסך כולל של 150,000 שקלים למתלוננות. בשני מקרים 25,000 שקלים ובמקרה השלישי 100.000 שקלים.
ההסתבכויות המיניות של הרב בן דוד
בספטמבר אשתקד חשף "השבוע באשדוד" באופן בלעדי על מעצרו של הרב בן דוד והגשת כתב האישום נגדו בעבירות נגד 3 הקטינות והתברר כי 20 שנה קודם לכן הרב בן דוד הורשע בעבירת מעשה מגונה בקרובת משפחה ונידון ל- 5 חודשי עבודות שירות. מה שמעיד על סדרתיות ואופן פעולה חוזר בנוגע לעבירות מין בנשים ובקטינות.
הרב בן דוד עומד בראש בית כנסת בעיר אשדוד ובה הוא מעביר שיעורים ושם ממוקמים משרדיו. הוא היה בקשר הדוק עם משפחתן של הקטינות, שנפלו קורבן למעלליו. המשפחה ראתה בו דמות להערצה לסגידה. הורי הקטינות נהגו להתייעץ ברב בן דוד ולהיעזר בו בכל נושא ועניין בחייהם ובכל הרמות האינטימיות. בין היתר ייעץ הרב בן דוד לאם הבנות להתגרש מבעלה, ייעץ לה בנושאים של רפואה ופריון ואף אמר להורים למכור בית שהיה ברשותם והם אכן עשו כך. בן דוד אף השכיר להם דירה שהייתה בבעלות בנו. בכתב האישום נטען כי אצל בני המשפחה נוצרה תלות הערצה עיוורת ויראה ופחד מהרב.
הרב בן דוד הכחיש את המיוחס לו לכל אורך המשפט מה שהוביל למשפט הוכחות שבהן הגיעו הקטינות, עלו על דוכן העדים ונאלצו שוב לספר על ההתעללות שעברו. במקרה של הקטינה בת ה8 היא ספרה כי לקחה את אחיה הקטן ממנה לבית הכנסת של הרב בן דוד ובזמן שאחיה התפלל, היא ישבה עם הרב בסמוך למשרדו והשניים שוחחו.
הרב בן דוד "ליטף את רגלה" של הקטינה ובהמשך "ליטף ומישש את החזה שלה", כך על פי כתב האישום. היא העידה בבית המשפט והרב בן דוד הכחיש וטען כי : "זה לא יכול להיות דבר כזה. אנשים עולים ויראו אותי שאני יושב עם ילדה, כולם יודעים שאני לא מדבר בשבת ויראו אותי שאני יושב עם ילדה ביחד". השופט עדן קיבל את עדות הילדה והרשיע את הרב בביצוע מעשה מגונה בה. לדברי השופט עדן. "אין היגיון דווקא בשלילת ההיגיון שהוא מבקש להציב מול גרסת הקטינה. הגיוני ואפשרי שהיא תבוא עם אחיה הקטנים לבית הכנסת והם ייכנסו להתפלל. לשאלה אם זה הגיוני שיבצע את מעשהו במקום שאולי אם אנשים יבוא יוכלו לראותו מדבר עם הקטינה ונוגע בה – להיגיון שבבסיס מעשה שכזה לא ניתן להשיב, כפי שבאותה מידה לא ניתן להשיב לשאלת ההיגיון בביצוע עבירות רבות".
במקרה אחר נגד אחות שנייה בת ה 12 . היא העידה כי הלכה עם שני אחיה הקטנים לבית הכנסת כדי לקבל ברכה מהרב. הרב בן דוד הורה לשני אחיה של הקטינה ללכת לחדר אחר במתחם ואמר לקטינה לבוא אתו לחדר אחר במתחם בית הכנסת. הרב בן דוד שאל את הקטינה אם היא אוהבת אותו ו"נישק אותה על פיה, והחדיר את לשונו לפיה". מיד לאחר מכן נמלטה הקטינה מהמקום כשהיא מבוהלת ובוכה, לביתה.
״הצמיד הקטינה לקיר בית הכנסת, ושאל אותה אם היא רוצה שהוא יגע בה״
הקטינה העידה בבית המשפט והרב הכחיש נמרצות וטען כי כי היא מעולם לא באה לבית הכנסת שלו ביום שבת וטען כי: "אם היא אומרת שהיא באה ומצאה אותי בבית המדרש, זה שקר גדול. אני בבית המדרש לא נמצא ביום שבת, אני רק למעלה, וכולם יכולים להעיד על זה. אני לא נמצא בבית המדרש, והמשרד סגור, והחדר, מה שנקרא פינת אוכל! הוא סגור. בגלל שיש שמה 'תמי 4' ויש את מה שמנגבים את הידיים, החשמלי, ואנשים עולים למעלה ומשתמשים בזה, אז סוגרים את זה וזה דבר ידוע”.
