למעלה מ-1000 אוהדים הגיעו לצפות במשחק הצמרת המעניין בין האדומים למכבי יפו, שסיפק קצב טוב, אינספור מצבים ושלל סיפורי פיקנטריה. בצד האדום עמד על הקווים עמוס וזאנה בפעם החמישית ברציפות, אחרי שנמסר מההנהלה שגילי לנדאו סיים את חופשת המחלה הארוכה שלו ואמור להפגש עם אותה הנהלה. בצד הלבן עמד על הקווים רוני אוואט בן ה-51, יליד העיר אשדוד ושחקן עבר, ששימש כקפטן מכבי עירוני אשדוד במשחקים רבים בשנות ה-90.
החניכים של אוואט היו חייבים לנצח על מנת לצמצם את פער שבע הנקודות מהאדומים ושיחקו פתוח והתקפי. החניכים של וזאנה שיחקו התקפי אף הם, כאשר בלט מאוד הפער האיכותי בין ההגנה להתקפה. בעוד חוליית ההתקפה היא כשרונית ויכולה לייצר שער בכל רגע נתון, הגנת האדומים נראתה כבדה ונזקקה למשחק אדיר של השוער אלון אאולוב בכדי לא להפסיד ולהסתבך.
בדקה ה-17 אבירם ברוכיאן, שפתח בהרכב והיה פעיל מאוד, איתר את עידן שריקי ברחבה. שריקי לא התבלבל מול השוער האורח בן וולובלסקי 'ירה' מקרוב פנימה את ה-1-0 של האדומים. סיומת נהדרת ושער מספר 16 העונה לחלוץ בן ה-37 שנתן את הסימן לחגיגה אדומה ביציעים. לאחר השער ובאופן טבעי, האדומים ירדו אחורנה ונתנו לאורחת להשתלט על המשחק. יפו ניסתה באמצעות שחקנה הקדמי, יוסי סולליך בן ה-23 ואחיו הקטן של סינתיהו, שחקנה של מכבי חיפה, שהציג מהירות, כישרון ודמיון רב לאחיו הגדול. אל המחצית ירדה אשדוד ביתרון שביר של שער.
במחצית השנייה יפו המשיכה לתקוף ובדקה ה-58 מהלך יפה שלה הוליד שער שוויון. חילופי מסירות של התקפת יפו 'קביליו' הותירו את החלוץ שנכנס כמחליף, מתן בית יעקב, לבדו מול אאולוב והחלוץ כבש את שערו הראשון העונה בליגה. 1-1 ולאחר השער, החלה חגיגה מרגשת מהיציע ה'יפואי'. 300 אוהדים, שתלו שלט ענק לפני המשחק ובו נכתב: 'יפו חודרת כמו יין לדם'(כמילות השיר האלמותי של אבי טולדנו), צהלו ושמחו בצורה מרגשת. הקהל האדום לא אהב את השמחה ורק במזל נמנעה תגרת אוהדים.
יפו המשיכה עם המומנטום. בדקה ה-60 בר מנצור, קשר יפו בעט פצצה מ-20 מטרים. אך השוער אאולוב היה במקום והדף נהדר. דקה לאחר מכן, סולליך טיווח מ-18 מטרים ושוב אאולוב היה במקום. דקות לאחר מכן, נכנס למגרש החלוץ המחלים מפציעה, שלומי ארבייטמן, במקום סטניסלב גולדברג, שהיה לא רע. ארבייטמן הגיע לשני מצבים קורצים ברחבה. בדקה ה-70 ברוכיאן הגביהה וארבייטמן נגח החוצה. חמש דקות חולפות ועוד מהלך יפה שהחל באגף ימין, הסתיים על הראש של ארבייטמן, שנגח למסגרת, אך השוער וולובלסקי היה במקום.
בדקות הסיום, התקפה רדפה התקפה, כאשר שתי הקבוצות ניסו להשיג הכרעה. אולם, יום נהדר של שני השוערים, אאולוב ווולובלסקי מנע שערים נוספים. בסיום שוויון מוצדק ותוצאה טובה לאדומים, אשר למרות שירדו למקום הרביעי בטבלת ליגה א' דרום, נשארו במרחק 7 נקודות מהמקום השישי, מחוץ ל'פלייאוף', בו נמצאת אותה מכבי יפו.
המאמן האדום וזאנה אמר בסיום: "תוצאה משקפת. הגיע לשתי הקבוצות לצאת בתיקו. גם יפו וגם אנחנו החמצנו. חבל שלא ניצלנו את המצבים שלנו. אני גאה בשחקנים שלי על המאמץ שהשקיעו." מאמן יפו, רוני אוואט הוסיף: "היה משחק טוב עם קצב מאוד גבוה, מה שלא מאפיין את ליגה א'. במחצית הראשונה היינו קצת בהלם ואני שמח שיצאנו ממנו. יש לנו קבוצה צעירה וטובה שהייתה קרובה להבקיע שער שני. השוער שלהם היה גדול. כשאני בא לשחק עם מכבי יפו, אני לא חושב על היריבה, אבל ברור שלשחק נגד אשדוד זה תמיד מפגש פיקנטי עבורי. הרבה משחקני האדומים אימנתי במחלקת הנוער, ככה שבשבילי הם סוג של ילדים שלי. מבחינת ההמשך, נותרו 4 משחקים עד לסיום העונה וכל משחק הוא סוג של 'פלייאוף'."
אאולוב: "הקהל זה המנוע של הקבוצה"
אחד מגיבורי המשחק הוא השוער אלון אאולוב, שבמפגן הצלות מרשים, הצליח לעזור לאדומים לשמור על הנקודה היקרה שהושגה. אאולוב בן ה-24 הוא השוער השני של האדומים ובמשחקים האחרונים פותח בהרכב במקום דין גל שסיים את העונה עקב פציעה. במשחקים האחרונים מוכיח אאולוב שיש על מי לסמוך בשער של האדומים. כתב "השבוע באשדוד" שוחח עמו השבוע.
שלום אלון. ספר על עצמך בבקשה
"אז ככה. אני בן 24 ואני מהישוב קריית עקרון. גדלתי במחלקת הנוער של הפועל בני לוד עד לגיל נוער. משם, התגייסתי להיות לוחם במשמר הגבול. הגעתי להפועל 'אדומים' אשדוד לפני שנתיים במבחני קבלה של הקבוצה."
איך אתה מסכם את ההופעה המוצלחת שלך במשחק נגד יפו?
"לגבי המשחק, הגעתי דרוך ומוכן. יש לי מאמן שוערים (מידן קצר) שנותן לי המון ביטחון. אני מאוד שמח שהראתי יכולת טובה. הדבר הכי חשוב לי זה לשמור על המשכיות. הפנים כבר למשחק הבא, שהוא יהיה לא פשוט בכפר קאסם."
איך זה בשבילך לשחק עבור הקהל של האדומים?
"הקהל של הפועל אדומים אשדוד זה משפחה אחת גדולה. אני מאוד שמח להיות חלק מהמשפחה הזו. הם תמיד תומכים בנו, גם באימונים וגם במשחקים. זה המנוע של הקבוצה."
מה החלום שלך?
"החלום שלי זה להגיע לקבוצה בליגה הבכירה בארץ ומשם השמיים הם הגבול."
מי השוער שמהווה מודל עבורך?
"המודל שלי זה טר שטגן. אני אוהב מאוד את משחק הרגל שלו. יש לו 2 רגליים טובות והוא משחק בצורה שקטה מאוד. כמובן שהוא השוער הטוב בעולם."
