ע' (20) נולדה וגדלה באשדוד למדה ביסודי בבית ספר ׳היובל׳ ובתיכון למדה מקיף ז' במגמת ביוטכנולוגיה, כימיה, פיסיקה ולימודי שואה. בין היתר התנדבה במד"א אשדוד מאז הייתה בכיתה ט’. "ההתנדבות במד"א הייתה כמגישת עזרה ראשונה ומדריכה. מאז שהתגייסתי אני פחות מגיעה, אולם בחופשות לעיתים רחוקות שאני יכולה אני מגיעה. הלב שלי שם. אהבתי לסייע, לעזור ולטפל באנשים במצבים קשים. זה נתן לי תחושות סיפוק שמטפלים ומסייעים. מקווה שאמשיך להתנדב במד"א".
ע' אחות לנטע בת 16 ודור בן 12. אביה מנהל מערכות מידע במשרד המשפטים ואימא שלה ילידת אשדוד, מנהלת מכירות ומשווקת ציוד למעבדות. הסבא וסבתא שלה למשפחת שפירא מראשוני אשדוד. לקראת הגיוס ע' ביקשה ברצון עז להתקבל לקורס טיס. "ואכן התקשרו אלי להגיע למבדקי טיס. בסוף כיתה יב' התקבלתי למבדקים. עברתי את המיונים וגם את הגיבוש”.
ואיך היה? קשה פיזית? מנטלית?
"היה קשה. בעיקר מנטלית. אבל עשיתי הכל כדי להצליח, כי תמיד זה היה נראה בלתי מושג. הגעתי לשם כשאני רוצה להוכיח לעבור את הגיבוש בדרך לעבור את כל הקורס טיס, שיש תחושה שקשה עד בלתי אפשרי לעבור. אחרי שבוע של גיבוש שמחתי והתרגשתי שעברתי. הייתי בעננים והבנתי שאני הולכת לקורס טיס”.
ולמה טיס?
"אבא שלי רצה להגיע לקורס טיס, אבל בגלל שהיה בן יחיד זה לא התאפשר. כשהייתי קטנה הלכתי לטקס כנפיים וזה צרב לי בתודעה. אהבתי מה שראיתי. גם היה לי חשוב לעשות שירות משמעותי והיה לי ברור לעשות את הדבר הכי רחוק”.
אחרי הגיבוש, לחצרים לקורס טיס עצמו.
"אכן וסיימתי שלב ראשון, השלב המכין שבו בונים את דמות הלוחם, קצת טיסות וגם עברתי את השלב השני, שמחליף את קורס קצינים, שזה כולל ניווטים, שטח, מסעות וטיפוסים, הרבה עבודה קרקעית, לימודים לתואר ראשון. קיבלתי סיכת צוות אוויר המקבילה לסיכת מ"מ בצבא הירוק. בסוף השלב של חלוקת החניכים למגמות נפלתי. אחרי שנה שלמה”.
הופתעת? ציפית?
"הופתעתי ומאוד התאכזבתי והיה לי מאוד קשה. כי ככל שאתה עובר בקורס הבנתי כמה זה אפשרי ולידי נופלים מהקורס ואני עוברת. אבל ממש ממש לא ציפיתי ליפול”.
מה לא מצפים שזה עשוי לקרות? אחרי הכל בקורס טיס מתחילים 600 מסיימים 20 בערך
"יודעים שיש הדחות ונפילות, אבל בשלב הזה לא חשבתי שאפול. ההרגשה כאמור הייתה לא נעימה. זהו. המשפחה, החברים הרימו אותי בחזרה והזכירו לי שבסך הכל עברתי דברים מדהימים וזה נכון”.
ואכן עדי התעודדה קמה והסתערה על התפקיד הבא. מספר ימים לאחר ההדחה מקורס טיס היא מצאה עצמה במיונים לקורס מפעילי כטמ"מ (כלי טיס מאוייש מרחוק). היא עברה את הוועדות ולאחר סיווג בטחוני הגיעה לקורס, שנה לאחר שהתגייסה לצה"ל. הקורס אורך חצי שנה ומדובר במקצוע לא מוכר ולא ידוע לרבים. "גם לי לא היה מוכר" היא אומרת השבוע, מספר ימים לפני שהיא נכנסת להיות מפעילת כטמ"מ. והיא מדגישה נתון מדהים: "רוב הטיסות המבצעיות של חיל האוויר כ-70 אחוז נעשים על ידי כטמ”מ”.
שומרת על הבית באשדוד
כלי הטיס ללא טיס שמופעלים מבסיס במרכז הארץ דורשים מיומנות כמו של טייס. הביצועים של אותם כלי טיס מגוונים: טיסות צילום, תמיכה בלוחמי קרקע במהלך מבצעים, ליווי מטוסי קרב לדיחות מבצעיות ועוד. וכשהכלים האלה עוברים מעל העיר אשדוד בדרך לעזה, ע' מתרגשת. אחרי הכל היא בעצמה חוותה אזעקות וירי טילים על אשדוד על כל המשתמע.
זה מרגש אותך לחשוב שאת שומרת על הבית באשדוד?
"בהחלט. אתה יודע באותו סוף שבוע שהיה בלגאן ולאחריו ביום ראשון שהיה ירי מסיבי על אשדוד הייתי בקורס וראיתי את המדריכים רצים לקראוונים להפעיל את הכלים ואמרתי לעצמי וואלה הם הלכו להגן על הבית שלי באשדוד. זה היה טוב לראות את זה. זה היה מרגש”.
מפעילת כטמ"מ זה טייסת או סוג של טייסת?
"אני טייסת על הקרקע, נמצאת בקרוואן הפעלה המצוי בשטח הארץ ולא מסכנת את עצמי”.
רצית להיות טייסת. זה מכפר על זה שאת לא טייסת?
"יש סוג של נחמה. זה תפקיד דומה. תראה בלי הכוונה שלי מטוס קרב לא יכול לתקוף. יש משימות מיוחדות ומורכבות. ברור שהייתי מעדיפה לסיים קורס טיס אבל אני במערך משמעותי שלא מוכר והוא משמעותי ביותר. חשוב שיכירו את המערך הלוחם שעושה עבודה חשובה מאוד ומעבר לזמזום המעצבן שמכירים ממזל"טים מדובר בכלים שעושים עבודה חשובה”.
משפחה חברים? מפרגנים?
"במשפחה גאים, הם תמיד מקדמים אותי לדבר הבא”.
מה הדבר הבא?
"לא יודעת רק סיימתי הקורס. השבוע אני בפועל מתחילה את התפקיד".