גם במקרה הזה האמין בית המשפט לגרסת הקטינה ודחה את טענתו של הרב בן דוד, וקבע כי הוכח מעל ספק סביר כי הרב בן דוד ביצע את מעשה מגונה בקטינה, אך קבע כי בניגוד לכתב האישום, הרב לא החדיר את לשונו לפיה, אלא רק ניסה לעשות כן.
במקרה השלישי מיוחסות לרב שלוש עבירות של מעשים מגונים באחות בת ה 14.5. במקרה אחד כשהגיעה לבית הכנסת, בדרכה לבית הספר כשתיק הלימודים על גבה. הרב בן דוד העלה את הקטינה לחדר בו היו נוהגים לספור את המטבעות, אותן תרמו המתפללים. הרב בן דוד הואשם כי הצמיד הקטינה לקיר בית הכנסת, ושאל אותה אם היא רוצה שהוא יגע בה ויישכב איתה. עקב הפחד שאחז בקטינה מהרב אותו היא מעריצה והסיטואציה שנוצרה, ענתה הקטינה א' לרב בחיוב. הרב החל ללטף את ישבנה ואת החזה שלה מעל לבגדיה, נצמד אליה, ובמשך מספר דקות התחכך עם איבר מינו באיבר מינה כששניהם לבושים. לאחר מכן אמר הרב בן דוד לקטינה לא לספר על מה שהיה לאף אחד וא' עזבה את המקום.
כעבור כמה ימים היא הגיעה עם אמא שלה וחברה לבית הכנסת בעוד האם והחברה הלכו להמתין לרב במשרדו היא הלכה עם הרב לחדר היין, בכדי שייתן לה בקבוק יין לשבת. בתוך החדר, כך על פי האישום הצמיד הרב את הקטינה לקיר, שאל אותה אם היא מוכנה לשכב איתו ואם היא מוכנה להתפשט. היא סירבה ואמרה לרב שאסור כי זה בית כנסת, אך הרב אמר לה כי בית הכנסת נמצא למעלה 'וכאן זה מותר'". הרב הואשם כי ליטף את החזה שלה מעל הבגדים. "נצמד אליה, ובמשך מספר דקות התחכך עם איבר מינו באיבר מינה כששניהם לבושים". במקרה נוסף הוא הואשם כי כאשר הגיעה אליו למשרד הוא ביקש ממנה לכתוב לו על פתק כמה היא אוהבת אותו, ושאל אותה אם היא רוצה להתנשק איתו. הקטינה שפחדה מהרב ענתה שהיא לא יודעת.
גם בעבירות הללו הרב בן דוד הכחיש את עדותה של המתלוננת. בית המשפט דחה את טענתו והרשיע אותו גם במקרה זה תוך שהוא קובע כי יש לתת אמון בעדותה של הקטינה. השוםט עדן כתב בגזר הדין: "הקטינה מעידה לא רק על האירוע עצמו אלא גם על תחושותיה, חששותיה ואת הסיבה שלא סיפרה".
השופט: "העדויות של הקטינות אמינות וכנות"
השופט עדן קבע כי “מהראיות עולה, מעל לספק סביר כי הנאשם ניצל את מעמדו כלפי המתלוננות ונשענות בעיקר על העדויות המהימנות והכנות של שלוש המתלוננות. עדויות אשר הרושם הישיר מהן הינו כי דברי אמת נאמרו על ידן. עדויותיהן היו מהימנות מאוד, ניכרה מאוד הכנות בדבריהן, ניכר הכאב אשר הן חוות בחשיפת הדברים אשר ביצע בהן הנאשם, וניכר כי הן מקפידות לדייק בדברים, לא להוסיף ולא לגרוע".
עוד קבע השופט כי "ניכר היה ביחס לשלושת הקטינות כי המעמד בו הן מעידות, בנוכחות הנאשם, היה קשה להן, וניכר היה כי הן כואבות, הן את אשר נעשה להן על ידו, והן את החשיפה וההעלאה של הדברים, שוב".
לפני 20 שנה: הרב בן דן הורשע בעבירות מין
בגזר הדין התייחס השופט עדן גם לעברו הבעייתי של הרב בן דוד ולעובדה שהורשע לפני כ-20 שנה בביצוע מעשה מגונה בקרובת משפחה, ונדון לחמישה חודשי עבודות שירות. השופט קבע כי אמנם מדובר בהרשעה ישנה אך "רלוונטית".
