מישל ביטון (46), נשוי ואב לשלושה, תושב אשדוד ואחד כזה שיש עליו קונצנזוס בעיר בדבר יושרו. הבוקר הגיש ביטון את מועמדותו לדירקטוריון.
"מדובר באחד האנשים האהובים בעיר", כך אמר מוקדם יותר לכתב אשדוד10 אחד מעובדי הנמל על מישל.
לפני זמן לא רב החליט מישל להתפטר מתפקידו כחבר וועד בנמל אשדוד והוביל, ביחד עם חבריו לעבודה, מאבק אגרסיבי אל מול ההסתדרות הכללית והעומד בראשה אבי ניסנקורן.
הבוקר פרסם ביטון מכתב הקורא לתמוך בו כנציג עובדי הנמל בבחירות לדירקטוריון, וזה לשון המכתב:
חבריי לעבודה,
מבקש להודיע לכם כי החלטתי להתמודד לנציג עובדי הנמל בבחירות לדירקטוריון שייערכו בעזרת ה' ב-3.10.19.
כמי שהחל את דרכו בנמל בשנת 1994 במחלקת תפעול, ולפרקים כחבר ועד, ידעתי להוביל מאבקים למען עתידנו. עשיתי זאת בשנת 2001 כאשר ממשלת הליכוד החליטה לבנות רציפים בשיטת BOT, לבנות ולהשכיר לחברים שלהם!!! לא וויתרנו והובלתי יחד עם חבריי מאבק ללא פשרות עד שהצלחנו לבטל את הגזרה – והיום רציפים 21-22-23 שייכים לנו!!
בסיום המאבק אף הושעתי מעבודתי כ-3 חודשים ללא שכר, אבל זה לא הרתיע אותי אז – ובטח לא היום. רובכם הייתם עדים למאבקים שהיו בנמל בשנים האחרונות, מאבקים שהייתי חלק מהם גם כשלא הייתי חבר ועד. למה? כי אכפת לי, אכפת לי מכם, מהמשפחות שלכם, מהעתיד של הילדים שלכם ושלי.
אתם יודעים הרי שהייתי קשוב ב100% לבעיות שהיו לעובדים בתוך הנמל או מחוץ לנמל, כל הזמן, 24/7 במשך 365 ימים בשנה. שילמתי מחירים כבדים על המאבקים שלי – עבור עתידנו אבל זה לא מה שעצר אותי אז ולא מה שיעצור אותי כעת, מלייצג אתכם נאמנה ובשקיפות מלאה כפי שעשיתי לאורך כל הדרך – וכפי שאעשה עבורכם!
בשנת 2017 התפטרתי מוועד עובדים בכדי להוביל יחד עם חבריי מאבק נוסף, הוכחתי שהכסא הוא לא זה שמעניין אותי. הכסא היה נוח אבל אם הייתי נשאר שם הייתי מאבד את הלב, את העובדים שאני כל כך אוהב. הכסא לא מעניין אותי, העובד כן – ובשל כך החלטתי להתמודד.
אני אומר זאת באופן גלוי: אני לא בובה של אף אחד, אמת ושקיפות זו דרכי. לאורך כל חיי נהגתי לומר שמנהיגות אמיתית היא לקיחת אחריות ולא מציאת תירוצים ואני מניח שכולם כאן יודעים שעמדתי בכל מילה, מאז שהחלטתי להקדיש את זמני לעובד ולא רק לעצמי.
אשמח לתמיכתכם,
מישל ביטון
