התביעה עולה כי לפני כ-4 שנים הפועל נפגע בעת שעסק בחפירת תעלה בעומק 10 מטרים כשלפתע קיר אדמה קרס עליו וקבר אותו לחלוטין תחתיו. לאחר שחולץ פונה לבית חולים בילינסון כשהוא סובל מחבלה בפנים, כאבים בצוואר, בבית החזה, ביד ורגל שמאל ומתחושת בחילות.
מומחה לכירורגיה אורתופדית מטעם התביעה, קבע בחוות דעתו כי הפועל סובל מנכות בשיעור של 30 אחוזים לצמיתות בגין הפגיעה בעמוד השדרה, הגבלות בתנועות הצוואר והגבלה בכתף שמאל.
מאז התאונה הפועל סובל מפוסט טראומה המתבטאת בין היתר בנדודי שינה, מחשבות וזיכרונות משקריסת הקיר כולל קריאת בן דודו לברוח. פסיכיאטר מטעם התביעה קבע בחוות דעתו כי נכותו הנפשית כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 20 אחזים לצמיתות.
בא כוחו עו"ד דותן לינדנברג העוסק בתביעות בגין נזקי גוף, טוען בתביעה כי כתוצאה ישירה מהתאונה וחרף הטיפולים הרפואיים האינטנסיביים הרבים משך השנים, לא חלה כל הטבה במצבו הרפואי. הוא סובל היום כפי שימשיך לסבול בעתיד, מנכות רפואית ותפקודית שילוו אותו כל ימי חייו ויטילו צל כבד על יכולתו להמשיך ולהשתכר כבעבר ולנהל חיים תקינים ונורמליים. מאז התאונה חרב עולמו של התובע, הנאתו מהחיים ואיכות חייו נפגעו קשות והוא הפך לשבר כלי. מאז התאונה מתקשה התובע בביצוע כל פעולה בסיסית ומתקשה לשמור על יציבות בעבודה.
לדברי בא כוחו, אם בעלי החברה היו פועלים בזהירות הנדרשת ודואגים להדריך העובדים כיצד לעבוד בחפירת תעלות והיו דואגים לו לסביבת עבודה בטוחה הכוללת אמצעי מיגון והגנה מפני קריסת הקירות ודואגים לנוכחות של ממונה בטיחות ומפקח עבודה, ניתן היה למנוע התאונה ותוצאותיה.
פועל הבניין תובע בבית המשפט לפסוק לו פיצויים עבור אובדן השתכרות, זכויות פנסיוניות וזכויות סוציאליות, כאב וסבל, עזרת צד ג והוצאות רפואיות.
טרם הוגש כתב הגנה.