המקרה בו הורשע הרב בן דוד סוקר בהרחבה באותם ימים בעיתון "השבוע באשדוד" בו התפרסם לראשונה הסיפור על הרב שחשף את מעלליו המיניים המטרידים של הרב. זאת למרות פניות חוזרות ונשנות שלו באמצעות עור הדין ציון אמיר למנוע את הפרסום באמצעות צווי איסור.
השופט עדן
הרב בן דוד הצליח פעמיים להוציא צו איסור פרסום, אולם בפעם השלישית בית המשפט נעתר לבקשת "השבוע באשדוד" והתיר את פרסום הסיפור המכוער של הרב. המקרה אירע בשנת 1997 כשהרב הסיע קרובת משפחה לביתה. במהלך הנסיעה שאל אותה אם היא אוהבת אותו וכשענתה בחיוב, הוסיף ושאל אם היא אוהבת אותו עד כדי חיבוק. כשהגיעה לבית, כך הואשם, ליווה את קרובת המשפחה לביתה, נכנס פנימה אחריה, ונעל את דלת הכניסה מבפנים. בתוך הבית הוא הניח את ידו על כתפיה ומשך אותה לפרוזדור תוך שהוא מחבק ומנשק אותה על צווארה בניגוד לרצונה.
היא ניסתה להדוף אותו מעליה, אך ללא הצלחה. הרב בן דוד הצמיד את קרובת משפחתו לגופו, נגע בחזה מספר פעמים, הרים את חצאיתה ונגע בידו באיבר מינה, מעל תחתוניה וליטף את אחוריה. הוא אחז בחצאיתה ומשכה אותה כלפי מטה. כל ניסיונות ההתנגדות שלה לא הועילו והרב תפס את ידה בחוזקה והצמידה לאיבר מינו ולאחר שהיא משכה את ידה בשנית הוא שאל אותה אם היא רוצה להוציא את איבר מינו ממכנסיו.
המשפט של הרב עורר סערה גדולה. רבים מתושבי העיר התנערו מהרב וזעמו על מעשיו. מנגד הוא גרר אחריו רבים מחסידיו, שהאמינו בחפותו ומאמינים גם היום לאחר ההרשעה של הרב ושליחתו לכלא, בחפותו והם מאמינים שהכל עלילה נגדו. אולם לאחר שלב ההוכחות ועדותה של קרובת המשפחה הרשיע שופט בית המשפט באשדוד דאז, שמואל חמדני ,את הרב במיוחס לו. בהכרעת הדין כתב השופט חמדני: "לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מהם, ולאחר ששקלתי את כל טענותיו המלומדות של הסניגור, בסיכומיו הארוכים בעל פה ובכתב, אני מקבל את עדות המתלוננת ועדי התביעה ודוחה את זו של הנאשם. התרשמתי מכנות דבריה של המתלוננת באשר לפרטי האירוע".
עוד קבע השופט חמדני כי עדותה של קרובת המשפחה לא רק שלא נסתרה במהלך חקירתה הנגדית הארוכה, אלא אף חוזקה. "העובדה שהמתלוננת 'כבשה' עדותה והחליטה להתלונן במשטרה רק לאחר כחמישה חודשים מהמקרה, אין בה כדי לפגוע באמינותה או באמיתות גרסתה" אמר השופט חמדני וקבע כי לעומת עדויות עדי התביעה האמינות עומדת למעשה עדות יחידה של הנאשם. "שהוא רב ומרביץ בתורה, אשר מוכן להודות כי רק נגע בכתפה, ולא מעבר לכך. והוא מודה, שאסור לגעת באישה והסברו כאילו נבע הדבר מהבלגן שהיה בדירה הינו תירוץ כושל בלשון המעטה. גם הסברו על כך שעלה לדירה בשל פחדה כביכול מפועלים ערבים הינו תירוץ בדיעבד".
השופט חמדני המשיך וכתב: "אין לי כל ספק שהמתלוננת כאישה חרדית, לא נתנה את הסכמתה למעשים מגונים אלו. אין ספק גם שמעשים כאלה- נגיעה בחזה, ליטף איבר מינה של המתלוננת ואחוריה מתחת לחצאיתה, והרצון להוציא את איבר מינו של הרב – נעשו לשם סיפוק וגירוי מיניים. לא מדובר בנגיעה סתם או בחיבוק או נישוק אבהיים, אלא במעשים מגונים". השופט חמדני גזר על הרב בן דוד 5 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס. עתה , באם ידחה הערעור של הרב בן דוד הוא ירצה עונש של 4 שנות מאסר בפועל בכלא.
עורך דינו: ״נגיש ערעור״
עו"ד משה מרוז מסר כי ״הרב מכחיש האישומים נגדו , טוען שזוהי עלילת שווא ומגיש ערעור על הרשעתו״.
