זה היה יכול להסתיים באסון. ילדים שנכנסו באזור שהרחצה בו אסורה, הרחק מתחנת ההצלה, נסחפו. למרבה המזל, המצילים בחוף ׳מי עמי׳, הבחינו במצוקתם ומיהרו לעזרתם. אופנוע ים שעומד לרשות התחנה ועליו שני מצילים מיהר אליהם והצליח להביא אותם לחוף מבטחים, לקול תשואות ציבור הרוחצים. זאת במקביל לסיוע למתרחצים שנכנסו בחוף המוכרז ונסחפו לעומק.
הגיבורים של השבוע, בעלי וותק רב בהצלה וברזומה שלהם יש לא מעט הצלת חיים: מנהל התחנה, הרצל רחמים עם 36 שנים כמציל, חיים דהן כמעט 40 שנה מציל, דודו כהן סגן מנהל התחנה עם 20 שנה כמציל ואסף רימון עם 14 שנות עבודה כמציל. על מה שאירע בשבת מספר סגן מנהל התחנה דודו כהן: "קודם כל, זו הייתה שבת מאוד קשה, הים היה סוער ולא טוב. אנשים נכנסו לים במקומות אסורים, במקומות שאין שירותי הצלה, המצילים בחוף מיאמי נותנים מענה על אוכלוסייה מאוד גדולה שזה אומר משובר גלים של הנמל עד לחוף לידו בד' זה כל הגזרה. מה שבאחריות שלנו זה 150 מ"ר מהתחנה זה החוף המוכרז אבל אנחנו נותנים מענה מחוץ לחוף המוכרז".
ספר מה קרה עם הילדים?
"היו 2 ילדים, אבל קרה משהו שלא קורה לעיתים קרובות, היו שתי טביעות במכה אחת בזמן שטבעו 2 ילדים בבור שנמצא קצת אחרי הנחל לכיוון שובר הגלים של הנמל ובמרחק של 400-450 מ"ר מהתחנה, 2 ילדים זוהו מהתחנה ע"י מנהל התחנה הרצל רחמים, שהם טובעים בבור, מתחילים להיסחף למעלה, לכיוון העומק, באותו רגע אנחנו מזעיקים עוד 2 מצילים את חיים דהן ואסף רימון, מזניקים אותם עם האופנוע הים, הם יוצאים במהירות לעבר השובר גלים לעזור להם, בהכי מהירות שיש, הם יוצאים, בדרך לשם במקביל לזה שהם יוצאים לשם החוף מלא ואנחנו מנהלים את החוף, בזמן שאנחנו יוצאים לטביעה שם, קורה מצב ששני מתרחצים בעומק בתחום הרחצה המוכרז בין הדגלים בעצם נסחפים בזרם, ועוברים את הדגלים ועולים לכיוון העומק בזמן ששני מצילים עזבו עם האופנוע לכיוון השובר, נשארנו 2 מצילים בתחנה, אני יצאתי מהר עם גלשן ההצלה, לכיוון העומק, ונשאר הרצל לבד בתחנה, אני יצאתי בזמן שהרצל מנהל את הטביעה גם לכיוון השובר גלים שהוא ראה שהם כבר הגיעו אל הילדים, ובאותו זמן אני מציל שני אנשים פה עם הגלשן. ואני הוצאתי אותם החוצה בינתיים חיים ואסף הוציאו את הילדים שם. אני יכול להגיד לך בתור מציל אם באמת זה לא שאני מפרגן לנו, אבל אם לא היינו ממש מקצועיים בצוות פה זה לא היה נגמר ככה. צריך להיות ממש מקצועי גם באופנוע גם בגלשן, שאתה מסתכל לפעמים לטביעה במרחק אתה באותו רגע פחות מסתכל מה קורה אצלך בקהל שלך. ובמקרה הזה ידענו גם לראות גם את הטביעה הרחוקה ובמקביל גם את הטביעה שקרתה לנו בתחום הרחצה הקרובה שהיא באחריותנו."
מה יש לך להגיד לרוחצים בחוף לא מוכרז?
"אנו מבקשים מהאנשים לבוא לשחות אך ורק במקומות שיש שירותי הצלה, תמיד בזמנים שיש מצילים לא אחרי שעות עבודה. הים מאוד מסוכן, זה לא מה שהיה פעם, היום הוא מלא במערבולות ובבורות ואנשים לא מקשיבים ולא נשמעים להוראות המצילים הם טובעים ולא תמיד זה נגמר בהצלה. הפעם זה נגמר בצורה טובה, פעמים אחרות לפעמים זה עניין של שבריר שניה, אם משהו לא ירים את המשקפת ויסתכל לעבר 450 מ"ר הילדים האלה יכולים להיעלם".
כהן מדגיש כי הים זה משהו שהוא קבוע, אך הבורות משתנים כל יום. "מצילים עושים עבודה מאוד קשה. מסמנים אותם ע"י שלטי אזהרה, יש לנו טרקטורני שטח , טרקטורון חוף, שהוא עושה פריצה בדרך כלל בסופי שבוע חגים שיש עומס בים, עושים אתו סריקה במקומות הפחות מאוישים ע"י מצילים. לדוגמא אם רצועה שהיא בלי מצילים אז י יש טרקטורון עם שני מצילים שיש עליו גלגל הצלה, והטרקטורון הזה הוא בעצם סורק את כל השטחים הגדולים , נוסעים מצד לצד, בקשר עם התחנות כל הזמן, שאם קורה משהו , או נכנסים קבוצה גדולה וקוראים להם והם לא יוצאים, מפעילים את הטרקטורון מגיעים עד אליהם מול קו המים, וקורא להם עם רמקול לצאת החוצה״.
מה המסר שלכם לציבור הרוחצים?
"המסר שלנו לתושבים הוא תמיד להיות איפה שיש שירותי הצלה. ולהישמע לכל ההוראות. אם פעם הייתה סטיגמה לא טובה על מצילים היום אנשים רואים שמשהו קורה בהצלה יש שינוי אדיר בשנים האחרונות. מציל יש לו תלבושת מיוחדת זה אחרת. מצילים הרבה יותר מקצועיים, עושים מצגות בבתי ספר . אני גם רוצה לפרגן למנהל האגף שלנו אריה תורג'מן ומנכ״ל העיריה אילן בן עדי שהם מנצחים על כל התזמורת הזאת. אני לא מתבייש להגיד שאנחנו מובילים ואנחנו הכי טובים בארץ, ויש לנו ציוד הצלה הכי מתקדם שיש."
